בראשית 18

1 וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּֽתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּֽוֹם׃

Pǝrwǝrdigar Mamrǝdiki dubzarliⱪning yenida Ibraⱨimƣa kɵründi; bu kün ǝng issiƣan waⱪit bolup, u ɵz qedirining ixikidǝ olturatti.

2 וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָֽרְצָה׃

U bexini kɵtürüp nǝzǝr seliwidi, mana uning udulida üq kixi ɵrǝ turatti. Ularni kɵrüp u qedirining ixikidin ⱪopup, ularning aldiƣa yügürüp berip, yǝrgǝ tǝgküdǝk tǝzim ⱪilip:

3 וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּֽךָ׃

— i Rǝbbim, ǝgǝr peⱪir nǝzǝrliridǝ iltipat tapⱪan bolsam, ɵtünimǝnki, ⱪullirining yenidin ɵtüp kǝtmigǝyla;

4 יֻקַּֽח־נָא מְעַט־מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִֽשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵֽץ׃

azƣina su kǝltürülsun, silǝr putliringlarni yuyup dǝrǝhning tegidǝ aram eliwelinglar.

5 וְאֶקְחָה פַת־לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּֽי־עַל־כֵּן עֲבַרְתֶּם עַֽל־עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ׃

Silǝr ɵz ⱪulunglarning yenidin ɵtkǝnikǝnsilǝr, mǝn bir qixlǝm nan elip qiⱪay, silǝr ⱨarduⱪunglarni qiⱪirip, andin ɵtüp kǝtkǝysilǝr, dedi. Ular jawab berip: — Eytⱪiningdǝk ⱪilƣin, dewidi,

6 וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל־שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגֽוֹת׃

Ibraⱨim qediriƣa Saraⱨning ⱪexiƣa yügürüp kirip, uningƣa: — Üq das esil undin tez hemir yuƣurup toⱪaq ǝtkin, — dedi.

7 וְאֶל־הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן־בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל־הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתֽוֹ׃

Andin Ibraⱨim kala padisiƣa yügürüp berip, yumran obdan bir mozayni tallap, qakiriƣa tapxurdi; u buni tezla tǝyyar ⱪildi.

8 וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן־הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהֽוּא־עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃

Andin Ibraⱨim seriⱪ may, süt wǝ tǝyyarlatⱪan mozayni elip kelip, ularning aldiƣa tutup, ɵzi dǝrǝhning tegidǝ ularning aldida ɵrǝ turdi; ular ulardin yedi. Ular uningdin: ayaling Saraⱨ nǝdǝ, dǝp soriwidi, u jawab berip: — Mana, qedirda, dedi.

9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹֽהֶל׃

10 וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה־בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָֽיו׃

Birsi: — Mǝn kelǝr yili muxu waⱪitta ⱪexingƣa jǝzmǝn ⱪaytip kelimǝn, wǝ mana u waⱪitta ayaling Saraⱨning bir oƣli bolidu, — dedi. Saraⱨ bolsa uning kǝynidiki qedirning ixikidǝ turup, bularni anglawatatti.

11 וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִֽׁים׃

Ibraⱨim bilǝn Saraⱨ ikkisi yaxinip, ⱪerip ⱪalƣanidi; Saraⱨta ayal kixilǝrdǝ bolidiƣan adǝt kɵrüx tohtap ⱪalƣanidi.

12 וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הֽ͏ָיְתָה־לִּי עֶדְנָה וֽ͏ַאדֹנִי זָקֵֽן׃

Xunga Saraⱨ ɵz iqidǝ külüp: — Mǝn xunqǝ ⱪerip kǝtkǝn tursam, rasttinla lǝzzǝt kɵrǝlǝrmǝnmu? Erimmu ⱪerip kǝtkǝn tursa? — dǝp hiyal ⱪildi.

13 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַֽנְתִּי׃

Pǝrwǝrdigar Ibraⱨimƣa: — Saraⱨning: «Mǝn ⱪerip kǝtkǝn tursam, rasttinla bala tuƣarmǝnmu?» dǝp külgini nemisi?

14 הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵֽן׃

Pǝrwǝrdigarƣa mumkin bolmaydiƣan tilsimat ix barmu? Bekitkǝn waⱪitta, yǝni kelǝr yili dǝl bu qaƣda ⱪaytip kelimǝn wǝ u waⱪitta Saraⱨning bir oƣli bolidu, — dedi.

15 וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה ׀ לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי ׀ יָרֵאָה וַיֹּאמֶר ׀ לֹא כִּי צָחָֽקְתְּ׃

Əmma Saraⱨ ⱪorⱪup ketip: — Külmidim, dǝp inkar ⱪildi. Lekin U: — Yaⱪ, sǝn küldüng, — dedi.

16 וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הֽ͏ָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל־פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָֽם׃

Andin bu zatlar u yǝrdin ⱪopup, Sodom tǝrǝpkǝ nǝzirini aƣdurdi. Ibraⱨimmu ularni uzitip, ular bilǝn billǝ mangdi.

17 וַֽיהֹוָה אָמָר הֽ͏ַמְכַסֶּה אֲנִי מֽ͏ֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶֽׂה׃

Pǝrwǝrdigar: — Mǝn ⱪilidiƣan iximni Ibraⱨimdin yoxursam bolamdu?

18 וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִֽהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ׃

Qünki Ibraⱨimdin uluƣ wǝ küqlük bir ǝl qiⱪidu wǝ xuningdǝk yǝr yüzidiki barliⱪ ǝl-millǝtlǝr u arⱪiliⱪ bǝht-bǝrikǝtkǝ muyǝssǝr bolidiƣan tursa?

19 כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָֽׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָֽיו׃

Qünki Mǝn uni bilip talliƣanmǝn; u qoⱪum ɵz balilirini wǝ uning ɵyidikilǝrni ɵzigǝ ǝgǝxtürüp, ularƣa Pǝrwǝrdigarning yolini tutup, ⱨǝⱪⱪaniyliⱪni wǝ adalǝtni yürgüzüxni ɵgitidu. Buning bilǝn Mǝnki Pǝrwǝrdigar Ibraⱨim toƣruluⱪ ⱪilƣan wǝdǝmni ǝmǝlgǝ axurimǝn, — dedi.

20 וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹֽד׃

Andin Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dedi: — «Sodom wǝ Gomorra toƣruluⱪ kɵtürülgǝn dad-pǝryad naⱨayiti küqlük, ularning gunaⱨi intayin eƣir bolƣini üqün,

21 אֵֽרֲדָה־נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ ׀ כָּלָה וְאִם־לֹא אֵדָֽעָה׃

Mǝn ⱨazirla qüximǝn, ⱪilmixliri rasttinla xu dad-pǝryadlardin Manga mǝlum bolƣandǝk xunqǝ rǝzilmu, bilip baⱪay; unqǝ rǝzil bolmiƣandimu, Mǝn uni bilixim kerǝk».

22 וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הֽ͏ָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָֽה׃

Xuning bilǝn bu kixilǝr u yǝrdin ⱪozƣilip, Sodom tǝrǝpkǝ yol aldi. Lekin Ibraⱨim yǝnila Pǝrwǝrdigarning aldida ɵrǝ turatti.

23 וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם־רָשָֽׁע׃

Ibraⱨim yeⱪin berip: — Sǝn rasttinla ⱨǝⱪⱪaniylarni rǝzillǝr bilǝn ⱪoxup ⱨalak ⱪilamsǝn?

24 אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא־תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּֽהּ׃

Xǝⱨǝrdǝ ǝllik ⱨǝⱪⱪaniy kixi bar boluxi mumkin; Sǝn rasttinla xu jayni ⱨalak ⱪilamsǝn, ǝllik ⱨǝⱪⱪaniy kixi üqün u jayni kǝqürüm ⱪilmamsǝn?

25 חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת ׀ כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם־רָשָׁע וְהָיָה כַצַדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּֽט׃

Yaⱪ, yaⱪ. Bu ix Sǝndin neri bolƣay! Ⱨǝⱪⱪaniylarni rǝzillǝrgǝ ⱪoxup ɵltürüp, ⱨǝⱪⱪaniylarƣa rǝzillǝrgǝ ohxax muamilǝ ⱪilix Sǝndin neri bolƣay! Pütkül jaⱨanning soraⱪqisi adalǝt yürgüzmǝmdu? — dedi.

26 וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם־אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל־הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָֽם׃

Pǝrwǝrdigar jawab berip: — Əgǝr Mǝn Sodom xǝⱨiridǝ ǝllik ⱨǝⱪⱪaniyni tapsam, ular üqün pütkül jayni ayap ⱪalimǝn, — dedi.

27 וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵֽפֶר׃

Andin Ibraⱨim jawab berip: — Mana mǝn pǝⱪǝt topa bilǝn küldin ibarǝt bolsammu, mǝn Igǝm bilǝn sɵzlǝxkili yǝnǝ petinalidim.

28 אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת־כָּל־הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם־אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּֽׁה׃

Mubada xu ǝllik ⱨǝⱪⱪaniydin bǝx kixi kǝm bolsa, Sǝn bu bǝx kixining kǝm bolƣini üqün pütkül xǝⱨǝrni yoⱪitamsǝn? — dedi. U: — Əgǝr Mǝn xu yǝrdǝ ⱪiriⱪ bǝxni tapsammu, uni yoⱪatmaymǝn, dedi.

29 וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֽ͏ֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִֽים׃

Ibraⱨim Uningƣa sɵzini dawam ⱪilip: — Xu yǝrdǝ ⱪiriⱪ kixila tepilixi mumkin, dewidi, [Pǝrwǝrdigar]: — Bu ⱪiriⱪi üqün uni yoⱪatmaymǝn, — dedi.

30 וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לֽ͏ַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֽ͏ֶעֱשֶׂה אִם־אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִֽׁים׃

U yǝnǝ sɵz ⱪilip: I Igǝm, hapa bolmiƣaysǝn, mǝn yǝnǝ sɵz ⱪilay. Xu yǝrdǝ ottuzi tepilixi mumkin? — dedi. U: — Əgǝr Mǝn u yǝrdǝ ottuzni tapsammu, yoⱪatmaymǝn, — dedi.

31 וַיֹּאמֶר הִנֵּֽה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הֽ͏ָעֶשְׂרִֽים׃

U yǝnǝ sɵz ⱪilip: — Mana ǝmdi mǝn Igǝm bilǝn sɵzlǝxkili jür’ǝt ⱪildim; xu yǝrdǝ yigirmisi tepilixi mumkin, — dedi. Pǝrwǝrdigar sɵz ⱪilip: bu yigirmisi üqün u yǝrni yoⱪatmaymǝn, — dedi.

32 וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַֽאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ־הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָֽה׃

U sɵzlǝp: — I Igǝm, hapa bolmiƣay, mǝn pǝⱪǝt muxu bir ⱪetimla sɵz ⱪilay! Xu yǝrdǝ oni tepilixi mumkin, dewidi, u jawab berip: — Mǝn oni üqün uni yoⱪatmaymǝn, — dedi.

33 וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמֽוֹ׃

Pǝrwǝrdigar Ibraⱨim bilǝn sɵzlixip bolƣandin keyin kǝtti; Ibraⱨimmu ɵz jayiƣa ⱪaytip kǝtti.

Abraham and the Three Angels