איוב 22

1 וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּמָנִי וַיֹּאמַֽר׃

respondens autem Eliphaz Themanites dixit

2 הַלְאֵל יִסְכָּן־גָּבֶר כִּֽי־יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃

numquid Deo conparari potest homo etiam cum perfectae fuerit scientiae

3 הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם־בֶּצַע כִּֽי־תַתֵּם דְּרָכֶֽיךָ׃

quid prodest Deo si iustus fueris aut quid ei confers si inmaculata fuerit via tua

4 הֲֽמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּֽט׃

numquid timens arguet te et veniet tecum in iudicium

5 הֲלֹא רָעָֽתְךָ רַבָּה וְאֵֽין־קֵץ לַעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃

et non propter malitiam tuam plurimam et infinitas iniquitates tuas

6 כִּֽי־תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִֽׁיט׃

abstulisti enim pignus fratrum tuorum sine causa et nudos spoliasti vestibus

7 לֹא־מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃

aquam lasso non dedisti et esurienti subtraxisti panem

8 וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּֽהּ׃

in fortitudine brachii tui possidebas terram et potentissimus obtinebas eam

9 אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּֽא׃

viduas dimisisti vacuas et lacertos pupillorum comminuisti

10 עַל־כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִֽיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹֽם׃

propterea circumdatus es laqueis et conturbat te formido subita

11 אוֹ־חֹשֶׁךְ לֹֽא־תִרְאֶה וְֽשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּֽךָּ׃

et putabas te tenebras non visurum et impetu aquarum inundantium non oppressurum

12 הֲ‍ֽלֹא־אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָֽמּוּ׃

an cogitas quod Deus excelsior caelo et super stellarum vertices sublimetur

13 וְֽאָמַרְתָּ מַה־יָּדַֽע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּֽוֹט׃

et dicis quid enim novit Deus et quasi per caliginem iudicat

14 עָבִים סֵֽתֶר־לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּֽךְ׃

nubes latibulum eius nec nostra considerat et circa cardines caeli perambulat

15 הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי־אָֽוֶן׃

numquid semitam saeculorum custodire cupis quam calcaverunt viri iniqui

16 אֲשֶֽׁר־קֻמְּטוּ וְלֹא־עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָֽם׃

qui sublati sunt ante tempus suum et fluvius subvertit fundamentum eorum

17 הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה־יִּפְעַל שַׁדַּי לָֽמוֹ׃

qui dicebant Deo recede a nobis et quasi nihil possit facere Omnipotens aestimabant eum

18 וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃

cum ille implesset domos eorum bonis quorum sententia procul sit a me

19 יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג־לָֽמוֹ׃

videbunt iusti et laetabuntur et innocens subsannabit eos

20 אִם־לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵֽשׁ׃

nonne succisa est erectio eorum et reliquias eorum devoravit ignis

21 הַסְכֶּן־נָא עִמּוֹ וּשְׁלם בָּהֶם תְּֽבוֹאַתְךָ טוֹבָֽה׃

adquiesce igitur ei et habeto pacem et per haec habebis fructus optimos

22 קַח־נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶֽךָ׃

suscipe ex ore illius legem et pone sermones eius in corde tuo

23 אִם־תָּשׁוּב עַד־שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶֽךָ׃

si reversus fueris ad Omnipotentem aedificaberis et longe facies iniquitatem a tabernaculo tuo

24 וְשִׁית־עַל־עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִֽיר׃

dabit pro terra silicem et pro silice torrentes aureos

25 וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָֽךְ׃

eritque Omnipotens contra hostes tuos et argentum coacervabitur tibi

26 כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל־אֱלוֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃

tunc super Omnipotentem deliciis afflues et elevabis ad Deum faciem tuam

27 תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּֽם׃

rogabis eum et exaudiet te et vota tua reddes

28 וְֽתִגְזַר־אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַֽהּ אֽוֹר׃

decernes rem et veniet tibi et in viis tuis splendebit lumen

29 כִּֽי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִֽׁעַ׃

qui enim humiliatus fuerit erit in gloria et qui inclinaverit oculos suos ipse salvabitur

30 יֽ͏ְמַלֵּט אִֽי־נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּֽיךָ׃

salvabitur innocens salvabitur autem munditia manuum suarum