דברים 1

1 אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּֽעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּֽין־פָּארָן וּבֵֽין־תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָֽב׃

以下是梅瑟在約但河東岸，對全以色列所講的話。──即在穌夫對面的阿辣巴曠野中，在帕蘭與托費耳、拉班、哈則洛特和狄匝哈布之間。

2 אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵֽחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר־שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵֽעַ׃

從曷勒布經色依爾山，到卡得士巴爾乃亞，共有十一天的程路。──

3 וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ אֲלֵהֶֽם׃

在第四十年十一月一日，梅瑟將上主吩咐他的一切事，全訓示了以色色列子民。

4 אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָֽאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶֽעִי׃

當時他已擊敗住在赫市朋的阿摩黎王息紅，和住在阿舍塔洛特和厄得勒的巴商王敖格。

5 בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹֽר׃

梅瑟在約但河東岸摩阿布地方開始宣講這法律說：「

6 יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב־לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּֽה׃

上主，我們的天主，在曷勒布曾訓示我們說：你們在這山下住得夠久了，

7 פְּנוּ ׀ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָֽאֱמֹרִי וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַֽכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָֽת׃

現在起身出發，到阿摩黎人的山地去，到那些住在阿辣巴荒野、山地、盆地、乃革布和沿海一帶地方去，到客納罕地，到黎巴嫩，直到大河，即幼發拉的河那一帶地方去。

8 רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת־הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּֽלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶֽם׃

看，我已將此地擺在你們面前，你們應去佔領上主誓許給你們祖先亞巴郎、依撒格、雅各伯和他們後裔的地方。」

9 וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא־אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶֽם׃

那時我對你們說過：我個人無法負擔你們。

10 יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹֽב׃

上主你們的天主使你們的人數增加，看，你們今天多得有如天上的繁星。

11 יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֽוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶֽם׃

惟願上主你們祖先的天主，再千百倍地增加你們的數目，照他所應許的，祝福你們!

12 אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַֽשַּׂאֲכֶם וְרִֽיבְכֶֽם׃

但我個人怎能承擔起你們的煩務、重任和訴訟的事!

13 הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃

你們各支派應推舉一些有智慧，有見識，有經驗的人，我好立他們為你們的首領。

14 וַֽתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טֽוֹב־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃

你們回答我說：「你建議的事很好。」

15 וָאֶקַּח אֶת־רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִֽידֻעִים וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃

我遂選了你們各支派中有智慧有經驗的首領，立為你們的首領：即千夫長、百夫長、五十夫長、十人長，並為各支派立了監督，

16 וָאֲצַוֶּה אֶת־שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין־אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּֽין־אִישׁ וּבֵין־אָחִיו וּבֵין גֵּרֽוֹ׃

同時我也吩咐你們的判官說：你們要聽斷你們兄弟間的訴訟：無論是兄弟彼此訴訟，或與方外人訴訟，都應秉公審斷。

17 לֹֽא־תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי־אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּֽיו׃

審案時不可偏袒，無論貴賤，同樣聽斷；任何人都不要怕，因為審判是天主的事。若遇有難斷的案件，該呈報給我，我來聽斷。

18 וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשֽׂוּן׃

同時，凡你們當做的事，我都吩咐了你們。

19 וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל־הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הֽ͏ָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵֽעַ׃

我們由曷勒布起程，經過了你們所見的這整個遼闊的可怖的曠野：照上主我們的天主對我們的吩咐，我們向阿摩黎人山地進發，一直來到了卡德士巴爾乃亞。

20 וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד־הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָֽנוּ׃

那時我曾對你們說：你們已來到上主我們的天主即將賜給我們的阿摩黎人的山地。

21 רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת־הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָֽת׃

看上主你的天主已將這地擺在你面前，你要照上主你祖先的天主對你所許下的，去佔領這地；不要害怕，也不要膽怯。

22 וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה־בָּהּ וְאֵת הֶֽעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶֽן׃

你們眾人便來到我跟前說：「讓我們先派些人去，替我們偵探那地方，然後回報我們，我們當走那條路，當去那些城。」

23 וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּֽׁבֶט׃

我就由你們中挑選了十二人，每支派一人；

24 וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל וַֽיְרַגְּלוּ אֹתָֽהּ׃

他們起身上了山地，一直到了厄市苛耳山谷，偵探了那地。

25 וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָֽנוּ׃

他們帶回來那地方的一些果品，並回報我們說：「上主我們的天主即將賜給我們的地方實在好。」

26 וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

但你們卻不肯上去，竟違背了上主你們天主的命令，

27 וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃

在你們的帳幕內抱怨說：「上主因為恨我們，才將我們由埃及地領出來，將我們交在阿摩黎人手中，消滅我們。

28 אָנָה ׀ אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת־לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם־בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָֽׁם׃

我們上那裏去呢﹖我們的兄弟又說了些使我們心灰意冷的話。他們說：我們在那裏看見了一個比我們又大又高的民族，他們的城邑廣大，城牆高聳摩天；我們在那裏還看見了阿納克人的子孫。」

29 וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא־תֽ͏ַעַרְצוּן וְֽלֹא־תִֽירְאוּן מֵהֶֽם׃

我遂對你們說：「不要畏懼，不要害怕。

30 יְהוָה אֱלֹֽהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶֽם׃

因為上主你們的天主，走在你們面前，他必為你們作戰，正如他在埃及在你們眼前，為你們所做的一樣；

31 וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא־אִישׁ אֶת־בְּנוֹ בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקוֹם הַזֶּֽה׃

並且在曠野裏，你也看出上主你的天主在你所走的長途中，攜帶你們，如同人攜帶自己的兒子一樣，直到你們來到這地方。

32 וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵֽינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

雖然如此，但你們仍不信賴上主你們的天主，

33 הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לֽ͏ַחֲנֹֽתְכֶם בָּאֵשׁ ׀ לַיְלָה לַרְאֹֽתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּֽלְכוּ־בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָֽם׃

他一路原走在你們前面，替你們找安營的地方：夜間藉著火，日間藉著雲彩，指示你們應走的道路。

34 וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת־קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹֽר׃

上主一聽見你們的怨聲，就發怒起誓說：「

35 אִם־יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃

這個邪惡世代的人，一個也不得見我誓許要賜給你們祖先的樂土；

36 זֽוּלָתִי כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּֽרַךְ־בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָֽה׃

只要耶孚乃的兒子加肋布除外，他必見到此地，並且我要將他踏過的地，賜給他和他的子孫，因為他一心隨從了上主。」

37 גַּם־בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם־אַתָּה לֹא־תָבֹא שָֽׁם׃

為了你們的緣故，上主也對我發怒說：「連你也不能進入那地。

38 יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי־הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

那侍候你的農的兒子若蘇厄，要進入那地；你應壯他的膽，因為他要使以色列佔領那地作為產業。

39 וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשֽׁוּהָּ׃

此外，你們所說要成為戰利品的幼童，至今尚不知好歹的子女，他們都要進入那地。我要將那地賜給他們作為產業。

40 וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם־סֽוּף׃

至於你們應轉向紅海出發，往曠野裏去。」

41 וַֽתַּעֲנוּ ׀ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַֽיהוָה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַֽתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת־כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָֽרָה׃

你們回答我說：「我們得罪了上主；現在我們願全照上主我們的天主的吩咐上去交戰。」你們各人遂都武裝起來，輕率地上了山地。

42 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אֱמֹר לָהֶם לֹא תֽ͏ַעֲלוּ וְלֹא־תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶֽם׃

但上主對我說：「你告訴他們說：你們不要上去，不要作戰，因為我不在你們中間，免得被敵人擊敗。」

43 וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָֽרָה׃

我立即告訴了你們，你們卻不聽，違背上主的命令，擅自上了山地。

44 וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וֽ͏ַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד־חָרְמָֽה׃

住在山地的阿摩黎人蜂擁而出，攻擊你們，追趕你們，由色依爾直殺到曷爾瑪。

45 וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְהוָה וְלֹֽא־שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶֽם׃

你們回來，在上主面前哭泣哀號，但上主未曾俯聽你們的哭聲，也未向你們側耳；

46 וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּֽם׃

你們只得長期地停留在卡德士，停留得這樣長久。