תְהִלִּים 131

1 שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃

David ih kasang laa. Aw Angraeng, ka palungthin loe amoek ai, ka miknawk doeh sang ai; kaimah hoi amcuk ai kalen parai hmuennawk, to tih ai boeh loe kasang parai hmuennawk ah athumhaih ka tawn ai.

2 אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃

Tangtang ni kai loe amno khae hoi tahnutui amphi nawkta baktiah, ka poekhaih hae mong moe, ka oh duem; ka poekhaih loe tahnutui amphi nawkta baktiah oh.

3 יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהוָ֑ה מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃

Aw Israel, vaihi hoi dungzan khoek to na oephaih to Angraeng khaeah suem ah.