שמואל א 1

1 וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן־הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיהוּא בֶּן־תֹּחוּ בֶן־צוּף אֶפְרָתִֽי׃

以法莲山地的拉玛·琐非有一个以法莲人，名叫以利加拿，是苏弗的玄孙，托户的曾孙，以利户的孙子，耶罗罕的儿子。

2 וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִֽים׃

他有两个妻：一名哈拿，一名毗尼拿。毗尼拿有儿女，哈拿没有儿女。

3 וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵֽעִירוֹ מִיָּמִים ׀ יָמִימָה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵֽי־עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהוָֽה׃

这人每年从本城上到示罗，敬拜祭祀万军之耶和华；在那里有以利的两个儿子何弗尼、非尼哈当耶和华的祭司。

4 וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּֽלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנֽוֹת׃

以利加拿每逢献祭的日子，将祭肉分给他的妻毗尼拿和毗尼拿所生的儿女；

5 וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַֽיהוָה סָגַר רַחְמָֽהּ׃

给哈拿的却是双分，因为他爱哈拿。无奈耶和华不使哈拿生育。

6 וְכִֽעֲסַתָּה צָֽרָתָהּ גַּם־כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּֽי־סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָֽהּ׃

毗尼拿见耶和华不使哈拿生育，就作她的对头，大大激动她，要使她生气。

7 וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַֽל׃

每年上到耶和华殿的时候，以利加拿都以双分给哈拿；毗尼拿仍是激动她，以致她哭泣不吃饭。

8 וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹֽאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלוֹא אָֽנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִֽים׃

她丈夫以利加拿对她说：“哈拿啊，你为何哭泣，不吃饭，心里愁闷呢？有我不比十个儿子还好吗？”

9 וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָֽה׃

他们在示罗吃喝完了，哈拿就站起来。祭司以利在耶和华殿的门框旁边，坐在自己的位上。

10 וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל־יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּֽה׃

哈拿心里愁苦，就痛痛哭泣，祈祷耶和华，

11 וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם־רָאֹה תִרְאֶה ׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹֽא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַֽיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

许愿说：“万军之耶和华啊，你若垂顾婢女的苦情，眷念不忘婢女，赐我一个儿子，我必使他终身归与耶和华，不用剃头刀剃他的头。”

12 וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת־פִּֽיהָ׃

哈拿在耶和华面前不住地祈祷，以利定睛看她的嘴。（

13 וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָֽה׃

原来哈拿心中默祷，只动嘴唇，不出声音，因此以利以为她喝醉了。）

14 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת־יֵינֵךְ מֵעָלָֽיִךְ׃

以利对她说：“你要醉到几时呢？你不应该喝酒。”

15 וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת־נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָֽה׃

哈拿回答说：“主啊，不是这样。我是心里愁苦的妇人，清酒浓酒都没有喝，但在耶和华面前倾心吐意。

16 אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל כִּֽי־מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד־הֵֽנָּה׃

不要将婢女看作不正经的女子。我因被人激动，愁苦太多，所以祈求到如今。”

17 וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּֽוֹ׃

以利说：“你可以平平安安地回去。愿以色列的 神允准你向他所求的！”

18 וַתֹּאמֶר תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל וּפָנֶיהָ לֹא־הָיוּ־לָהּ עֽוֹד׃

哈拿说：“愿婢女在你眼前蒙恩。”于是妇人走去吃饭，面上再不带愁容了。

19 וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת־חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיּֽ͏ִזְכְּרֶהָ יְהוָֽה׃

次日清早，他们起来，在耶和华面前敬拜，就回拉玛。到了家里，以利加拿和妻哈拿同房，耶和华顾念哈拿，

20 וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּֽיו׃

哈拿就怀孕。日期满足，生了一个儿子，给他起名叫撒母耳，说：“这是我从耶和华那里求来的。”

21 וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל־בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַֽיהוָה אֶת־זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת־נִדְרֽוֹ׃

以利加拿和他全家都上示罗去，要向耶和华献年祭，并还所许的愿。

22 וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּֽי־אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת־פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד־עוֹלָֽם׃

哈拿却没有上去，对丈夫说：“等孩子断了奶，我便带他上去朝见耶和华，使他永远住在那里。”

23 וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד־גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת־דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָֽאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת־בְּנָהּ עַד־גָּמְלָהּ אֹתֽוֹ׃

她丈夫以利加拿说：“就随你的意行吧！可以等儿子断了奶。但愿耶和华应验他的话。”于是妇人在家里乳养儿子，直到断了奶；

24 וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן וַתְּבִאֵהוּ בֵית־יְהוָה שִׁלוֹ וְהַנַּעַר נָֽעַר׃

既断了奶，就把孩子带上示罗，到了耶和华的殿；又带了三只公牛，一伊法细面，一皮袋酒。（那时，孩子还小。）

25 וַֽיִּשְׁחֲטוּ אֶת־הַפָּר וַיָּבִיאוּ אֶת־הַנַּעַר אֶל־עֵלִֽי׃

宰了一只公牛，就领孩子到以利面前。

26 וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָֽה׃

妇人说：“主啊，我敢在你面前起誓，从前在你这里站着祈求耶和华的那妇人，就是我。

27 אֶל־הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת־שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּֽוֹ׃

我祈求为要得这孩子；耶和华已将我所求的赐给我了。

28 וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַֽיהוָה כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַֽיהוָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַיהוָֽה׃

所以，我将这孩子归与耶和华，使他终身归与耶和华。” 于是在那里敬拜耶和华。