איוב 34

1 וַיַּעַן אֱלִיהוּא וַיֹּאמַֽר׃

Pronuntians itaque Eliu, etiam hæc locutus est:

2 שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי וְיֹדְעִים הַאֲזִינוּ לִֽי׃

[Audite, sapientes, verba mea: et eruditi, auscultate me.

3 כִּי־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹֽל׃

Auris enim verba probat, et guttur escas gustu dijudicat.

4 מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה־לָּנוּ נֵדְעָה בֵינֵינוּ מַה־טּֽוֹב׃

Judicium eligamus nobis, et inter nos videamus quid sit melius.

5 כִּֽי־אָמַר אִיּוֹב צָדַקְתִּי וְאֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִֽי׃

Quia dixit Job: Justus sum, et Deus subvertit judicium meum.

6 עַל־מִשְׁפָּטִי אֲכַזֵּב אָנוּשׁ חִצִּי בְלִי־פָֽשַׁע׃

In judicando enim me mendacium est: violenta sagitta mea absque ullo peccato.

7 מִי־גֶבֶר כְּאִיּוֹב יִֽשְׁתֶּה־לַּעַג כַּמָּֽיִם׃

Quis est vir ut est Job, qui bibit subsannationem quasi aquam:

8 וְאָרַח לְחֶבְרָה עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלָלֶכֶת עִם־אַנְשֵׁי־רֶֽשַׁע׃

qui graditur cum operantibus iniquitatem, et ambulat cum viris impiis?

9 כִּֽי־אָמַר לֹא יִסְכָּן־גָּבֶר בִּרְצֹתוֹ עִם־אֱלֹהִֽים׃

Dixit enim: Non placebit vir Deo, etiam si cucurrerit cum eo.

10 לָכֵן ׀ אַנֲשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָֽוֶל׃

Ideo, viri cordati, audite me: absit a Deo impietas, et ab Omnipotente iniquitas.

11 כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם־לוֹ וּֽכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ׃

Opus enim hominis reddet ei, et juxta vias singulorum restituet eis.

12 אַף־אָמְנָם אֵל לֹֽא־יַרְשִׁיעַ וְשַׁדַּי לֹֽא־יְעַוֵּת מִשְׁפָּֽט׃

Vere enim Deus non condemnabit frustra, nec Omnipotens subvertet judicium.

13 מִֽי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּֽהּ׃

Quem constituit alium super terram? aut quem posuit super orbem quem fabricatus est?

14 אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹֽף׃

Si direxerit ad eum cor suum, spiritum illius et flatum ad se trahet.

15 יִגְוַע כָּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשֽׁוּב׃

Deficiet omnis caro simul, et homo in cinerem revertetur.

16 וְאִם־בִּינָה שִׁמְעָה־זֹּאת הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּֽי׃

Si habes ergo intellectum, audi quod dicitur, et ausculta vocem eloquii mei:

17 הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ וְאִם־צַדִּיק כַּבִּיר תַּרְשִֽׁיעַ׃

numquid qui non amat judicium sanari potest? et quomodo tu eum qui justus est in tantum condemnas?

18 הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל רָשָׁע אֶל־נְדִיבִֽים׃

Qui dicit regi: Apostata; qui vocat duces impios;

19 אֲשֶׁר לֹֽא־נָשָׂא ׀ פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר־שׁוֹעַ לִפְנֵי־דָל כִּֽי־מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּֽם׃

qui non accipit personas principum, nec cognovit tyrannum cum disceptaret contra pauperem: opus enim manuum ejus sunt universi.

20 רֶגַע ׀ יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָֽד׃

Subito morientur, et in media nocte turbabuntur populi: et pertransibunt, et auferent violentum absque manu.

21 כִּי־עֵינָיו עַל־דַּרְכֵי־אִישׁ וְֽכָל־צְעָדָיו יִרְאֶֽה׃

Oculi enim ejus super vias hominum, et omnes gressus eorum considerat.

22 אֵֽין־חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃

Non sunt tenebræ, et non est umbra mortis, ut abscondantur ibi qui operantur iniquitatem,

23 כִּי לֹא עַל־אִישׁ יָשִׂים עוֹד לַהֲלֹךְ אֶל־אֵל בַּמִּשְׁפָּֽט׃

neque enim ultra in hominis potestate est, ut veniat ad Deum in judicium.

24 יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹא־חֵקֶר וַיַּעֲמֵד אֲחֵרִים תַּחְתָּֽם׃

Conteret multos, et innumerabiles, et stare faciet alios pro eis.

25 לָכֵן יַכִּיר מַעְבָּֽדֵיהֶם וְהָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּֽאוּ׃

Novit enim opera eorum, et idcirco inducet noctem, et conterentur.

26 תַּֽחַת־רְשָׁעִים סְפָקָם בִּמְקוֹם רֹאִֽים׃

Quasi impios percussit eos in loco videntium:

27 אֲשֶׁר עַל־כֵּן סָרוּ מֵֽאַחֲרָיו וְכָל־דְּרָכָיו לֹא הִשְׂכִּֽילוּ׃

qui quasi de industria recesserunt ab eo, et omnes vias ejus intelligere noluerunt:

28 לְהָבִיא עָלָיו צַֽעֲקַת־דָּל וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָֽע׃

ut pervenire facerent ad eum clamorem egeni, et audiret vocem pauperum.

29 וְהוּא יַשְׁקִט ׀ וּמִי יַרְשִׁעַ וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ וְעַל־גּוֹי וְעַל־אָדָם יָֽחַד׃

Ipso enim concedente pacem, quis est qui condemnet? ex quo absconderit vultum, quis est qui contempletur eum, et super gentes, et super omnes homines?

30 מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָֽם׃

Qui regnare facit hominem hypocritam propter peccata populi.

31 כִּֽי־אֶל־אֵל הֶאָמַר נָשָׂאתִי לֹא אֶחְבֹּֽל׃

Quia ergo ego locutus sum ad Deum, te quoque non prohibebo.

32 בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה אַתָּה הֹרֵנִי אִֽם־עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִֽיף׃

Si erravi, tu doce me; si iniquitatem locutus sum, ultra non addam.

33 הַֽמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּֽי־מָאַסְתָּ כִּי־אַתָּה תִבְחַר וְלֹא־אָנִי וּֽמַה־יָדַעְתָּ דַבֵּֽר׃

Numquid a te Deus expetit eam, quia displicuit tibi? tu enim cœpisti loqui, et non ego: quod si quid nosti melius, loquere.

34 אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי וְגֶבֶר חָכָם שֹׁמֵעַֽ לִֽי׃

Viri intelligentes loquantur mihi, et vir sapiens audiat me.

35 אִיּוֹב לֹא־בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּֽיל׃

Job autem stulte locutus est, et verba illius non sonant disciplinam.

36 אָבִי יִבָּחֵן אִיּוֹב עַד־נֶצַח עַל־תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי־אָֽוֶן׃

Pater mi, probetur Job usque ad finem: ne desinas ab homine iniquitatis:

37 כִּי יֹסִיף עַֽל־חַטָּאתוֹ פֶשַׁע בֵּינֵינוּ יִסְפּוֹק וְיֶרֶב אֲמָרָיו לָאֵֽל׃

quia addit super peccata sua blasphemiam, inter nos interim constringatur: et tunc ad judicium provocet sermonibus suis Deum.]