מלכים א 6

1 וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָֽה׃

Israillar Misirdin qiⱪⱪandin keyinki tɵt yüz sǝksininqi yili, Sulaymanning Israilning üstidiki sǝltǝnitining tɵtinqi yilining ikkinqi eyida, yǝni Zif eyida u Pǝrwǝrdigarning ɵyini yasaxⱪa baxlidi.

2 וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַֽיהוָה שִׁשִּֽׁים־אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתֽוֹ׃

Sulayman padixaⱨ Pǝrwǝrdigarƣa yasiƣan ibadǝthanining uzunluⱪi atmix gǝz, kǝngliki yigirmǝ gǝz wǝ egizliki ottuz gǝz idi.

3 וְהָאוּלָם עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּֽיִת׃

Ibadǝthanidiki «muⱪǝddǝs jay»ning aldidiki aywanning uzunluⱪi ibadǝthanining kǝngliki bilǝn barawǝr bolup, yigirmǝ gǝz idi. Ibadǝthanining aldidiki aywanning kǝngliki on gǝz idi.

4 וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִֽים׃

U ibadǝthaniƣa rojǝklik derizǝ-pǝnjirilǝrni ornatti.

5 וַיִּבֶן עַל־קִיר הַבַּיִת יצוע יָצִיעַ סָבִיב אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַֽהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִֽיב׃

Ibadǝthana temiƣa, yǝni muⱪǝddǝs jay wǝ «kalamhana»ning temiƣa yandax [üq ⱪǝwǝtlik] bir imarǝtni saldi wǝ uning iqigǝ ⱨujrilarni yasidi.

6 היצוע הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּֽיכֹנָה שֵׁשׁ בָּֽאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִֽירוֹת־הַבָּֽיִת׃

[Taxⱪiriⱪi imarǝtning] tɵwǝnki ⱪǝwitining kǝngliki bǝx gǝz, ottura ⱪǝwitining kǝngliki altǝ gǝz, üqinqi ⱪǝwitining kǝngliki yǝttǝ gǝz idi. Qünki ibadǝthanining taxⱪi temida limlarni ornatⱪan tɵxüklǝr bolmasliⱪi üqün u tamƣa tǝkqǝ qiⱪirilƣanidi.

7 וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶֽבֶן־שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל־כְּלִי בַרְזֶל לֹֽא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃

Ibadǝthana pütünlǝy tǝyyar ⱪilip elip kelingǝn taxlardin bina ⱪilinƣanidi. Xundaⱪ ⱪilƣanda, uni yasiƣan waⱪitta nǝ bolⱪa nǝ palta nǝ baxⱪa tɵmür ǝswablarning awazi u yǝrdǝ ⱨeq anglanmaytti.

8 פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל־כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַֽעֲלוּ עַל־הַתִּיכֹנָה וּמִן־הַתִּֽיכֹנָה אֶל־הַשְּׁלִשִֽׁים׃

Tɵwǝnki ⱪǝwǝtning ⱨujrilirining kirix ixiki ibadǝthanining ong tǝripidǝ idi; bir aylanma pǝlǝmpǝy ottura ⱪǝwǝtkǝ andin ottura ⱪǝwǝttin üqinqi ⱪǝwǝtkǝ qiⱪatti.

9 וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִֽים׃

Xundaⱪ ⱪilip [Sulayman] ibadǝthanini yasap püttürdi. Ibadǝthanining üstigǝ har-limlarni bekitip, uni kedir tahtaylar bilǝn ⱪaplidi.

10 וַיִּבֶן אֶת־היצוע הַיָּצִיעַ עַל־כָּל־הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קֽוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִֽים׃

U ibadǝthaniƣa yandax imarǝtning ⱪǝwǝtlirining egizlikini bǝx gǝzdin ⱪildi. Xu imarǝtning ⱪǝwǝtliri ibadǝthaniƣa kedir limliri arⱪiliⱪ tutuxuⱪluⱪ idi.

11 וַֽיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹֽר׃

Pǝrwǝrdigarning sɵzi Sulaymanƣa kelip mundaⱪ deyildiki: —

12 הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תַּֽעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת־דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־דָּוִד אָבִֽיךָ׃

«Sǝn Manga yasawatⱪan bu ibadǝthaniƣa kǝlsǝk, ǝgǝr sǝn bǝlgilimilirimdǝ mengip, ⱨɵkümlirimgǝ riayǝ ⱪilip, barliⱪ ǝmrlirimni tutup ularda mangsang, Mǝn atang Dawutⱪa sǝn toƣruluⱪ eytⱪan sɵzümgǝ ǝmǝl ⱪilimǝn;

13 וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃

Mǝn Israillarning arisida makan ⱪilip ɵz hǝlⱪim Israilni ǝsla taxlimaymǝn».

14 וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃

Sulayman ibadǝthanini yasap püttürdi.

15 וַיִּבֶן אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד־קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִֽׁים׃

Ibadǝthanining tamlirining iq tǝripini u kedir tahtayliri bilǝn yasap, ibadǝthanining tegidin tartip torusning limliriƣiqǝ yaƣaq bilǝn ⱪaplidi; wǝ arqa tahtayliri bilǝn ibadǝthaniƣa pol yatⱪuzdi.

16 וַיִּבֶן אֶת־עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי מִֽיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן־הַקַּרְקַע עַד־הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃

U ibadǝthanining arⱪa temidin yigirmǝ gǝz ɵlqǝp ara tam yasap, iqkiriki hanini ⱨasil ⱪildi; u tegidin tartip torus limliriƣiqǝ kedir tahtayliri bilǝn ⱪaplidi. Bu ǝng iqkiriki hana bolup, yǝni «kalamhana», «ǝng muⱪǝddǝs jay» idi.

17 וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָֽי׃

Uning aldidiki ɵy, yǝni muⱪǝddǝs hanining uzunluⱪi ⱪiriⱪ gǝz idi.

18 וְאֶרֶז אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָֽה׃

Ibadǝthanining iqki tamliriƣa ⱪapaⱪ wǝ qeqǝkning nushiliri nǝⱪix ⱪilinƣanidi. Ibadǝthana pütünlǝy kedir tahtaylar bilǝn ⱪaplanƣanidi. Ⱨeq tax kɵrünmǝytti.

19 וּדְבִיר בְּתוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרוֹן בְּרִית יְהוָֽה׃

Pǝrwǝrdigarning ǝⱨdǝ sanduⱪini u yǝrdǝ ⱪoyux üqün, u ibadǝthanining iqkiridiki kalamhanini yasidi.

20 וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קֽוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָֽרֶז׃

Kalamhanining uzunluⱪi yigirmǝ gǝz, toƣrisi yigirmǝ gǝz, egizliki yigirmǝ gǝz idi; u uni sap altundin ⱪaplidi, xundaⱪla uning aldidiki kedir yaƣaqliⱪ ⱪurbangaⱨnimu xundaⱪ ⱪaplidi.

21 וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר ברתיקות בְּרַתּוּקוֹת זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָֽב׃

Sulayman ibadǝthanining iqini sap altun bilǝn ⱪaplidi; u iqki kalamhanining aldini altun zǝnjirlǝr bilǝn tosidi; kalamhanini altun bilǝn ⱪaplidi.

22 וְאֶת־כָּל־הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד־תֹּם כָּל־הַבָּיִת וְכָל־הַמִּזְבֵּחַ אֲ‍ֽשֶׁר־לַדְּבִיר צִפָּה זָהָֽב׃

Xu tǝriⱪidǝ u pütkül ibadǝthanini, yǝni pütkül ibadǝthanining iqini altun bilǝn toluⱪ ⱪapliƣanidi. Kalamhaniƣa tǝǝlluⱪ bolƣan ⱪurbangaⱨnimu pütünlǝy altun bilǝn ⱪapliƣanidi.

23 וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי־שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתֽוֹ׃

Kalamhaniƣa u zǝytun yaƣiqidin ikki kerubning xǝklini yasidi. Ⱨǝrbirining egizliki on gǝz idi.

24 וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָֽאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד־קְצוֹת כְּנָפָֽיו׃

Bir kerubning bir ⱪanitining uzunluⱪi bǝx gǝz wǝ yǝnǝ bir ⱪanitining uzunluⱪi ⱨǝm bǝx gǝz bolup, bir ⱪanitining uqidin yǝnǝ bir ⱪanitining uqiƣiqǝ on gǝz idi.

25 וְעֶשֶׂר בָּֽאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִֽים׃

Ikkinqi kerubning ikki ⱪaniti ⱪoxulup on gǝz idi. Ikki kerubning qong-kiqikliki wǝ xǝkli ohxax idi.

26 קוֹמַת הַכְּרוּב הָֽאֶחָד עֶשֶׂר בָּֽאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִֽי׃

Bir kerubning egizliki on gǝz bolup, ikkinqi kerubningkimu ⱨǝm xundaⱪ idi.

27 וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ ׀ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַֽיִּפְרְשׂוּ אֶת־כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף־הָֽאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל־תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל־כָּנָֽף׃

U kerublarni iqkiriki hanida ⱪoydi. Kerublarning ⱪanatliri yeyilip turatti. Birsining bir ⱪaniti bir tamƣa tegip, ikkinqisining ⱪaniti udulidiki tamƣa tegip turatti; ikkisining iqidiki ⱪanatliri hanining otturisida bir-birigǝ tegixip turatti.

28 וַיְצַף אֶת־הַכְּרוּבִים זָהָֽב׃

U kerublarni altun bilǝn ⱪaplidi.

29 וְאֵת כָּל־קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב ׀ קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִֽמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן׃

U ibadǝthanining tamlirining pütkül iq qɵrsini, yǝni iqkiriki hanining wǝ ⱨǝm taxⱪiriⱪi hanining qɵrisini kerub bilǝn horma dǝrǝhlirining xǝkilliri wǝ qeqǝk nushiliri bilǝn nǝⱪix ⱪildi.

30 וְאֶת־קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצֽוֹן׃

Ibadǝthanining polini, yǝni iqkiriki hanining ⱨǝm taxⱪiriⱪi haniningkini altun bilǝn ⱪaplidi.

31 וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִֽׁית׃

Kalamhanining kirix eƣiziƣa u zǝytun yaƣiqidin etilgǝn ⱪox ixiklǝrni yasidi. Ixiklǝrning kexǝkliri wǝ bexi ɵyning toƣrisining bǝxtin bir ⱪismi idi.

32 וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל־הַכְּרוּבִים וְעַל־הַתִּֽמֹרוֹת אֶת־הַזָּהָֽב׃

Bu ⱪox ixiklǝr zǝytun yaƣiqidin etilgǝnidi; u ixiklǝrning üstigǝ kerublar, horma dǝrǝhliri wǝ qeqǝk nushiliri nǝⱪix ⱪilinip zinnǝtlǝngǝnidi; u ixiklǝrni, jümlidin kerub bilǝn horma dǝrǝhlirining nǝⱪixlirini altun bilǝn ⱪaplidi.

33 וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַֽהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִֽית׃

Ibadǝthanining taxⱪi hanisining ixikining kexǝklirini zǝytun yaƣiqidin yasidi; ular ɵyning toƣrisining tɵttin bir ⱪismi idi;

34 וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָֽאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִֽים׃

ⱪox ⱪanatliⱪ ixik bolsa arqa yaƣiqidin yasaldi. Bir ⱪaniti yeyilip ⱪatlinatti, ikkinqi ⱪanitimu yeyilip ⱪatlinatti.

35 וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל־הַמְּחֻקֶּֽה׃

U ularning üstigǝ kerublar, horma dǝrǝhliri wǝ qeqǝk nushilirini nǝⱪix ⱪildi; andin ularning üstigǝ, jümlidin nǝⱪixlǝr üstigǝ altun ⱪaplidi.

36 וַיִּבֶן אֶת־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִֽים׃

Iqkiriki ⱨoylining temini bolsa u üq ⱪǝwǝt yonulƣan tax bilǝn bir ⱪǝwǝt kedir yaƣiqidin yasidi.

37 בַּשָּׁנָה הָֽרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהוָה בְּיֶרַח זִֽו׃

[Sulaymanning sǝltǝnitining] tɵtinqi yilining Zif eyida Pǝrwǝrdigarning ibadǝthanisining uli selindi.

38 וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־משפטו מִשְׁפָּטָיו וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִֽים׃

Wǝ on birinqi yilining Bul eyida, yǝni sǝkkizinqi ayda ibadǝthanining ⱨeqyeri ⱪaldurulmay, layiⱨǝ boyiqǝ pütünlǝy tamam boldi. Xundaⱪ ⱪilip uning ɵyni yasixiƣa yǝttǝ yil kǝtti.