איוב 14

1 אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃

婦の産む人はその日少なくして艱難多し

2 כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמֽוֹד׃

その來ること花のごとくにして散り 其馳ること影のごとくにして止まらず

3 אַף־עַל־זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּֽךְ׃

なんぢ是のごとき者に汝の目を啓きたまふや 汝われを汝の前にひきて審判したまふや

4 מִֽי־יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָֽד׃

誰か清き物を汚れたる物の中より出し得る物あらん 一人も無し

5 אִם חֲרוּצִים ׀ יָמָיו מִֽסְפַּר־חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חקו חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבֽוֹר׃

その日既に定まり その月の數なんぢに由り 汝これが區域を立て越ざらしめたまふなれば

6 שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמֽוֹ׃

是に目を離して安息を得させ 之をして傭人のその日を樂しむがごとくならしめたまへ

7 כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִֽם־יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹֽנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּֽל׃

それ木には望あり 假令砍るるとも復芽を出してその枝絶ず

8 אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעֽוֹ׃

たとひ其根地の中に老い 幹土に枯るとも

9 מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ־נָֽטַע׃

水の潤霑にあへば即ち芽をふき枝を出して若樹に異ならず

10 וְגֶבֶר יָמוּת וַֽיֶּחֱלָשׁ וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּֽוֹ׃

然ど人は死れば消うす 人氣絶えなば安に在んや

11 אָֽזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵֽשׁ׃

水は海に竭き河は涸てかわく

12 וְאִישׁ שָׁכַב וְֽלֹא־יָקוּם עַד־בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹֽא־יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

是のごとく人も寢臥てまた興ず 天の盡るまで目覺ず睡眠を醒さざるなり

13 מִי יִתֵּן ׀ בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד־שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃ (Sheol h7585)

願はくは汝われを陰府に藏し 汝の震怒の息むまで我を掩ひ 我ために期を定め而して我を念ひたまへ (Sheol h7585)

14 אִם־יָמוּת גֶּבֶר הֲיִחְיֶה כָּל־יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד־בּוֹא חֲלִיפָתִֽי׃

人もし死ばまた生んや 我はわが征戰の諸日の間望みをりて我が變更の來るを待ん

15 תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶֽעֱנֶךָּ לְֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹֽף׃

なんぢ我を呼びたまはん 而して我こたへん 汝かならず汝の手の作を顧みたまはん

16 כִּֽי־עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר לֹֽא־תִשְׁמוֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃

今なんぢは我に歩履を數へたまふ 我罪を汝うかがひたまはざらんや

17 חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִי וַתִּטְפֹּל עַל־עֲוֺנִֽי׃

わが愆は凡て嚢の中に封じてあり汝わが罪を縫こめたまふ

18 וְאוּלָם הַר־נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֽוֹ׃

それ山も倒れて終に崩れ巖石も移りてその處を離る

19 אֲבָנִים ׀ שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶיהָ עֲפַר־אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ׃

水は石を鑿ち 浪は地の塵を押流す 汝は人の望を斷たまふ

20 תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַֽיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃

なんぢは彼を永く攻なやまして去ゆかしめ 彼の面容の變らせて逐やりたまふ

21 יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְֽלֹא־יָבִין לָֽמוֹ׃

その子尊貴なるも彼は之を知ず 卑賤なるもまた之を曉らざるなり

22 אַךְ־בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָֽל׃

只己みづからその肉に痛苦を覺え己みづからその心に哀く而已