איוב 26

1 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

Respondens autem Iob, dixit:

2 מֶה־עָזַרְתָּ לְלֹא־כֹחַ הוֹשַׁעְתָּ זְרוֹעַ לֹא־עֹֽז׃

Cuius adiutor es? numquid imbecillis? et sustentas brachium eius, qui non est fortis?

3 מַה־יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָֽעְתָּ׃

Cui dedisti consilium? forsitan illi qui non habet sapientiam, et prudentiam tuam ostendisti plurimam.

4 אֶת־מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת־מִי יָצְאָה מִמֶּֽךָּ׃

Quem docere voluisti? nonne eum, qui fecit spiramentum?

5 הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃

Ecce gigantes gemunt sub aquis, et qui habitant cum eis.

6 עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ וְאֵין כְּסוּת לָֽאֲבַדּֽוֹן׃ (Sheol h7585)

Nudus est infernus coram illo, et nullum est operimentum perditioni. (Sheol h7585)

7 נֹטֶה צָפוֹן עַל־תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃

Qui extendit Aquilonem super vacuum, et appendit terram super nihilum.

8 צֹרֵֽר־מַיִם בְּעָבָיו וְלֹא־נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּֽם׃

Qui ligat aquas in nubibus suis, ut non erumpant pariter deorsum.

9 מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנֽוֹ׃

Qui tenet vultum solii sui, et expandit super illud nebulam suam.

10 חֹֽק־חָג עַל־פְּנֵי־מָיִם עַד־תַּכְלִית אוֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃

Terminum circumdedit aquis, usque dum finiantur lux et tenebræ.

11 עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃

Columnæ cæli contremiscunt, et pavent ad nutum eius.

12 בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם ובתובנתו וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָֽהַב׃

In fortitudine illius repente maria congregata sunt, et prudentia eius percussit superbum.

13 בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹֽלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִֽיחַ׃

Spiritus eius ornavit cælos: et obstetricante manu eius, eductus est coluber tortuosus.

14 הֶן־אֵלֶּה ׀ קְצוֹת דרכו דְּרָכָיו וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גבורתו גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָֽן׃

Ecce, hæc ex parte dicta sunt viarum eius: et cum vix parvam stillam sermonis eius audierimus, quis poterit tonitruum magnitudinis illius intueri?