< יִרְמְיָהוּ 29 >
וְאֵ֙לֶּה֙ דִּבְרֵ֣י הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר שָׁלַ֛ח יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא מִירוּשָׁלִָ֑ם אֶל־יֶ֜תֶר זִקְנֵ֣י הַגּוֹלָ֗ה וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֤ים וְאֶל־הַנְּבִיאִים֙ וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֨ר הֶגְלָ֧ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֛ר מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ | 1 |
Hagi Nebukatnesa'ma Jerusalemi kumateti'ma kasnampa vahe'ene, ranra kva vahe'ene pristi vahe'ene mika vahe'enema zmavareno Babilonima ome kinama huzamante'nea vahetega kasnampa ne' Jeremaia'a Jerusalemi kumate mani'neno ama avona kre atre'ne.
אַחֲרֵ֣י צֵ֣את יְכָנְיָֽה־הַ֠מֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָ֨ה וְהַסָּרִיסִ֜ים שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֧ה וִירוּשָׁלִַ֛ם וְהֶחָרָ֥שׁ וְהַמַּסְגֵּ֖ר מִירוּשָׁלִָֽם׃ | 2 |
Hagi kini ne' Jekoniane kuini a' nererane, eri'za vahe'ene, Juda kva vahetamine, maka'zama zamazanteti trohu antahi'zama eri'naza vahe'ene, maka zama golireti tro'ma nehaza vahe'ene, Jerusalemi kumapima nemaniza vahe'enema Jerusalemi kumateti'ma zamavare'za Babilonima ome kina huzmantetageno henka ama ana avona kre'ne.
בְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר׃ ס | 3 |
Hagi ana avoma Jeremaia'ma kretegeno'a, Juda kini ne' Zedekaia'a, Safani nemofo Elasa'ene Hilkaia nemofo Gemariakizni ana avona zanamigeke erike, Babiloni kini ne' Nebukatnesantega Babiloni kumatega vu'na'e. Ana avomo'a amanage hu'ne.
כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְכָל־הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ | 4 |
Hagi Monafi sondia vahe'mofo Ra Anumzana Israeli vahe Anumzamo'a, Jerusalemi kumateti'ma tamavre atregetama vuta Babiloni kumate'ma kinama ome hu'naza vahe'motagura amanage huno nehie.
בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃ | 5 |
Tamagra nona kita nemanita, hozanena erita antenkeno ne'zamo'a nena hanigeta erita neneta maniho.
קְח֣וּ נָשִׁ֗ים וְהוֹלִידוּ֮ בָּנִ֣ים וּבָנוֹת֒ וּקְח֨וּ לִבְנֵיכֶ֜ם נָשִׁ֗ים וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶם֙ תְּנ֣וּ לַֽאֲנָשִׁ֔ים וְתֵלַ֖דְנָה בָּנִ֣ים וּבָנ֑וֹת וּרְבוּ־שָׁ֖ם וְאַל־תִּמְעָֽטוּ׃ | 6 |
Tamagra ara enerina, vea enerina huta ne'mofara kasezmanteho. Ana nehuta ne' mofavretamirera a'nea avre nezamita, mofa'netamia verera nenteta nehinke'za zamagranena ne'mofara kase hakare hiho. Ana nehuta osi'a vahera omanisazanki rama'a vahe fore hiho.
וְדִרְשׁ֞וּ אֶת־שְׁל֣וֹם הָעִ֗יר אֲשֶׁ֨ר הִגְלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ שָׁ֔מָּה וְהִתְפַּֽלְל֥וּ בַעֲדָ֖הּ אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֣י בִשְׁלוֹמָ֔הּ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם שָׁלֽוֹם׃ פ | 7 |
Hagi Nagrama tamavre atrogeta kinama ome huta mani'naza kumamo'ma knare huno mesiema hanuta, tamagra mago'a kanku haketa ana kumara aza nehuta, Ra Anumzamo'narega nunamuna hiho. Na'ankure ana kumamo'ma knare'ma huno mesigeta, tamagranena knare huta fru huta manigahaze.
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אַל־יַשִּׁ֧יאוּ לָכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶ֖ם וְקֹֽסְמֵיכֶ֑ם וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם מַחְלְמִֽים׃ | 8 |
Hagi Monafi sondia vahe'mofo Ra Anumzana Israeli vahe Anumzamo'a huno, Tamagranema mani'naza kasnampa vahe'ene zamavune vahe'enena zamatrenke'za tamagrira tamareramatga osiho. Ana nehuta ava'nama ke'nesaza zanku'ma nehanageta ontahiho.
כִּ֣י בְשֶׁ֔קֶר הֵ֛ם נִבְּאִ֥ים לָכֶ֖ם בִּשְׁמִ֑י לֹ֥א שְׁלַחְתִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס | 9 |
Na'ankure Nagra ana vahera huozmante'noanki, Nagri nagifi havige kasnampa naneke zamagra neramasamize huno Ra Anumzamo'a hu'ne.
כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ | 10 |
Hagi Ra Anumzamo'a amanage nehie, Babilonima kinafima umani'nenageno 70'a kafuma evu vagama resige'na, Nagra antahinerami'na huvempama huramante'noa nanekea eri rgare'na, ete tamavre'na ama Jerusalemi kumatera egahue.
כִּי֩ אָנֹכִ֨י יָדַ֜עְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹ֗ת אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י חֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה מַחְשְׁב֤וֹת שָׁלוֹם֙ וְלֹ֣א לְרָעָ֔ה לָתֵ֥ת לָכֶ֖ם אַחֲרִ֥ית וְתִקְוָֽה׃ | 11 |
Na'ankure nazano Nagrama huramante'naku'ma hu'noa antahintahizana ko retro hunte'noe. E'ina antahi'zama retro'ma hu'noana, tamazeri haviza hu antahintahizana retro osu'noanki, henkama knare'ma huta nemanisageno muhama nehaza zamo'ma knare'ma hania antahintahi retro hu'noe, huno Ra Anumzamo'a hu'ne.
וּקְרָאתֶ֤ם אֹתִי֙ וַֽהֲלַכְתֶּ֔ם וְהִתְפַּלַּלְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וְשָׁמַעְתִּ֖י אֲלֵיכֶֽם׃ | 12 |
Ana'ma hanugeta tamagra Nagritega kezanetita, Nagrite'ma eta nunamuma hanage'na, Nagra ana nunamu ketmia antahiramigahue.
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם אֹתִ֖י וּמְצָאתֶ֑ם כִּ֥י תִדְרְשֻׁ֖נִי בְּכָל־לְבַבְכֶֽם׃ | 13 |
Hagi tamagrama miko tamagu'areti'ma huta Nagriku'ma hakenuta, Nagrira nageta erifore hugahaze.
וְנִמְצֵ֣אתִי לָכֶם֮ נְאֻם־יְהוָה֒ וְשַׁבְתִּ֣י אֶת־שְׁבוּתְכֶ֗ם וְקִבַּצְתִּ֣י אֶ֠תְכֶם מִֽכָּל־הַגּוֹיִ֞ם וּמִכָּל־הַמְּקוֹמ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּ֧חְתִּי אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖ם נְאֻם־יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־הִגְלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מִשָּֽׁם׃ | 14 |
Ana'ma hanage'na maka moparegati'ene maka kumatamimpima, kinama ome hutama mani'naregatira ete tamavre atru hanugeta, ko'ma mani'nage'nama tamazeri atrogetama vu'naza kumate ete egahaze.
כִּ֖י אֲמַרְתֶּ֑ם הֵקִ֨ים לָ֧נוּ יְהוָ֛ה נְבִאִ֖ים בָּבֶֽלָה׃ ס | 15 |
Hagi Babilonima mani'nonkeno'a Ra Anumzamo'a kasnampa vahetia ko zamazeri oti'ne huta tamagra nehaze.
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַיּוֹשֵׁב֙ אֶל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֖ב בָּעִ֣יר הַזֹּ֑את אֲחֵיכֶ֕ם אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָצְא֥וּ אִתְּכֶ֖ם בַּגּוֹלָֽה׃ | 16 |
Hianagi Deviti'a kini trate'ma mani'nea kini ne'ene ama rankumapima mani'naza maka vahe'ene tamafu'tamagna zama kinafima ovu mani'naza vaheku'enena Ra Anumzamo'a amanage nehie.
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִי֙ מְשַׁלֵּ֣חַ בָּ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֗ם כַּתְּאֵנִים֙ הַשֹּׁ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ | 17 |
Monafi sondia vahe'mofo Ra Anumzamo'a amanage hie, ha' vahe huzamantesuge'za bainati kazinteti eme hara huzmantegahaze. Ana nehanage'za mago'a vahera ne'zanku hu'za nefrisage'za, mago'a vahera krimo zamahe frigahie. Ana hanuge'za haviza huno kasri'nea fiki rgama vahemo'ma oneankna hugahaze.
וְרָֽדַפְתִּי֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וּנְתַתִּ֨ים לְזַעֲוָ֜ה לְכֹ֣ל ׀ מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֗רֶץ לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִשְׁרֵקָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּ֥ים שָֽׁם׃ | 18 |
Hagi Nagra ha' vahe huzmantesuge'za bainati kazinteti eme zamarotago nehanage'na, agatonto zanteti'ene krireti'ene hu'na zamarotago hugahue. Anama hanuge'za fre'za umani emanima hanaza kumatamimpi vahe'mo'za tusi koro nehu'za, huhaviza hune zamante'za, kiza zokago ke huzamantegahaze. Anage nehu'za ana vahe'mo'za ha' vahe'zamima huhavizama huzmante'nakura, Juda vahe'mo'zama havizama hu'nazaza huta sifnafi maniho hu'za hugahaze.
תַּ֛חַת אֲשֶֽׁר־לֹא־שָׁמְע֥וּ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֩ שָׁלַ֨חְתִּי אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־עֲבָדַ֤י הַנְּבִאִים֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֔חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ | 19 |
Ra Anumzamo'a huno, Na'ankure Nagra eri'za vaheni'a kasnampa vahera knane knanena, huzmantoge'za evava hu'za keni'a eme huama hu'nazanagi ana nanekea antahita amagera onte'naze huno Ra Anumzamo'a hu'ne.
וְאַתֶּ֖ם שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהוָ֑ה כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה אֲשֶׁר־שִׁלַּ֥חְתִּי מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ ס | 20 |
E'ina hu'negu Jerusalemi kumateti'ma tamavre atrogetama vuta Babilonima umani'naza vahe'mota, Nagra Ra Anumzamo'nama nehua nanekea antahiho.
כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אַחְאָ֤ב בֶּן־קֽוֹלָיָה֙ וְאֶל־צִדְקִיָּ֣הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֔ה הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶ֛ם בִּשְׁמִ֖י שָׁ֑קֶר הִנְנִ֣י ׀ נֹתֵ֣ן אֹתָ֗ם בְּיַד֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִכָּ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ | 21 |
Hagi Monafi sondia vahe'mofo Ra Anumzana Israeli vahe Anumzamo'a amanage nehie, Kolaia nemofo Ahapuke Ma'aseia nemofo Zedekaiakea Nagri nagifi havige kasnampa ke hunaku, Nagra Babiloni kini ne' Nebukatnesa azampi zanavre anta'nena mikamota negesageno zanahe frigahie.
וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר־קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃ | 22 |
E'ina hu'negu Juda mopareti'ma vu'za Babilonima kina ome hu'naza vahe'mo'za, mago vahe'ma huhavizama hunte'nakura, Ra Anumzamo'a kazeri haviza hanigenka, Babiloni kini ne'mo'ma Zedekaiane Ahapunema tevefima kre rasage'nea kna hugahane hu'za sifna kea huzmantegahaze.
יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת־נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֤ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר ל֣וֹא צִוִּיתִ֑ם וְאָנֹכִ֛י הַיּוֹדֵ֥עַ וָעֵ֖ד נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס | 23 |
Na'ankure ana netremokea Israeli vahe agu'afina havizantfa hu'nea avu'ava'za hu'na'e. Zanagra tava'ozanire'ma nemaniza vahe'mokizmi a'nene monko'zana nehuke, Nagra huo zante'noanagi Nagri nagifi eke havige kasnampa nanekea hu'na'e. Nagra anazana ko ke'na antahi'na hu'nena nehue huno Ra Anumzamo'a hu'ne.
וְאֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃ | 24 |
Hagi Nehelamu nagapinti ne' Semaiama ome asami'nogu'ma Ra Anumzamo'ma Jeremaiama asami'nea naneke.
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִַ֔ם וְאֶל־צְפַנְיָ֤ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כָּל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃ | 25 |
Hagi Monafi sondia vahe'mofo Ra Anumzana Israeli vahe Anumzamo'a amanage nehie, Semaiaga kagraka'a kagesafinti amanage hunka avona kretenka atrankeno, maka Jerusalemima mani'naza vahete'ene, pristi ne' Ma'aseia nemofo Zefanaiantegane, maka pristi vaheteganena vu'ne,
יְהוָ֞ה נְתָנְךָ֣ כֹהֵ֗ן תַּ֚חַת יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן לִֽהְי֤וֹת פְּקִדִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה לְכָל־אִ֥ישׁ מְשֻׁגָּ֖ע וּמִתְנַבֵּ֑א וְנָתַתָּ֥ה אֹת֛וֹ אֶל־הַמַּהְפֶּ֖כֶת וְאֶל־הַצִּינֹֽק׃ | 26 |
Hagi Ra Anumzamo'a pristi ne' Jehoiada nontera kagri Zefanaiaga kavrenenteno, Nagri mono nontera kegava hu'nenka iza'o neginagi vahe'mo'ma kasnampa nanekema hania vahera azerinka agafina zafareti runtrako hunka kina hunentenka, anankempina ainireti'ma tro'ma hu'naza rini rusi huo huno kazeri oti'ne.
וְעַתָּ֗ה לָ֚מָּה לֹ֣א גָעַ֔רְתָּ בְּיִרְמְיָ֖הוּ הָֽעֲנְּתֹתִ֑י הַמִּתְנַבֵּ֖א לָכֶֽם׃ | 27 |
E'ina hu'negu nahigenka Anatoti kumateti kasnampa ne' Jeremaia'ma tamagri amu'nompima kasnampa nanekema nehigenka, agrira azeri konerinka azeri fatgoa osu'nane?
כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן שָׁלַ֥ח אֵלֵ֛ינוּ בָּבֶ֥ל לֵאמֹ֖ר אֲרֻכָּ֣ה הִ֑יא בְּנ֤וּ בָתִּים֙ וְשֵׁ֔בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽן׃ | 28 |
Na'ankure Jeremaia'a amanage huno avona kretregeno Babilonima mani'nona nagatega e'ne. Tamagra ana kumatera za'za kna manigahazanki nona kita nemanita, hozanena anteta neneta maniho hu'ne.
וַיִּקְרָ֛א צְפַנְיָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה בְּאָזְנֵ֖י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃ פ | 29 |
Hianagi Semaia'ma kre'nea avona pristi ne' Zefanaia'a erino vuno Jeremaia avure ome hampri'ne.
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ | 30 |
Ana'ma hutegeno'a anante Ra Anumzamo'a Jeremaiana amanage huno asami'ne.
שְׁלַ֤ח עַל־כָּל־הַגּוֹלָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֖ה הַנֶּחֱלָמִ֑י יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ נִבָּ֨א לָכֶ֜ם שְׁמַעְיָ֗ה וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א שְׁלַחְתִּ֔יו וַיַּבְטַ֥ח אֶתְכֶ֖ם עַל־שָֽׁקֶר׃ | 31 |
Babilonima kinama ome hu'za mani'naza vahetegama kema atrezmante'sanana, Ra Anumzamo'a Nehelamu kumateti ne' Semaiankura amanage hie hunka zamasamio. Nagra asamua naneke eme huama osu'neanki, agra havige kasnampa naneke eme higeta ana naneke'a antahimi'naze.
לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֨י פֹקֵ֜ד עַל־שְׁמַעְיָ֣ה הַנֶּחֱלָמִי֮ וְעַל־זַרְעוֹ֒ לֹא־יִהְיֶ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ ׀ יוֹשֵׁ֣ב ׀ בְּתוֹךְ־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־יִרְאֶ֥ה בַטּ֛וֹב אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה־לְעַמִּ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּֽי־סָרָ֥ה דִבֶּ֖ר עַל־יְהוָֽה׃ ס | 32 |
E'ina hu'negu Ra Anumzamo'a huno, Nehelamu nagapinti ne' Semaiane agripinti'ma fore'ma hanaza vahe'enena zamazeri haviza hugahue. Ana hanugeno magore huno agri nagapintira ama vahe amu'nompina mani'neno, vaheni'ama Nagrama zamazeri knare'ma hanua zana onketfa hugahie. Na'ankure Nagrikura ha'renteho huno vahera rempi huzami'negu anara hugahie. Nagra Ra Anumzamo'na ama ana nanekea nehue.