איוב 35

1 וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַֽר׃

Therfor Helyu spak eft these thingis, Whethir thi thouyt semeth euene,

2 הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵֽל׃

`ether riytful, to thee, that thou schuldist seie, Y am riytfulere than God?

3 כִּֽי־תֹאמַר מַה־יִּסְכָּן־לָךְ מָֽה־אֹעִיל מֵֽחַטָּאתִֽי׃

For thou seidist, That, that is good, plesith not thee; ethir what profitith it to thee, if Y do synne?

4 אֲנִי אֲשִֽׁיבְךָ מִלִּין וְֽאֶת־רֵעֶיךָ עִמָּֽךְ׃

Therfor Y schal answere to thi wordis, and to thi frendis with thee.

5 הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּֽךָּ׃

Se thou, and biholde heuene, and biholde thou the eir, that God is hiyere than thou.

6 אִם־חָטָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃

If thou synnest `ayens hym, what schalt thou anoye hym? and if thi wickidnessis ben multiplied, what schalt thou do ayens hym?

7 אִם־צָדַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לוֹ אוֹ מַה־מִיָּדְךָ יִקָּֽח׃

Certis if thou doist iustli, what schalt thou yyue to hym; ether what schal he take of thin hond?

8 לְאִישׁ־כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן־אָדָם צִדְקָתֶֽךָ׃

Thi wickidnesse schal anoie a man, which is lijk thee; and thi riytfulnesse schal helpe the sone of a man.

9 מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּֽים׃

Thei schulen cry for the multitude of fals chalengeris, and thei schulen weile for the violence of the arm of tirauntis.

10 וְֽלֹא־אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּֽיְלָה׃

And Joob seide not, Where is God, that made me, and that yaf songis in the nyyt?

11 מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃

Which God techith vs aboue the beestis of erthe, and he schal teche vs aboue the briddis of heuene.

12 שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִֽים׃

There thei schulen crye, and God schal not here, for the pride of yuele men.

13 אַךְ־שָׁוְא לֹא־יִשְׁמַע ׀ אֵל וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃

For God schal not here with out cause, and Almyyti God schal biholde the causis of ech man.

14 אַף כִּֽי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵֽל לֽוֹ׃

Yhe, whanne thou seist, He biholdith not; be thou demed bifor hym, and abide thou hym.

15 וְעַתָּה כִּי־אַיִן פָּקַד אַפּוֹ וְלֹֽא־יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹֽד׃

For now he bryngith not in his strong veniaunce, nether vengith `greetli felonye.

16 וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּ בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּֽר׃

Therfor Joob openith his mouth in veyn, and multiplieth wordis with out kunnyng.