איוב 21

1 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

ויען איוב ויאמר

2 שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹֽתֵיכֶֽם׃

שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם

3 שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִֽיג׃

שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג

4 הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי וְאִם־מַדּוּעַ לֹא־תִקְצַר רוּחִֽי׃

האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי

5 פְּנוּ־אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּֽה׃

פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה

6 וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצֽוּת׃

ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות

7 מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל׃

מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל

8 זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶֽם׃

זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם

9 בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃

בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם

10 שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּֽל׃

שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל

11 יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדֽוּן׃

ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון

12 יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָֽב׃

ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב

13 יבלו יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ׃ (Sheol h7585)

יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585)

14 וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ׃

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו

15 מַה־שַׁדַּי כִּֽי־נַֽעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּֽוֹ׃

מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו

16 הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃

הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני

17 כַּמָּה ׀ נֵר־רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּֽוֹ׃

כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו

18 יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָֽה׃

יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה

19 אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָֽע׃

אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע

20 יִרְאוּ עינו עֵינָיו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּֽה׃

יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה

21 כִּי מַה־חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּֽצוּ׃

כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו

22 הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפּֽוֹט׃

הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט

23 זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵֽיו׃

זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו

24 עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּֽה׃

עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה

25 וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹֽא־אָכַל בַּטּוֹבָֽה׃

וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה

26 יַחַד עַל־עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶֽם׃

יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם

27 הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹֽסוּ׃

הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו

28 כִּי תֹֽאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל ׀ מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִֽים׃

כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים

29 הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּֽרוּ׃

הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו

30 כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ׃

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו

31 מִֽי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהֽוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו

32 וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְֽעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקֽוֹד׃

והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד

33 מָֽתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל־אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּֽר׃

מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר

34 וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשֽׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃

ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל