ישעה 64

1

愿你裂天而降； 愿山在你面前震动—

2 כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה־אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּֽזוּ׃

好像火烧干柴， 又像火将水烧开， 使你敌人知道你的名， 使列国在你面前发颤！

3 בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹֽלּוּ׃

你曾行我们不能逆料可畏的事。 那时你降临，山岭在你面前震动。

4 וּמֵעוֹלָם לֹא־שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹֽא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃

从古以来，人未曾听见、未曾耳闻、未曾眼见 在你以外有什么神为等候他的人行事。

5 פָּגַעְתָּ אֶת־שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן־אַתָּה קָצַפְתָּ וַֽנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃

你迎接那欢喜行义、记念你道的人； 你曾发怒，我们仍犯罪； 这景况已久，我们还能得救吗？

6 וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּֽעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֺנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃

我们都像不洁净的人； 所有的义都像污秽的衣服。 我们都像叶子渐渐枯干； 我们的罪孽好像风把我们吹去。

7 וְאֵין־קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּֽי־הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃

并且无人求告你的名； 无人奋力抓住你。 原来你掩面不顾我们， 使我们因罪孽消化。

8 וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּֽנוּ׃

耶和华啊，现在你仍是我们的父！ 我们是泥，你是窑匠； 我们都是你手的工作。

9 אַל־תִּקְצֹף יְהוָה עַד־מְאֹד וְאַל־לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן הֵן הַבֶּט־נָא עַמְּךָ כֻלָּֽנוּ׃

耶和华啊，求你不要大发震怒， 也不要永远记念罪孽。 求你垂顾我们， 我们都是你的百姓。

10 עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַ͏ִם שְׁמָמָֽה׃

你的圣邑变为旷野。 锡安变为旷野； 耶路撒冷成为荒场。

11 בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִֽלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּֽה׃

我们圣洁华美的殿— 就是我们列祖赞美你的所在被火焚烧； 我们所羡慕的美地尽都荒废。

12 הַעַל־אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד־מְאֹֽד׃

耶和华啊，有这些事，你还忍得住吗？ 你仍静默使我们深受苦难吗？