יִרְמְיָהוּ 27
| בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלֶ֛כֶת יְהוֹיָקִ֥ם בֶּן־יֹאושִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔ה מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ | 1 |
Judah manghai Josiah capa Jehoiakim kah ram a tongcuek vaengah he ol he BOEIPA taeng lamloh Jeremiah taengla ha pawk.
| כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י עֲשֵׂ֣ה לְךָ֔ מוֹסֵר֖וֹת וּמֹט֑וֹת וּנְתַתָּ֖ם עַל־צַוָּארֶֽךָ׃ | 2 |
BOEIPA loh kai taengah he ni a thui. “Namah ham kuelrhui neh hnokohcung te saii lamtah na rhawn ah tloeng laeh.
| וְשִׁלַּחְתָּם֩ אֶל־מֶ֨לֶךְ אֱד֜וֹם וְאֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב וְאֶל־מֶ֙לֶךְ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ צֹ֖ר וְאֶל־מֶ֣לֶךְ צִיד֑וֹן בְּיַ֤ד מַלְאָכִים֙ הַבָּאִ֣ים יְרוּשָׁלִַ֔ם אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ | 3 |
Te te Edom manghai taengah, Moab manghai taengah, Ammon koca rhoek kah manghai taengah, Tyre manghai taengah, Sidon manghai taeng neh Jerusalem la aka pawk puencawn kut lamloh, Judah manghai Zedekiah taengah pat laeh.
| וְצִוִּיתָ֣ אֹתָ֔ם אֶל־אֲדֹֽנֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּ אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶֽם׃ | 4 |
Te vaengah a boei rhoek yueng la amih te uen pah lamtah, 'Israel Pathen caempuei BOEIPA loh a thui he na boei rhoek taengah thui pah,’ ti nah.
| אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃ | 5 |
Kai loh diklai hlang neh diklai hman kah rhamsa he ka saii coeng. Ka thadueng tanglue neh, ka ban neh ka thueng tih ka mik neh dueng ka ti taengah te ka paek.
| וְעַתָּ֗ה אָֽנֹכִי֙ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־כָּל־הָאֲרָצ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַבְדִּ֑י וְגַם֙ אֶת־חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה נָתַ֥תִּי ל֖וֹ לְעָבְדֽוֹ׃ | 6 |
He kah Khohmuen boeih he ka sal Babylon manghai Nebukhanezar kut ah ka paek pawn ni. Kohong kah mulhing pataeng khaw anih taengah thohtat ham a taengah ka paek ni.
| וְעָבְד֤וּ אֹתוֹ֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־בְּנ֖וֹ וְאֶֽת־בֶּן־בְּנ֑וֹ עַ֣ד בֹּא־עֵ֤ת אַרְצוֹ֙ גַּם־ה֔וּא וְעָ֤בְדוּ בוֹ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדֹלִֽים׃ | 7 |
Anih te namtom boeih neh a ca long khaw, a ca kah ca long khaw, a khohmuen la a pawk tue hil thotat uh ni. Amah long khaw a taengah namtom cungkuem neh manghai tanglue rhoek te a thohtat sak van ni.
| וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ׃ | 8 |
Tedae Babylon manghai Nebukhanezar amah taengah aka thotat pawh namtom neh ram khaw om vetih Babylon manghai kah hnamkun hmuiah a rhawn duen mahpawh. A kut te amih ka cung sak duela namtom te cunghang neh, khokha neh, duektahaw neh ka cawh ni. Te tah BOEIPA kah olphong ni.
| וְ֠אַתֶּם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ | 9 |
Te dongah nangmih loh na tonghma taengkah khaw, na bihma taengah khaw, na mueimang te khaw, na kutyaekso taengah khaw, na mikhoithae te khaw hnatun uh boeh. Amih loh nangmih taengah tah Babylon manghai taengah na thotat uh mahpawh,’ a ti uh tih a thui uh.
| כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַאֲבַדְתֶּֽם׃ | 10 |
Amih te nangmih taengah a honghi la tonghma uh dae nangmih te na khohmuen dong lamloh aka lakhla sak ham rhung ni. Te dongah nangmih te kang heh vetih na milh uh ni.
| וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַֽעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃ | 11 |
Tedae namtom loh Babylon manghai kah hnamkun hmuiah a rhawn a duen vetih anih taengah thotat ni. Te phoeiah amah khohmuen ah ka duem sak vetih a tawn vetih kho a sak ni. He tah BOEIPA kah olphong ni.
| וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃ | 12 |
He ol cungkuem vanbangla Judah manghai Zedekiah taengah ka thui coeng. Babylon manghai kah hnamkun hmuiah na rhawn te duen uh. Amah taengah thotat uh lamtah a pilnam khaw hing saeh,’ ti nah.
| לָ֤מָּה תָמ֙וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר֙ כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־הַגּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ | 13 |
Balae tih namah neh na pilnam te cunghang neh, khokha neh, duektahaw neh na duek eh. BOEIPA loh namtom taengah a thui bangla Babylon manghai taengah na thotat het mahpawt nim?
| וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ | 14 |
Nangmih taengah, “Babylon manghai taengah na thotat mahpawh,” a ti tih aka thui tonghma ol te hnatun boeh. Amih te a honghi lam ni nangmih taengah a tonghma uh.
| כִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ | 15 |
He tah BOEIPA kah olphong ni. Amih te kan tueih ngawn moenih. Tedae nangmih te kai kah a heh tangloeng ham ni kai ming neh a honghi la a tonghma uh. Te dongah namamih neh nangmih taengkah aka tonghma tonghma rhoek khaw na milh uh ni.
| וְאֶל־הַכֹּהֲנִים֩ וְאֶל־כָּל־הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה דִּבַּ֣רְתִּי לֵאמֹ֗ר כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י נְבִֽיאֵיכֶ֗ם הַֽנִּבְּאִ֤ים לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה כְלֵ֧י בֵית־יְהוָ֛ה מוּשָׁבִ֥ים מִבָּבֶ֖לָה עַתָּ֣ה מְהֵרָ֑ה כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖מָּה נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ | 16 |
Ka thui he khosoih rhoek taeng neh pilnam boeih taengah thui pah, he tah BOEIPA long ni a thui. Nangmih taengah aka tonghma na tonghma rhoek ol te hnatun boeh. BOEIPA im kah hnopai tah Babylon lamloh tahae ah pahoi ha mael ke,’ a ti uh dae amih te a honghi lam ni nangmih taengah a tonghma uh.
| אַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חָרְבָּֽה׃ | 17 |
Amih ol te hnatun boeh, Babylon manghai taengah thotat uh lamtah hing uh palueng. Balae tih he khopuei loh imrhong la a om eh?
| וְאִם־נְבִאִ֣ים הֵ֔ם וְאִם־יֵ֥שׁ דְּבַר־יְהוָ֖ה אִתָּ֑ם יִפְגְּעוּ־נָא֙ בַּֽיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת לְבִלְתִּי־בֹ֜אוּ הַכֵּלִ֣ים ׀ הַנּוֹתָרִ֣ים בְּבֵית־יְהוָ֗ה וּבֵ֨ית מֶ֧לֶךְ יְהוּדָ֛ה וּבִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ פ | 18 |
Amih te a tonghma uh atah, amih taengah BOEIPA ol a om atah. Caempuei BOEIPA te hloep laeh saeh. BOEIPA im neh Judah manghai im kah, Jerusalem kah aka sueng hnopai tah Babylon la cet boel saeh.
| כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ | 19 |
Te dongah caempuei BOEIPA loh tung kawng neh tuitunli kawng khaw, tungkho kawng neh he khopuei ah a caknoi hnopai ngancawn kawng khaw a thui.
| אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹתוֹ אֶת־יְכֹנְיָ֨ה בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כָּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ ס | 20 |
Te rhoek te Babylon manghai Nebukhanezar loh a khuen moenih. Judah manghai Jehoiakim capa Jekoniah, Judah hlangcoelh boeih neh Jerusalem rhoek ni Jerusalem lamloh Babylon la a poelyoe.
| כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַל־הַכֵּלִ֗ים הַנּֽוֹתָרִים֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבֵ֥ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ | 21 |
Te dongah Israel Pathen caempuei BOEIPA loh BOEIPA im a caknoi hnopai neh Judah manghai im neh Jerusalem kawng te a thui.
| בָּבֶ֥לָה יוּבָ֖אוּ וְשָׁ֣מָּה יִֽהְי֑וּ עַ֠ד י֣וֹם פָּקְדִ֤י אֹתָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהַֽעֲלִיתִים֙ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔ים אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ פ | 22 |
Babylon la a khuen uh vetih amih ham kamah loh thoelh khohnin duela pahoi om uh ni. Tedae BOEIPA kah olphong neh amih te ka caeh puei vetih amih te he hmuen la ka mael sak ni.
