< ישעה 12 >
וְאָֽמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃ | 1 |
Paa hin Dag skal du sige: Jeg takker dig, HERRE, thi du vrededes paa mig; men din Vrede svandt, og du trøstede mig.
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּֽי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַֽיְהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃ | 2 |
Se, Gud er min Frelse, jeg er trøstig og uden Frygt; thi HERREN er min Styrke og min Lovsang, og han blev mig til Frelse.
וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָֽה׃ | 3 |
I skal øse Vand med Glæde af Frelsens Kilder
וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַֽיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָֽעַמִּים עֲלִֽילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמֽוֹ׃ | 4 |
og sige paa hin Dag: Tak HERREN, paakald hans Navn, gør hans Gerninger kendt blandt Folkene, kundgør, at hans Navn er højt!
זַמְּרוּ יְהוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה מידעת מוּדַעַת זֹאת בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ | 5 |
Lovsyng HERREN, thi stort har han øvet, lad det blive kendt paa den vide Jord!
צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּֽי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ | 6 |
Bryd ud i Fryderaab, Zions Beboere, thi stor i eders Midte er Israels Hellige!