שמואל ב 20

1 וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵֽין־לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נֽ͏ַחֲלָה־לָנוּ בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵֽל׃

Wǝ xundaⱪ boldiki, xu yǝrdǝ Binyamin ⱪǝbilisidin, Bikrining oƣli Xeba isimlik bir iplas bar idi. U kanay qelip: — Bizning Dawutta ⱨeqⱪandaⱪ ortaⱪ nesiwimiz yoⱪ; Yǝssǝning oƣlidin ⱨeqⱪandaⱪ mirasimiz yoⱪ! I Israil, ⱨǝrbirliringlar ɵz ɵyünglǝrgǝ yenip ketinglar, — dedi.

2 וַיַּעַל כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם מִן־הַיַּרְדֵּן וְעַד־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Xuning bilǝn Israilning ⱨǝmmǝ adǝmliri Dawuttin yenip Bikrining oƣli Xebaƣa ǝgǝxti. Lekin Yǝⱨudaning adǝmliri Iordan dǝryasidin tartip Yerusalemƣiqǝ ɵz padixaⱨiƣa qing baƣlinip, uningƣa ǝgǝxti.

3 וַיָּבֹא דָוִד אֶל־בֵּיתוֹ יְרֽוּשָׁלִַם וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶֽשֶׂר־נָשִׁים ׀ פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַֽיִּתְּנֵם בֵּית־מִשְׁמֶרֶת וַֽיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא־בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד־יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּֽוּת׃

Dawut Yerusalemƣa kelip ordisiƣa kirdi. Padixaⱨ ordiƣa ⱪaraxⱪa ⱪoyup kǝtkǝn axu on kenizǝkni bir ɵygǝ ⱪamap ⱪoydi. U ularni baⱪti, lekin ularƣa yeⱪinqiliⱪ ⱪilmidi. Xuning bilǝn ular u yǝrdǝ tul ayallardǝk ɵlgüqǝ ⱪamalƣan peti turdi.

4 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־עֲמָשָׂא הַזְעֶק־לִי אֶת־אִישׁ־יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאַתָּה פֹּה עֲמֹֽד׃

Andin padixaⱨ Amasaƣa: Üq kün iqidǝ Yǝⱨudaning adǝmlirini qaⱪirip, yiƣip kǝlgin; ɵzüngmu bu yǝrdǝ ⱨazir bolƣin, dedi.

5 וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת־יְהוּדָה וייחר וַיּוֹחֶר מִן־הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדֽוֹ׃

Xuning bilǝn Amasa Yǝⱨudaning adǝmlirini qaⱪirip yiƣⱪili bardi. Lekin uning undaⱪ ⱪilixi padixaⱨ bekitkǝn waⱪittin keyin ⱪaldi,

6 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אֲבִישַׁי עַתָּה יֵרַֽע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי מִן־אַבְשָׁלוֹם אַתָּה קַח אֶת־עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ וּרְדֹף אַחֲרָיו פֶּן־מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת וְהִצִּיל עֵינֵֽנוּ׃

u waⱪitta Dawut Abixayƣa: Əmdi Bikrining oƣli Xeba bizgǝ qüxüridiƣan apǝt Abxalomning qüxürginidin tehimu yaman bolidu. Əmdi ƣojangning hizmǝtkarlirini elip ularni ⱪoƣlap barƣin. Bolmisa, u mustǝⱨkǝm xǝⱨǝrlǝrni igiliwelip, bizdin ɵzini ⱪaquruxi mumkin, — dedi.

7 וַיֵּצְאוּ אַֽחֲרָיו אַנְשֵׁי יוֹאָב וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְכָל־הַגִּבֹּרִים וַיֵּֽצְאוּ מִירוּשָׁלִַם לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃

Xuning bilǝn Yoabning adǝmliri wǝ Kǝrǝtiylǝr, Pǝlǝtiylǝr, xundaⱪla barliⱪ palwanlar uningƣa ǝgixip qiⱪti; ular Yerusalemdin qiⱪip, Bikrining oƣli Xebani ⱪoƣliƣili bardi.

8 הֵם עִם־הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם וְיוֹאָב חָגוּר ׀ מִדּוֹ לְבֻשׁוּ ועלו וְעָלָיו חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל־מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּֽל׃

Ular Gibeondiki ⱪoram taxⱪa yeⱪin kǝlgǝndǝ Amasa ularning aldiƣa qiⱪti. Yoab üstibexiƣa jǝng libasini kiyip, beligǝ ƣilapliⱪ bir ⱪiliqini asⱪan kǝmǝr baƣliƣanidi. U aldiƣa mengiwidi, ⱪiliq ƣilaptin qüxüp kǝtti.

9 וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי וַתֹּחֶז יַד־יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק־לֽוֹ׃

Yoab Amasadin: Tinqliⱪmu, inim? — dǝp soridi. Yoab Amasani sɵymǝkqi bolƣandǝk ong ⱪoli bilǝn uni saⱪilidin tutti.

10 וַעֲמָשָׂא לֹֽא־נִשְׁמַר בַּחֶרֶב ׀ אֲשֶׁר בְּיַד־יוֹאָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל־הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא־שָׁנָה לוֹ וַיָּמֹת וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדַף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃

Amasa Yoabning yǝnǝ bir ⱪolida ⱪiliq barliƣiƣa diⱪⱪǝt ⱪilmidi. Yoab uning ⱪorsiⱪiƣa xundaⱪ tiⱪtiki, üqǝyliri qiⱪip yǝrgǝ qüxti. Ikkinqi ⱪetim selixning ⱨajiti ⱪalmiƣanidi; qünki u ɵldi. Andin Yoab bilǝn inisi Abixay Bikrining oƣli Xebani ⱪoƣliƣili kǝtti.

11 וְאִישׁ עָמַד עָלָיו מִֽנַּעֲרֵי יוֹאָב וַיֹּאמֶר מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב וּמִי אֲשֶׁר־לְדָוִד אַחֲרֵי יוֹאָֽב׃

Yoabning ƣulamliridin biri Amasaning yenida turup: Kim Yoab tǝrǝptǝ turup Dawutni ⱪollisa, Yoabⱪa ǝgǝxsun, dǝytti.

12 וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם בְּתוֹךְ הַֽמְסִּלָּה וַיַּרְא הָאִישׁ כִּֽי־עָמַד כָּל־הָעָם וַיַּסֵּב אֶת־עֲמָשָׂא מִן־הַֽמְסִלָּה הַשָּׂדֶה וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל־הַבָּא עָלָיו וְעָמָֽד׃

Əmma Amasa ɵz ⱪenida yumilinip, yolning ottursida yatatti; uni kɵrgǝn hǝlⱪning ⱨǝrbiri tohtaytti. U kixi ⱨǝmmǝ hǝlⱪning tohtiƣinini kɵrüp, Amasaning jǝsitini yoldin etizliⱪⱪa tartip ⱪoydi ⱨǝm bir kiyimni uning üstigǝ taxlidi.

13 כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן־הַֽמְסִלָּה עָבַר כָּל־אִישׁ אַחֲרֵי יוֹאָב לִרְדֹּף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִֽי׃

Jǝsǝt yoldin yɵtkǝlgǝndin keyin hǝlⱪning ⱨǝmmisi Bikrining oƣli Xebani ⱪoƣliƣili Yoabⱪa ǝgǝxti.

14 וַֽיַּעֲבֹר בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה וְכָל־הַבֵּרִים ויקלהו וַיִּקָּהֲלוּ וַיָּבֹאוּ אַף־אַחֲרָֽיו׃

Xeba bolsa Bǝyt-Maakaⱨdiki Abǝlgiqǝ wǝ Beriyliklǝrning yurtining ⱨǝmmǝ yǝrlirini kezip Israilning ⱨǝmmǝ ⱪǝbililiridin ɵtti. [Beriyliklǝrmu] jǝm bolup uningƣa ǝgixip bardi.

15 וַיָּבֹאוּ וַיָּצֻרוּ עָלָיו בְּאָבֵלָה בֵּית הַֽמַּעֲכָה וַיִּשְׁפְּכוּ סֹֽלְלָה אֶל־הָעִיר וַֽתַּעֲמֹד בַּחֵל וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־יוֹאָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחוֹמָֽה׃

Xuning bilǝn Yoab wǝ adǝmliri kelip, Bǝyt-Maakaⱨdiki Abǝldǝ uni muⱨasirigǝ aldi. Ular xǝⱨǝrning qɵrisidiki sepilning udulida bir istiⱨkam saldi; Yoabⱪa ǝgǝxkǝnlǝrning ⱨǝmmisi kelip, sepilni ɵrüxkǝ bazƣanlawatⱪanda,

16 וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן־הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ־נָא אֶל־יוֹאָב קְרַב עַד־הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶֽיךָ׃

Danixmǝn bir hotun xǝⱨǝrdin towlap: Ⱪulaⱪ selinglar! Ⱪulaⱪ selinglar! Yoabni bu yǝrgǝ qaⱪirip kelinglar, mening uning bilǝn sɵzlǝxmǝkqi bolƣinimni uningƣa eytinglar, — dedi.

17 וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַאַתָּה יוֹאָב וַיֹּאמֶר אָנִי וַתֹּאמֶר לוֹ שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ וַיֹּאמֶר שֹׁמֵעַ אָנֹֽכִי׃

U yeⱪin kǝlgǝndǝ hotun uningdin: Sili Yoabmu? — dǝp soridi. U: Xundaⱪ, mǝn xu, dedi. Hotun uningƣa: Dedǝklirining sɵzini angliƣayla, dedi. U: Anglawatimǝn, dedi.

18 וַתֹּאמֶר לֵאמֹר דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִֽאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַֽמּוּ׃

Hotun: Konilarda Abǝldǝ mǝsliⱨǝt tapⱪin, andin mǝsililǝr ⱨǝl ⱪilinidu, degǝn gǝp bar;

19 אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָֽה׃

Israilning tinq wǝ mɵmin bǝndiliridin birimǝn; sili ⱨazir Israildiki ana kǝbi qong bir xǝⱨǝrni harap ⱪiliwatidila; nemixⱪa Pǝrwǝrdigarning mirasini yoⱪatmaⱪqi bolila? — dedi.

20 וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם־אֲבַלַּע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃

Yoab jawap berip: Undaⱪ ix mǝndin neri bolsun! Mǝndin neri bolsun! Mening ⱨeqnemini yutuwalƣum yaki yoⱪatⱪum yoⱪtur;

21 לֹא־כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד תְּנֽוּ־אֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵלְכָה מֵעַל הָעִיר וַתֹּאמֶר הָֽאִשָּׁה אֶל־יוֹאָב הִנֵּה רֹאשׁוֹ מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ בְּעַד הַחוֹמָֽה׃

ix undaⱪ ǝmǝs, bǝlki Əfraimdiki edirliⱪtin Bikrining oƣli Xeba degǝn bir adǝm Dawut padixaⱨⱪa ⱪarxi ⱪolini kɵtürüptu. Pǝⱪǝt uni tapxursanglar, andin xǝⱨǝrdin ketimǝn, dedi. Hotun Yoabⱪa: Mana uning bexi sepildin siligǝ taxlinidu, — dedi.

22 וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַֽיִּכְרְתוּ אֶת־רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל־יוֹאָב וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיָּפֻצוּ מֵֽעַל־הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃

Andin hotun ɵz danaliⱪi bilǝn ⱨǝmmǝ hǝlⱪⱪǝ mǝsliⱨǝt saldi; ular Bikrining oƣli Xebaning bexini kesip, Yoabⱪa taxlap bǝrdi. Yoab kanay qaldi, uning adǝmliri xuni anglap, xǝⱨǝrdin ketip, ⱨǝrbiri ɵz ɵyigǝ ⱪaytti. Yoab Yerusalemƣa padixaⱨning ⱪexiƣa bardi.

23 וְיוֹאָב אֶל כָּל־הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן־יְהוֹיָדָע עַל־הכרי הַכְּרֵתִי וְעַל־הַפְּלֵתִֽי׃

Əmdi Yoab pütkül Israilning ⱪoxunining sǝrdari idi; Yǝⱨoyadaning oƣli Binaya bolsa Kǝrǝtiylǝr bilǝn Pǝlǝtiylǝrning üstigǝ sǝrdar boldi.

24 וַאֲדֹרָם עַל־הַמַּס וִיהוֹשָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד הַמַּזְכִּֽיר׃

Adoniram baj-alwanƣa bax boldi, Aⱨiludning oƣli Yǝⱨoxafat bolsa diwan begi boldi;

25 ושיא וּשְׁוָא סֹפֵר וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִֽים׃

Xewa katip, Zadok bilǝn Abiyatar kaⱨin idi;

26 וְגַם עִירָא הַיָּאִרִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִֽד׃

Yairliⱪ Ira bolsa Dawutⱪa has kaⱨin boldi.