שֹׁפְטִים 20
| וַיֵּצְאוּ֮ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד־בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃ | 1 |
Hagi anante noti kaziga Daniti vuno Berseba uhanatigeno sauti kazigati'ene, Jodani timofo kantu kaziga Giliatiti'ene maka Israeli vahera emeri tru hu'naze. Hagi ana maka Israeli vahera Ra Anumzamofo avuga Mispa kumateke ome atru hu'naze.
| וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כָּל־הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃ פ | 2 |
Hagi Israeli naga'mofonte'ma ugagota hu'naza maka kva vahetmimo'za Anumzamofo vahe'mo'zama atruma hazafi umani'naze. Hagi anampina kazinteti'ma ha'ma hu sondia vahe'tmina 400 tausenia vahe mani'naze.
| וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן כִּֽי־עָל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּבְּר֕וּ אֵיכָ֥ה נִהְיְתָ֖ה הָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת׃ | 3 |
Hagi Israeli naga'mo'za Mispa kumate'ma atruma haza nanekemo'a ko Benzameni nagatera vu'ne. Hagi Israeli vahetmimo'za amanage hu'naze. Inankna huno ama ana kefo avu'ava zana fore hu'nefi hugeta antahimneno.
| וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן׃ | 4 |
Hazageno nenaroma ahe fri'naza Livae ne'mo'a amanage huno kenona hu'ne, Benzameni nagamofo kumate Gibea masenaku a'ni'ane nagranena emani'no'e.
| וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת־הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת־פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת׃ | 5 |
Hianagi ana kenagera Gibea kumate vahe'mo'za eme tavazagigagi'za nahe'za nehu'za, a'ni'a avre'za monko'zana hunentazageno fri'ne.
| וָֽאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכָל־שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ | 6 |
E'ina hazage'na ana a'mofo avufga'a taga hu'na 12fu'a Israeli naga nofima mani'nazarega, atrogeno vuno eno hu'ne. Na'ankure Israeli mopamofo agu'afina kasrino havizantfa huno zamagazegu huga monko avu'avaza hu'naze.
| הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם׃ | 7 |
Hagi menina maka Israeli vahe'motma na'a hugahumpi nanekea hiho.
| וַיָּ֙קָם֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לֵאמֹ֑ר לֹ֤א נֵלֵךְ֙ אִ֣ישׁ לְאָהֳל֔וֹ וְלֹ֥א נָס֖וּר אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ | 8 |
Hagi anagema hige'za, maka Israeli vahe'mo'za magoke zamagi ante'za amanage hu'naze, Mago'mo'e huno seli noma'arega ovuge, noma'arega ovuge hugahie.
| וְעַתָּ֕ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶׂ֖ה לַגִּבְעָ֑ה עָלֶ֖יהָ בְּגוֹרָֽל׃ | 9 |
Hianagi amanahu'za Gibea vahera huzamantegahune. Satu zokagoreta kesunkeno, zamagimo'ma efore'ma hania vahe'mo'za hatera vu'za hara ome hugahaze.
| וְלָקַ֣חְנוּ עֲשָׂרָה֩ אֲנָשִׁ֨ים לַמֵּאָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵאָ֤ה לָאֶ֙לֶף֙ וְאֶ֣לֶף לָרְבָבָ֔ה לָקַ֥חַת צֵדָ֖ה לָעָ֑ם לַעֲשׂ֗וֹת לְבוֹאָם֙ לְגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֔ן כְּכָל־הַ֨נְּבָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ | 10 |
Hagi 100'a Israeli vahepintira 10ni'a vaheke nezamavareta, 1tauseni'a vahepintira 100'a vahe nezamavareta, 10 tauseni'a vahepintira 1tauseni'a vahetami zamavaresunke'za Gibea kumate vahe'mo'zama Israeli vahe amu'nompima kasrino havizantfama hu'nea monko avu'avazama hu'nazare'ma ha'ma ome huzmante'za zamavu'za zamagesazama hanaza sondia vahe'mokizmi ne'zana eri'za vugahaze.
| וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים׃ פ | 11 |
E'ina hige'za maka Israeli emerimago hu'za Gibea kumate vahera hara ome huzmante'naze.
| וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם׃ | 12 |
Ana nehu'za Israeli vahe'mo'za Benzameni nagatega amanage hu'za kea atrazageno vu'ne. Nankna kefo avu'avaza amu'nontamifina fore hu'ne?
| וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת־הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוּ֙בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל׃ | 13 |
E'ina hazenke vahetmina Gibea kumapintira avre taminketa zamahe frisunkeno, Israeli mopamo'a agru hino. Hianagi zamafuhe'zama Israeli vahe'mo'za hazankea Benjamen naga'mo'za ontahi'naze.
| וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֛ן מִן־הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ | 14 |
Ana nehu'za maka Benzameni mopafima me'nea ranra kumatamimpinti vahe'mo'za Israeli vahera hara huzamantenaku Gibea kumate emeritru hu'naze.
| וַיִּתְפָּֽקְדוּ֩ בְנֵ֨י בִנְיָמִ֜ן בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב לְ֠בַד מִיֹּשְׁבֵ֤י הַגִּבְעָה֙ הִתְפָּ֣קְד֔וּ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃ | 15 |
Hagi Benzameni naga'mofo kumatamimpintira kazinteti'ma ha'ma hu vahera 26 tauseni'a vahe eritru hazageno, Gibea kumatetira anampina 700'a hankave sondia vahetami eritru hu'naze.
| מִכֹּ֣ל ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ כָּל־זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל־הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥א יַחֲטִֽא׃ פ | 16 |
Hagi e'i ana 700'a ha' vahetmina hoga kazigati hara hu vahetminkino, kumi atifima havema ante'zama osi'zama ahesazana hantaga osugahaze.
| וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הִתְפָּֽקְד֗וּ לְבַד֙ מִבִּנְיָמִ֔ן אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב כָּל־זֶ֖ה אִ֥ישׁ מִלְחָמָֽה׃ | 17 |
Hagi kazinteti'ma ha'ma hu vahera 400 tauseni'a Israeli vahera eritru hu'za, Benzameni nagara hara huzmante'naku hu'naze.
| וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית־אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה־לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה׃ | 18 |
Hagi Israeli vahe'mo'za henka hara ome hugahunanki hu'za nehu'za, esera Beteli kumate vu'za Anumzamofona amanage hu'za ome antahige'naze. Ina naga nofimo'za vugota hurantesageta Benzameni nagara hara ome huzmantegahune? Hu'za hazageno, Ra Anumzamo'a amanage huno zamasami'ne, Juda naga'mo'za vugota hu'za vugahaze.
| וַיָּק֥וּמוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּבֹּ֑קֶר וַיַּֽחֲנ֖וּ עַל־הַגִּבְעָֽה׃ פ | 19 |
Hagi anagema hutege'za Israeli vahe'mo'za nantera otiza Gibea kuma tava'onte vu'za seli nonkumazmia ome ki'za mani'naze.
| וַיֵּצֵא֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־בִּנְיָמִ֑ן וַיַּעַרְכ֨וּ אִתָּ֧ם אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִלְחָמָ֖ה אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ | 20 |
Hagi anante Israeli vahe'mo'za Benzameni nagara ha' ome huzamante'naku Gibea kumate ome erimpi hu'za oti'naze.
| וַיֵּצְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן מִן־הַגִּבְעָ֑ה וַיַּשְׁחִ֨יתוּ בְיִשְׂרָאֵ֜ל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁנַ֨יִם וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָֽרְצָה׃ | 21 |
Hagi anama hazageno'a Benzameni naga'mo'za Gibea kumapintira atiramiza Israeli vahe'enena hara eme nehu'za, ana zupa 22 tauseni'a Israeli sondia vahera zamahe fri'naze.
| וַיִּתְחַזֵּ֥ק הָעָ֖ם אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּסִ֙פוּ֙ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֔ה בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁר־עָ֥רְכוּ שָׁ֖ם בַּיּ֥וֹם הָרִאשֽׁוֹן׃ | 22 |
Hianagi Israeli vahe'mo'za ana zankura zamagesa ontahi ko'ma hate'ma vunaku'ma emeritru hu'naza kumapi ete hate vunaku atruhu'za mani'ne'za nanekea hu'za ozeri hankaveti azeri hankaveti hu'naze.
| וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵֽי־יְהוָה֮ עַד־הָעֶרֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֙שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ פ | 23 |
Ana hute'za Israeli vahe'mo'za Beteli kumate mareri'za, Ra Anumzamofontega zavi krafa ome nehazageno vuno kinagase'ne. Hagi zavima nete'za amanage hu'za Ra Anumzamofona antahige'naze. Tafuhe'mofona Benzameni nagara ete hara ome huzamantenumpi atrenune? Hu'za hazageno, Ra Anumzamo'a amanage huno hu'ne, Vuta hara ome huzamanteho.
| וַיִּקְרְב֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֥וֹם הַשֵּׁנִֽי׃ | 24 |
Anagema hige'za mase'za anante nanterana vu'za Benzameni nagara hara ome huzamante'naze.
| וַיֵּצֵא֩ בִנְיָמִ֨ן ׀ לִקְרָאתָ֥ם ׀ מִֽן־הַגִּבְעָה֮ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִי֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל ע֗וֹד שְׁמֹנַ֨ת עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָ֑רְצָה כָּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לְפֵי חָֽרֶב׃ | 25 |
Hagi Benzameni naga'mo'za ete mago'ane Gibea kumapintira atirami'za 18 tauseni'a Israeli vahetamina kazinteti'ma ha'ma nehaza vahera zamahe fri'naze.
| וַיַּעֲל֣וּ כָל־בְּנֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וְכָל־הָעָ֜ם וַיָּבֹ֣אוּ בֵֽית־אֵ֗ל וַיִּבְכּוּ֙ וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּצ֥וּמוּ בַיּוֹם־הַה֖וּא עַד־הָעָ֑רֶב וַֽיַּעֲל֛וּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ | 26 |
Hagi anama hige'za maka Israeli vahe'mo'za arimpa fru ofane kresramnama vu ofanena e'neriza, Beteli kumate mareri'za ofa ome nehu'za, ne'zana a'o hu'za mani'ne'za tusi zavi Ra Anumzamofontega netazageno vuno kinagase'ne.
| וַיִּשְׁאֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּֽיהוָ֑ה וְשָׁ֗ם אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים בַּיָּמִ֖ים הָהֵֽם׃ | 27 |
Hagi Israeli vahe'mo'za Ra Anumzamofo antahintahi'a erinaku Beteli vu'naze. Na'ankure e'ina knafina Ra Anumzamofo huhagerafi huvempage vogisimo'a Beteli kumate me'nege'za anara hu'naze.
| וּ֠פִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד ׀ לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֮ לֵאמֹר֒ הַאוֹסִ֨ף ע֜וֹד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ׃ | 28 |
Aroni negeho Eleaza nemofo Finiasi ana knafina pristia mani'ne. Hagi Israeli vahe'mo'za amanage hu'za Ra Anumzamofona antahige'naze. Tafuhe'mofona Benzameni nagara hara ome huzmantenumpi atrenune? Hu'za hazageno Ra Anumzamo'a amanage huno hu'ne, Okina zamavarena tamazampi antegahuanki vuta hara ome huzamanteho.
| וַיָּ֤שֶׂם יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽרְבִ֔ים אֶל־הַגִּבְעָ֖ה סָבִֽיב׃ פ | 29 |
Anagema hige'za Israeli vahe'mo'za Gibea Kumate vu'za kafona ome antegagi'naze.
| וַיַּעֲל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַיַּעַרְכ֥וּ אֶל־הַגִּבְעָ֖ה כְּפַ֥עַם בְּפָֽעַם׃ | 30 |
Hagi ana'ma hute'za namba 3 knarera ko'ma nehazaza hu'za hahunaku Gibea kumate vu'naze.
| וַיֵּצְא֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ לִקְרַ֣את הָעָ֔ם הָנְתְּק֖וּ מִן־הָעִ֑יר וַיָּחֵ֡לּוּ לְהַכּוֹת֩ מֵהָעָ֨ם חֲלָלִ֜ים כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם בַּֽמְסִלּוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר אַחַ֜ת עֹלָ֣ה בֵֽית־אֵ֗ל וְאַחַ֤ת גִּבְעָ֙תָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִ֖ישׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ | 31 |
Hagi anante Benzameni naga'mo'za kumazmifintira atirami'za Israeli nagara hara eme huzamantage'za Israeli naga'mo'za zamimi hu'za kumazmimofona afete vu'naze. Hagi Israeli vahera 30'a vahe Betelima vu kantegane Gibeama vu kanteganena zamahe fri'naze.
| וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן נִגָּפִ֥ים הֵ֛ם לְפָנֵ֖ינוּ כְּבָרִאשֹׁנָ֑ה וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל אָמְר֗וּ נָנ֙וּסָה֙ וּֽנְתַקְּנֻ֔הוּ מִן־הָעִ֖יר אֶל־הַֽמְסִלּֽוֹת׃ | 32 |
Hagi Benzameni naga'mo'za amanage hu'naze, kote'ma hu'nonaza huta Israeli vahera zamahone. Hianagi Israeli vahe'mo'za amange hu'naze, Atreta nefreta zami'mi huta karanka vanunke'za, kumazmia atre'za afete egahaze.
| וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּֽעֲרֵה־גָֽבַע׃ | 33 |
Hagi anagema hute'za, maka Israeli vahe'mo'za Ba'al-tamar kumate unehanati'za ete rukrahe hu'za ha'huzamanteku ha'zana ome retro hu'za manizageno, mago'a Israeli vahe'ma Ma'ar-Geba kumate'ma kafoma ante'za mani'nazaretira hahunaku kafona hage'za atirami'naze.
| וַיָּבֹאוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂרֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ כִּֽי־נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה׃ פ | 34 |
Hagi 10tauseni'a Israeli sondia vahe'ma knare'ma hu'za ha'ma nehaza vahe'mo'za, Gibea kumatera hara eme hu'naze. Hagi ha'mo'a tusiza huno hankavetino vu'neanagi, Israeli vahe'mo'zama zamahe hana'ma huzankura Benzameni naga'mo'za ontahi'naze.
| וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה ׀ אֶֽת־בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כָּל־אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב׃ | 35 |
Ana'ma hazageno'a Ra Anumzamo'a Israeli vahera zamaza hige'za' Benzameni nagara 25tausen 100'a kazinteti'ma ha'ma hu'ama antahini'ma hu'naza vahera zamahe'naze.
| וַיִּרְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן כִּ֣י נִגָּ֑פוּ וַיִּתְּנ֨וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֤ל מָקוֹם֙ לְבִנְיָמִ֔ן כִּ֤י בָֽטְחוּ֙ אֶל־הָ֣אֹרֵ֔ב אֲשֶׁר שָׂ֖מוּ אֶל־הַגִּבְעָֽה׃ | 36 |
Hagi ana'ma hazage'za Benzameni naga'mo'za kazana Israeli vahe'mo'za hara huzmagatere'naze. Na'ankure kafoma ante'naza nagaku Israeli vahe'mo'za zamagesa nentahi'za Benzameni nagara zami'mi hu'za Gibea kumara atre'za afete e'naze.
| וְהָאֹרֵ֣ב הֵחִ֔ישׁוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ אֶל־הַגִּבְעָ֑ה וַיִּמְשֹׁךְ֙ הָאֹרֵ֔ב וַיַּ֥ךְ אֶת־כָּל־הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃ | 37 |
Hagi ana'ma hazageno'a, kafoma ante'za mani'naza Israeli sondia vahe'mo'za zamagare'za Gibea kumapi ufre'za, ana kumapima mani'naza vahera kazinteti zamahehana nehu'za,
| וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃ | 38 |
ana kumara teve tagintazageno teve kumo'a vemagu vemagu huno marerige'za, mago'a Israeli sondia vahe'mo'za nege'za hara agaterone hu'za hu'naze.
| וַיַּהֲפֹ֥ךְ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבִנְיָמִ֡ן הֵחֵל֩ לְהַכּ֨וֹת חֲלָלִ֤ים בְּאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּשְׁלֹשִׁ֣ים אִ֔ישׁ כִּ֣י אָמְר֔וּ אַךְ֩ נִגּ֨וֹף נִגָּ֥ף הוּא֙ לְפָנֵ֔ינוּ כַּמִּלְחָמָ֖ה הָרִאשֹׁנָֽה׃ | 39 |
Hagi Israeli vahe'mo'zama ana tevegu'ma nege'za ete rukrahe hu'za Benzameni nagara zamarotgo hu'naze. Hagi ana zupa Benzameni naga'mo'za 30'a Israeli vahe nezmahe'za amanage hu'naze. Ko'ma hu'nonaza huta Israeli vahera hara hago huzamagaterone.
| וְהַמַּשְׂאֵ֗ת הֵחֵ֛לָּה לַעֲל֥וֹת מִן־הָעִ֖יר עַמּ֣וּד עָשָׁ֑ן וַיִּ֤פֶן בִּנְיָמִן֙ אַחֲרָ֔יו וְהִנֵּ֛ה עָלָ֥ה כְלִיל־הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיְמָה׃ | 40 |
Hianagi Benzameni naga'mo'zama rukrahe hu'zama kazana teve kumo'a kumazmifintira vemagu vemagu huno hampompi marerige'za ke'naze.
| וְאִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ הָפַ֔ךְ וַיִּבָּהֵ֖ל אִ֣ישׁ בִּנְיָמִ֑ן כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־נָגְעָ֥ה עָלָ֖יו הָרָעָֽה׃ | 41 |
Ana'ma hige'za Israeli vahe'mo'za rukrahe hu'za Benzameni nagara hara huzamantage'za, Benzameni naga'mo'za tusi koro hu'naze. Na'ankure zamagrama antahi'za ke'zama hazana ra hazenkefi ufrone hu'naze.
| וַיִּפְנ֞וּ לִפְנֵ֨י אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־דֶּ֣רֶךְ הַמִּדְבָּ֔ר וְהַמִּלְחָמָ֖ה הִדְבִּיקָ֑תְהוּ וַאֲשֶׁר֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים מַשְׁחִיתִ֥ים אוֹת֖וֹ בְּתוֹכֽוֹ׃ | 42 |
Hagi anantetira rukrahe hu'za ka'ma kokampi Israeli vahe'mokizmi korora fre'naze. Hianagi kumazmima omeri havizama hute'za aza vahe'mo'za zamavatga hu'naze.
| כִּתְּר֤וּ אֶת־בִּנְיָמִן֙ הִרְדִיפֻ֔הוּ מְנוּחָ֖ה הִדְרִיכֻ֑הוּ עַ֛ד נֹ֥כַח הַגִּבְעָ֖ה מִמִּזְרַח־שָֽׁמֶשׁ׃ | 43 |
Hagi Benzameni nagara Noha kumateti agafa hute'za zamaratgo hu'za manigasa osu Gibea kuma'mofona kantu zage hanati kaziga vu'naze.
| וַֽיִּפְּלוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן שְׁמֹנָֽה־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ אֶת־כָּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ | 44 |
Hagi ana knarera Benzameni nagara hankavetiza ha'ma huga sondia vahetamina, 18tauseni'a vahe zamahe'naze.
| וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֙רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָֽרִמּ֔וֹן וַיְעֹֽלְלֻ֙הוּ֙ בַּֽמְסִלּ֔וֹת חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיַּדְבִּ֤יקוּ אַחֲרָיו֙ עַד־גִּדְעֹ֔ם וַיַּכּ֥וּ מִמֶּ֖נּוּ אַלְפַּ֥יִם אִֽישׁ׃ | 45 |
Hagi maniza naga'mo'za hagage kokampi Rimon havema me'nerega fre'za nevazageno 5tauseni'a vahera karanka ome zamahe'naze. Hagi mago'a vahera zamarotgo hu'za Gidomu kumate 2tauseni'a vahe ome zamahe'naze.
| וַיְהִי֩ כָל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים מִבִּנְיָמִ֗ן עֶשְׂרִים֩ וַחֲמִשָּׁ֨ה אֶ֥לֶף אִ֛ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חֶ֖רֶב בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶֽת־כָּל־אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁי־חָֽיִל׃ | 46 |
Hagi ana maka vahe'ma ha'ma huga vahe'ma zamahe'neana 25tauseni'a vahe Benzameni nagara zamahe'naze.
| וַיִּפְנ֞וּ וַיָּנֻ֤סוּ הַמִּדְבָּ֙רָה֙ אֶל־סֶ֣לַע הָֽרִמּ֔וֹן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּסֶ֣לַע רִמּ֔וֹן אַרְבָּעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃ | 47 |
Hianagi 600'a vahe'mo'za rukrahe hu'za fre'za hagege kokampi vu'za Rimon havefi 4'a ika umani'naze.
| וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל שָׁ֣בוּ אֶל־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב מֵעִ֤יר מְתֹם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַ֖ד כָּל־הַנִּמְצָ֑א גַּ֛ם כָּל־הֶעָרִ֥ים הַנִּמְצָא֖וֹת שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ פ | 48 |
Hagi Israeli vahe'mo'za Benzameni nagamofo kumatamimpintira maka vahe'ene bulimakao afu'zaminena zamahe vaganere'za ana kumatmina teve taginte vagare'naze.
