איוב 38

1 וַיַּֽעַן־יְהוָה אֶת־אִיּוֹב מנ הסערה מִן ׀ הַסְּעָרָה וַיֹּאמַֽר׃

Respondens autem Dominus Iob de turbine, dixit:

2 מִי זֶה ׀ מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּֽלִי־דָֽעַת׃

Quis est iste involvens sententias sermonibus imperitis?

3 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃

Accinge sicut vir lumbos tuos: interrogabo te, et responde mihi.

4 אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָֽה׃

Ubi eras quando ponebam fundamenta terræ? indica mihi si habes intelligentiam.

5 מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִֽי־נָטָה עָלֶיהָ קָּֽו׃

Quis posuit mensuras eius, si nosti? vel quis tetendit super eam lineam?

6 עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִֽי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָֽהּ׃

Super quo bases illius solidatæ sunt? aut quis demisit lapidem angularem eius,

7 בְּרָן־יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִֽים׃

Cum me laudarent simul astra matutina, et iubilarent omnes filii Dei?

8 וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵֽא׃

Quis conclusit ostiis mare, quando erumpebat quasi de vulva procedens:

9 בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתֽוֹ׃

Cum ponerem nubem vestimentum eius, et caligine illud quasi pannis infantiæ obvolverem?

10 וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָֽאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָֽיִם׃

Circumdedi illud terminis meis, et posui vectem, et ostia:

11 וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּֽיךָ׃

Et dixi: Usque huc venies, et non procedes amplius, et hic confringes tumentes fluctus tuos.

12 הְֽמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר יִדַּעְתָּה הַשַּׁחַר מְקֹמֽוֹ׃

Numquid post ortum tuum præcepisti diluculo, et ostendisti auroræ locum suum?

13 לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּֽנָּה׃

Et tenuisti concutiens extrema terræ, et excussisti impios ex ea?

14 תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִֽתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבֽוּשׁ׃

Restituetur ut lutum signaculum, et stabit sicut vestimentum:

15 וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵֽר׃

Auferetur ab impiis lux sua, et brachium excelsum confringetur.

16 הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃

Numquid ingressus es profunda maris, et in novissimis abyssi deambulasti?

17 הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶֽה׃

Numquid apertæ sunt tibi portæ mortis, et ostia tenebrosa vidisti?

18 הִתְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּֽהּ׃

Numquid considerasti latitudinem terræ? indica mihi, si nosti, omnia,

19 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמֽוֹ׃

In qua via lux habitet, et tenebrarum quis locus sit:

20 כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלוֹ וְכִֽי־תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתֽוֹ׃

Ut ducas unumquodque ad terminos suos, et intelligas semitas domus eius.

21 יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּֽים׃

Sciebas tunc quod nasciturus esses? et numerum dierum tuorum noveras?

22 הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶֽה׃

Numquid ingressus es thesauros nivis, aut thesauros grandinis aspexisti,

23 אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָֽה׃

Quæ præparavi in tempus hostis, in diem pugnæ et belli?

24 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃

Per quam viam spargitur lux, dividitur æstus super terram?

25 מִֽי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלֽוֹת׃

Quis dedit vehementissimo imbri cursum, et viam sonantis tonitrui,

26 לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא־אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בּֽוֹ׃

Ut plueret super terram absque homine in deserto, ubi nullus mortalium commoratur,

27 לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶֽשֶׁא׃

Ut impleret inviam et desolatam, et produceret herbas virentes?

28 הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אוֹ מִי־הוֹלִיד אֶגְלֵי־טָֽל׃

Quis est pluviæ pater? vel quis genuit stillas roris?

29 מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדֽוֹ׃

De cuius utero egressa est glacies? et gelu de cælo quis genuit?

30 כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃

In similitudinem lapidis aquæ durantur, et superficies abyssi constringitur.

31 הַֽתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אֽוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּֽחַ׃

Numquid coniungere valebis micantes stellas Pleiadas, aut gyrum Arcturi poteris dissipare?

32 הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵֽם׃

Numquid producis Luciferum in tempore suo, et Vesperum super filios terræ consurgere facis?

33 הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָֽרֶץ׃

Numquid nosti ordinem cæli, et pones rationem eius in terra?

34 הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְֽשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּֽךָּ׃

Numquid elevabis in nebula vocem tuam, et impetus aquarum operiet te?

35 הֽ͏ַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּֽנוּ׃

Numquid mittes fulgura, et ibunt, et revertentia dicent tibi: Adsumus?

36 מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִֽי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָֽה׃

Quis posuit in visceribus hominis sapientiam? vel quis dedit gallo intelligentiam?

37 מִֽי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּֽיב׃

Quis enarrabit cælorum rationem, et concentum cæli quis dormire faciet?

38 בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּֽקוּ׃

Quando fundebatur pulvis in terra, et glebæ compingebantur?

39 הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּֽא׃

Numquid capies leænæ prædam, et animam catulorum eius implebis,

40 כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָֽרֶב׃

Quando cubant in antris, et in specubus insidiantur?

41 מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּֽי־ילדו יְלָדָיו אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃

Quis præparat corvo escam suam, quando pulli eius clamant ad Deum, vagantes, eo quod non habeant cibos?