< יְחֶזְקֵאל 44 >
וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַֽחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃ | 1 |
Eka ngʼatno noduoga nyaka e rangach ma oko mar kama ler mar lemo, mochomo yo wuok chiengʼ, kendo ne olore.
וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהוָ֗ה הַשַּׁ֣עַר הַזֶּה֩ סָג֨וּר יִהְיֶ֜ה לֹ֣א יִפָּתֵ֗חַ וְאִישׁ֙ לֹא־יָ֣בֹא ב֔וֹ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣א ב֑וֹ וְהָיָ֖ה סָגֽוּר׃ | 2 |
Jehova Nyasaye nowachona niya, “Rangajni nyaka sik kolor. Ok onego yawe, kendo ok oyie ni ngʼato mondo oluwe kadonjo. Nyaka osik kolore nikech Jehova Nyasaye, ma Nyasach Israel, oseluwe kadonjo.
אֶֽת־הַנָּשִׂ֗יא נָ֥שִׂיא ה֛וּא יֵֽשֶׁב־בּ֥וֹ לֶאֱכָל לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִדֶּ֨רֶךְ אֻלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּמִדַּרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃ | 3 |
Wuod ruoth kende ema oyiene mar bet piny gi ei rangach mondo ochiem e nyim Jehova Nyasaye. To nyaka odonji koluwo bwo gama mar kar donjo kendo kanyo ema ochak oluw kodok.”
וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּיִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃ | 4 |
Eka ngʼatno nokela koluwo koda rangach man yo nyandwat mochomo nyim hekalu tir. Nangʼicho, kendo naneno duongʼ mar Jehova Nyasaye kopongʼo hekalu mar Jehova Nyasaye, mi napodho piny auma.
וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗ה בֶּן־אָדָ֡ם שִׂ֣ים לִבְּךָ֩ וּרְאֵ֨ה בְעֵינֶ֜יךָ וּבְאָזְנֶ֣יךָ שְּׁמָ֗ע אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ לְכָל־חֻקּ֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה וּלְכָל־תּֽוֹרֹתָ֑יו וְשַׂמְתָּ֤ לִבְּךָ֙ לִמְב֣וֹא הַבַּ֔יִת בְּכֹ֖ל מוֹצָאֵ֥י הַמִּקְדָּֽשׁ׃ | 5 |
Jehova Nyasaye nowachona niya, “Wuod dhano, nen maber, chik iti mos kendo ket chunyi mondo itim gik moko duto ma anyisi kuom chike duto mag hekalu mar Jehova Nyasaye. Ket chunyi mar yango yo midonjogo e hekalu kod yore duto miwuokgo kama ler mar lemo.
וְאָמַרְתָּ֤ אֶל־מֶ֙רִי֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַב־לָכֶ֛ם מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ | 6 |
Nyis jo-dhood Israel ma jongʼanyogo kama: ‘Ma e gima Jehova Nyasaye Manyalo Gik Moko Duto wacho: Yaye dhood Israel, timbeu mamono oroma!
בַּהֲבִיאֲכֶ֣ם בְּנֵֽי־נֵכָ֗ר עַרְלֵי־לֵב֙ וְעַרְלֵ֣י בָשָׂ֔ר לִהְי֥וֹת בְּמִקְדָּשִׁ֖י לְחַלְּל֣וֹ אֶת־בֵּיתִ֑י בְּהַקְרִֽיבְכֶ֤ם אֶת־לַחְמִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם וַיָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֶ֖ל כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃ | 7 |
Kaachiel gi timbeu mamono mamoko duto, ne ukelo ogendini mamoko ma ok oter nyangu gie chunygi gi ringregi nyaka ei kara maler mar lemo, mine udwanyo hekaluna kane uchiwona chiemo gi boche kod remo, kendo ne uketho singruokna kodu.
וְלֹ֥א שְׁמַרְתֶּ֖ם מִשְׁמֶ֣רֶת קָדָשָׁ֑י וַתְּשִׂימ֗וּן לְשֹׁמְרֵ֧י מִשְׁמַרְתִּ֛י בְּמִקְדָּשִׁ֖י לָכֶֽם׃ | 8 |
Kar timo gima owinjore utim gi giga maler, to ne uketo jomoko nono mondo ema orit kara maler mar lemo.
כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ כָּל־בֶּן־נֵכָ֗ר עֶ֤רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־מִקְדָּשִׁ֑י לְכָל־בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ | 9 |
Ma e gima Jehova Nyasaye Manyalo Gik Moko Duto wacho: Onge ogendini ma ok oter nyangu gie chunygi kata kuom ringregi moyie negidonjo kara maler mar lemo, kata obed ni gin oganda ma oko modak e dier jo-Israel.
כִּ֣י אִם־הַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֤ר רָֽחֲקוּ֙ מֵֽעָלַ֔י בִּתְע֤וֹת יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר תָּע֣וּ מֵֽעָלַ֔י אַחֲרֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֖וּ עֲוֹנָֽם׃ | 10 |
“‘To jo-Lawi mane odhi mabor koda ka jo-Israel nobaro oweya, mago mane obaro oweya ka giluwo nyisechegi manono, nyaka yud kum maromre gi richogi.
וְהָי֤וּ בְמִקְדָּשִׁי֙ מְשָׁ֣רְתִ֔ים פְּקֻדּוֹת֙ אֶל־שַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֔יִת וּֽמְשָׁרְתִ֖ים אֶת־הַבָּ֑יִת הֵ֠מָּה יִשְׁחֲט֨וּ אֶת־הָעֹלָ֤ה וְאֶת־הַזֶּ֙בַח֙ לָעָ֔ם וְהֵ֛מָּה יַעַמְד֥וּ לִפְנֵיהֶ֖ם לְשָֽׁרְתָֽם׃ | 11 |
Ginyalo mana tiyona e kara maler mar lemo ka girito dhorangeye mag hekalu kendo ka gikonyo tije moko e iye; ginyalo yangʼo jamni mitimogo misengini miwangʼo pep kendo ginyalo chiwo misengini ni ji ka gichungʼ e nyimgi kendo gitiyonegi.
יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר יְשָׁרְת֤וּ אוֹתָם֙ לִפְנֵ֣י גִלּֽוּלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְמִכְשׁ֣וֹל עָוֹ֑ן עַל־כֵּן֩ נָשָׂ֨אתִי יָדִ֜י עֲלֵיהֶ֗ם נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְנָשְׂא֖וּ עֲוֹנָֽם׃ | 12 |
To nikech negitiyo nigi e nyim nyisechegi manono, mi gimiyo jo-dhood Israel opodho e richo, omiyo asekwongʼora chuth ni nyaka giyud kum maromre gi richogi, Jehova Nyasaye Manyalo Gik Moko Duto osewacho.
וְלֹֽא־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ עַל־כָּל־קָ֣דָשַׁ֔י אֶל־קָדְשֵׁ֖י הַקְּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ | 13 |
Ok oyienigi sudo buta machiegni mondo gitina kaka jodolo, kata mondo gibi machiegni gi gira moro amora maler, kata gi chiwo maga maler mogik. Nyaka gitingʼ wichkuot mar timbegi mamono.
וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֔ם שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַבָּ֑יִת לְכֹל֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר יֵעָשֶׂ֖ה בּֽוֹ׃ פ | 14 |
To kata kamano pod abiro ketogi jorit mag tijega mag hekalu kod tije duto monego otim e iye.
וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ | 15 |
“‘To jodolo ma jo-Lawi kendo ma nyikwa Zadok mane otiyo tijegi gi adiera e kara maler mar lemo kane jo-Israel obaro oweya, oyienigi sudo buta machiegni mondo giti e nyima. Ginyalo chungʼ e nyima ka gichiwo misengini mag boche gi remo, Jehova Nyasaye Manyalo Gik Moko Duto osewacho.
הֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל־שֻׁלְחָנִ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְשָׁמְר֖וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּֽי׃ | 16 |
Gin kendgi ema onego gidonji e kara maler mar lemo; gin kendgi ema oyienigi sudo machiegni gi mesana mondo giti e nyima kendo gitim tijena.
וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶֽל־שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָֽׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה׃ | 17 |
“‘Ka gidonjo e dhorangeye mag laru ma iye, to nyaka girwak lewni marep-rep. Ok oyienegi rwako lewni mapek molos gi yie rombe ka gitiyo e dhorangeye mag laru ma iye, kata ei hekalu.
פַּאֲרֵ֤י פִשְׁתִּים֙ יִהְי֣וּ עַל־רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִהְי֖וּ עַל־מָתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע׃ | 18 |
Nyaka gitwe kilemba molos gi lewni marep-rep e wiyegi, kendo nyaka gitwe lewni marep-rep e nungogi. Ok oyienigi rwako gimoro amora manyalo miyo luya chamgi.
וּ֠בְצֵאתָם אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַחִיצוֹנָ֜ה אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָה֮ אֶל־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר־הֵ֙מָּה֙ מְשָׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹֽא־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם׃ | 19 |
Kagiwuok oko mondo gidonji e laru ma oko kama ji nitie to nyaka gigol oko lewni mane girwako ka gitiyo, kendo nyaka giwegi e udi maler mowal, ka girwako lepgi mamoko, mondo kik gikel chandruok ni joma orere e lewnigo.
וְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־רָאשֵׁיהֶֽם׃ | 20 |
“‘Ok oyienigi lielo yie wigi kata weyo yie wigi dongo maboyo, to nyaka gine ni yier wiyegi obusi maber.
וְיַ֥יִן לֹֽא־יִשְׁתּ֖וּ כָּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ | 21 |
Ok oyiene jadolo madho divai seche modonjo e laru maiye.
וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃ | 22 |
Bende ok oyienigi kendo mon ma chwogi otho, kata mon moweyo chwogi. Ginyalo kendo mana nyiri masilili mag jo-Israel, kata dhako ma chwore otho ma chwore ne jadolo.
וְאֶת־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵין־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יוֹדִעֻֽם׃ | 23 |
Jadolo onego puonj joga pogruok manie kind gik maler mowal kod gik moko amoka moriwo ji duto, kendo nyaka ginyisgi kaka ginyalo pogo kind gik mochido gi gik mopwodhi.
וְעַל־רִ֗יב הֵ֚מָּה יַעַמְד֣וּ לְמִשְׁפָּ֔ט בְּמִשְׁפָּטַ֖י יִשְׁפְּט֑וּהוּ וְאֶת־תּוֹרֹתַ֤י וְאֶת־חֻקֹּתַי֙ בְּכָל־מוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ׃ | 24 |
“‘Ka nitie winjruok marach moro amora e kind ji, to jodolo nyaka bed jongʼad bura kendo nyaka gilos wachno kaluwore gi buchena. Nyaka girit chikena gi yorena morito nyasi maga moyiedhi duto, kendo nyaka girit Sabato maga kaka odiechienge maler.
וְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטָמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר־לֹא־הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ׃ | 25 |
“‘Jadolo nyaka ritre, kendo kik osud machiegni gi ringre ngʼama otho ma dimi obed mogak. To kapo ni ngʼama othono en wuon mare kata min mare, kata wuode kata nyare, kata owadgi kata nyamin mapok odhi tedo, to oyiene mondo obed mogak.
וְאַחֲרֵ֖י טָֽהֳרָת֑וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ׃ | 26 |
Ka osepwodhore, to nyaka orit kuom ndalo abiriyo.
וּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל־הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ | 27 |
Odiechiengʼ mowinjore odonji e laru maiye mar kama ler mar lemo mondo oti tij dolo e kama ler mar lemo, to nyaka ochiw misango mar golo richo ni en owuon, Jehova Nyasaye Manyalo Gik Moko Duto osewacho.
וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַֽחֲלָתָ֑ם וַאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם׃ | 28 |
“‘An e girkeni kende ma jadolo nigo. Kik umigi mwandu moro amora e piny Israel. An ema abiro bedo mwandugi.
הַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹֽאכְל֑וּם וְכָל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִהְיֶֽה׃ | 29 |
Gibiro chamo misengini mag cham, misengini mag golo richo kod misengini mag pwodhruok; kendo gimoro amora manie piny Israel mowal ni Jehova Nyasaye nobed margi.
וְרֵאשִׁית֩ כָּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכָל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃ | 30 |
Chambu mabeyo mogik duto mukwongo kayo kaachiel gi chiwo magu duto makende biro bedo mag jodolo. Chiemo mokwong tedo mag chambgi nomi jodolo eka ginigwedh miechu.
כָּל־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן־הָע֖וֹף וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹאכְל֖וּ הַכֹּהֲנִֽים׃ פ | 31 |
Jodolo ok oyienegi chamo gimoro amora motho kende kata ma ondiek onego, bed ni en winyo kata le.