אִיּוֹב 40

1 וַיַּ֖עַן יְהוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

ヱホバまたヨブに對へて言たまはく

2 הֲ֭רֹב עִם־שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃ פ

非難する者ヱホバと爭はんとするや 神と論ずる者これに答ふべし

3 וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־יְהוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃

ヨブ是においてヱホバに答へて曰く

4 הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃

嗚呼われは賤しき者なり 何となんぢに答へまつらんや 唯手をわが口に當んのみ

5 אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃ פ

われ已に一度言たり 復いはじ 已に再度せり 重ねて述じ

6 וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מִ֥ן ׀ סְעָרָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃

是に於てヱホバまた大風の中よりヨブに應へて言たまはく

7 אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃

なんぢ腰ひきからげて丈夫のごとくせよ 我なんぢに問ん なんぢ我にこたへよ

8 הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃

なんぢ我審判を廢んとするや 我を非として自身を是とせんとするや

9 וְאִם־זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃

なんぢ神のごとき腕ありや 神のごとき聲をもて轟きわたらんや

10 עֲדֵ֥ה נָ֣א גָֽא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃

さればなんぢ威光と尊貴とをもて自ら飾り 榮光と華美とをもて身に纒へ

11 הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כָל־גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃

なんぢの溢るる震怒を洩し 高ぶる者を視とめて之をことごとく卑くせよ

12 רְאֵ֣ה כָל־גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃

すなはち高ぶる者を見てこれを盡く鞠ませ また惡人を立所に踐つけ

13 טָמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃

これを塵の中に埋め これが面を隱れたる處に閉こめよ

14 וְגַם־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי־תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃

さらば我もなんぢを讚てなんぢの右の手なんぢを救ひ得ると爲ん

15 הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃

今なんぢ我がなんぢとともに造りたりし河馬を視よ 是は牛のごとく草を食ふ

16 הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמָתְנָ֑יו וְ֝אֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃

觀よその力は腰にあり その勢力は腹の筋にあり

17 יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־אָ֑רֶז גִּידֵ֖י פַחֲדָ֣יו יְשֹׂרָֽגוּ׃

その尾の搖く樣は香柏のごとく その腿の筋は彼此に盤互ふ

18 עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃

その骨は銅の管ごとくその肋骨は鐡の棒のごとし

19 ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־אֵ֑ל הָ֝עֹשׂוֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃

これは神の工の第一なる者にして之を造りし者これに劍を賦けたり

20 כִּֽי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ וְֽכָל־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַֽׂחֲקוּ־שָֽׁם׃

山もこれがために食物を産出し もろもろの野獸そこに遊ぶ

21 תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃

これは蓮の樹の下に臥し葦蘆の中または沼の裏に隱れをる

22 יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃

蓮の樹その蔭をもてこれを覆ひ また河の柳これを環りかこむ

23 הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז יִבְטַ֓ח ׀ כִּֽי־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־פִּֽיהוּ׃

たとひ河荒くなるとも驚ろかず ヨルダンその口に注ぎかかるも惶てず

24 בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ בְּ֝מֽוֹקְשִׁ֗ים יִנְקָב־אָֽף׃

その目の前にて誰か之を執ふるを得ん 誰か羂をその鼻に貫くを得ん