איוב 36

1 וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַֽר׃

ויסף אליהוא ויאמר׃

2 כַּתַּר־לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּֽים׃

כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

3 אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃

אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

4 כִּֽי־אָמְנָם לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּֽךְ׃

כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

5 הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַֽ לֵֽב׃

הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

6 לֹא־יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּֽן׃

לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

7 לֹֽא־יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת־מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃

לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

8 וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃

ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

9 וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּֽרוּ׃

ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

10 וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּֽי־יְשֻׁבוּן מֵאָֽוֶן׃

ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

11 אִֽם־יִשְׁמְעוּ וְֽיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִֽים׃

אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

12 וְאִם־לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃

ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

13 וְֽחַנְפֵי־לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָֽם׃

וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

14 תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִֽׁים׃

תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

15 יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָֽם׃

יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

16 וְאַף הֲסִיתְךָ ׀ מִפִּי־צָר רַחַב לֹא־מוּצָק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָֽשֶׁן׃

ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

17 וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹֽכוּ׃

ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

18 כִּֽי־חֵמָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ בְסָפֶק וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃

כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

19 הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃

היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

20 אַל־תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּֽם׃

אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

21 הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן אֶל־אָוֶן כִּֽי־עַל־זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹֽנִי׃

השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

22 הֶן־אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶֽה׃

הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

23 מִֽי־פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִֽי־אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָֽה׃

מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

24 זְכֹר כִּֽי־תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִֽׁים׃

זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

25 כָּל־אָדָם חָֽזוּ־בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחֽוֹק׃

כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

26 הֶן־אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא־חֵֽקֶר׃

הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

27 כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדֽוֹ׃

כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

28 אֲשֶֽׁר־יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי ׀ אָדָם רָֽב׃

אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

29 אַף אִם־יָבִין מִפְרְשֵׂי־עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתֽוֹ׃

אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

30 הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּֽה׃

הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

31 כִּי־בָם יָדִין עַמִּים יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר׃

כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

32 עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃

על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

33 יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל־עוֹלֶֽה׃

יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃