הושע 11

1 כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִֽי׃

以色列年幼的时候，我爱他， 就从埃及召出我的儿子来。

2 קָרְאוּ לָהֶם כֵּן הָלְכוּ מִפְּנֵיהֶם לַבְּעָלִים יְזַבֵּחוּ וְלַפְּסִלִים יְקַטֵּרֽוּן׃

先知越发招呼他们， 他们越发走开， 向诸巴力献祭， 给雕刻的偶像烧香。

3 וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל־זְרֽוֹעֹתָיו וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִֽים׃

我原教导以法莲行走， 用膀臂抱着他们， 他们却不知道是我医治他们。

4 בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִֽיל׃

我用慈绳爱索牵引他们； 我待他们如人放松牛的两腮夹板， 把粮食放在他们面前。

5 לֹא יָשׁוּב אֶל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר הוּא מַלְכּוֹ כִּי מֵאֲנוּ לָשֽׁוּב׃

他们必不归回埃及地， 亚述人却要作他们的王， 因他们不肯归向我。

6 וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו וְכִלְּתָה בַדָּיו וְאָכָלָה מִֽמֹּעֲצוֹתֵיהֶֽם׃

刀剑必临到他们的城邑， 毁坏门闩，把人吞灭， 都因他们随从自己的计谋。

7 וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשֽׁוּבָתִי וְאֶל־עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם׃

我的民偏要背道离开我； 众先知虽然招呼他们归向至上的主， 却无人尊崇主。

8 אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִֽׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָֽי׃

以法莲哪，我怎能舍弃你？ 以色列啊，我怎能弃绝你？ 我怎能使你如押玛？ 怎能使你如洗扁？ 我回心转意， 我的怜爱大大发动。

9 לֹא אֶֽעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם כִּי אֵל אָֽנֹכִי וְלֹא־אִישׁ בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִֽיר׃

我必不发猛烈的怒气， 也不再毁灭以法莲。 因我是 神，并非世人， 是你们中间的圣者； 我必不在怒中临到你们。

10 אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג כִּֽי־הוּא יִשְׁאַג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּֽם׃

耶和华必如狮子吼叫， 子民必跟随他。 他一吼叫， 他们就从西方急速而来。

11 יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהוֹשַׁבְתִּים עַל־בָּתֵּיהֶם נְאֻם־יְהוָֽה׃

他们必如雀鸟从埃及急速而来， 又如鸽子从亚述地来到。 我必使他们住自己的房屋。 这是耶和华说的。

12 סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִֽיהוּדָה עֹד רָד עִם־אֵל וְעִם־קְדוֹשִׁים נֶאֱמָֽן׃

以法莲用谎话， 以色列家用诡计围绕我； 犹大却靠 神掌权， 向圣者有忠心。