איוב 21

1 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

約伯回答說：

2 שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹֽתֵיכֶֽם׃

你們要細聽我的言語， 就算是你們安慰我。

3 שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִֽיג׃

請寬容我，我又要說話； 說了以後，任憑你們嗤笑吧！

4 הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי וְאִם־מַדּוּעַ לֹא־תִקְצַר רוּחִֽי׃

我豈是向人訴冤？ 為何不焦急呢？

5 פְּנוּ־אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּֽה׃

你們要看着我而驚奇， 用手摀口。

6 וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצֽוּת׃

我每逢思想，心就驚惶， 渾身戰兢。

7 מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל׃

惡人為何存活， 享大壽數，勢力強盛呢？

8 זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶֽם׃

他們眼見兒孫， 和他們一同堅立。

9 בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃

他們的家宅平安無懼； 上帝的杖也不加在他們身上。

10 שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּֽל׃

他們的公牛孳生而不斷絕； 母牛下犢而不掉胎。

11 יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדֽוּן׃

他們打發小孩子出去，多如羊群； 他們的兒女踴躍跳舞。

12 יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָֽב׃

他們隨着琴鼓歌唱， 又因簫聲歡喜。

13 יבלו יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ׃ (Sheol h7585)

他們度日諸事亨通， 轉眼下入陰間。 (Sheol h7585)

14 וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ׃

他們對上帝說：離開我們吧！ 我們不願曉得你的道。

15 מַה־שַׁדַּי כִּֽי־נַֽעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּֽוֹ׃

全能者是誰，我們何必事奉他呢？ 求告他有甚麼益處呢？

16 הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃

看哪，他們亨通不在乎自己； 惡人所謀定的離我好遠。

17 כַּמָּה ׀ נֵר־רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּֽוֹ׃

惡人的燈何嘗熄滅？ 患難何嘗臨到他們呢？ 上帝何嘗發怒，向他們分散災禍呢？

18 יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָֽה׃

他們何嘗像風前的碎稭， 如暴風颳去的糠詷呢？

19 אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָֽע׃

你們說：上帝為惡人的兒女積蓄罪孽； 我說：不如本人受報，好使他親自知道。

20 יִרְאוּ עינו עֵינָיו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּֽה׃

願他親眼看見自己敗亡， 親自飲全能者的忿怒。

21 כִּי מַה־חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּֽצוּ׃

他的歲月既盡， 他還顧他本家嗎？

22 הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפּֽוֹט׃

上帝既審判那在高位的， 誰能將知識教訓他呢？

23 זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵֽיו׃

有人至死身體強壯， 盡得平靖安逸；

24 עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּֽה׃

他的奶桶充滿， 他的骨髓滋潤。

25 וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹֽא־אָכַל בַּטּוֹבָֽה׃

有人至死心中痛苦， 終身未嘗福樂的滋味；

26 יַחַד עַל־עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶֽם׃

他們一樣躺臥在塵土中， 都被蟲子遮蓋。

27 הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹֽסוּ׃

我知道你們的意思， 並誣害我的計謀。

28 כִּי תֹֽאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל ׀ מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִֽים׃

你們說：霸者的房屋在哪裏？ 惡人住過的帳棚在哪裏？

29 הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּֽרוּ׃

你們豈沒有詢問過路的人嗎？ 不知道他們所引的證據嗎？

30 כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ׃

就是惡人在禍患的日子得存留， 在發怒的日子得逃脫。

31 מִֽי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהֽוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

他所行的，有誰當面給他說明？ 他所做的，有誰報應他呢？

32 וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְֽעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקֽוֹד׃

然而他要被抬到塋地； 並有人看守墳墓。

33 מָֽתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל־אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּֽר׃

他要以谷中的土塊為甘甜； 在他以先去的無數， 在他以後去的更多。

34 וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשֽׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃

你們對答的話中既都錯謬， 怎麼徒然安慰我呢？