יְחֶזְקֵאל 18

1 וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

Ra Anumzamo'a amanage huno nasmi'ne,

2 מַה־לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃

Zamafahe'moza aka krepi raga nazageno mofavre'zmimofo zamagitera akahune hutama Israeli vahe'motama nehaza fronka nanekemofo agafa'amo'a nankna hu'ne?

3 חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אִם־יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם ע֗וֹד מְשֹׁ֛ל הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

Nagra kasefa hu'na mani'noa Ra Anumzamo'na huankino, mago'mo'e huno Israeli mopafina ama fronka nanekea osutfa hugahaze.

4 הֵ֤ן כָּל־הַנְּפָשׁוֹת֙ לִ֣י הֵ֔נָּה כְּנֶ֧פֶשׁ הָאָ֛ב וּכְנֶ֥פֶשׁ הַבֵּ֖ן לִי־הֵ֑נָּה הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֥יא תָמֽוּת׃ ס

Na'ankure mika vahera Nagri vaheke mani'naze. Hagi nefa'ene nemofo'enena Nagri vahe mani'na'ankino, iza'o kumi'ma hanimoke frigahie.

5 וְאִ֖ישׁ כִּי־יִהְיֶ֣ה צַדִּ֑יק וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃

Hagi mago fatgo avu'ava'ma nehania vahe'mo'ma knare huno fatgo avu'ava'ma nehuno,

6 אֶל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃

havi anumzamofonte'ma Kresramanama vuntesaza ne'zama onege, Israeli vahe'mofo kaza osu havi anumzante mono huontege, ru vahe'mofo a'nene savri nosuno, ika kri eri'nesia a'ene monko'za nosuno,

7 וְאִישׁ֙ לֹ֣א יוֹנֶ֔ה חֲבֹלָת֥וֹ חוֹב֙ יָשִׁ֔יב גְּזֵלָ֖ה לֹ֣א יִגְזֹ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב יִתֵּ֔ן וְעֵירֹ֖ם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃

mago vahe'mofo havige huno keonke'zama'a eri havia nosuno, amigahue huno'ma eri'nesia zana ete ami fatgo nehuno, musufa noseno, amunte omne vahe ne'za nemino, kukena'a omane vahe kukena hunenteno,

8 בַּנֶּ֣שֶׁךְ לֹֽא־יִתֵּ֗ן וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א יִקָּ֔ח מֵעָ֖וֶל יָשִׁ֣יב יָד֑וֹ מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ יַֽעֲשֶׂ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִֽישׁ׃

zagoma nofi'ma huno eri'nea vahera agofetu huno zago agia ahenteno e'norino, havi avu'ava'ma huzankura koro nehuno, tare vahe'mofo kea fatgo kazigati refko nehuno,

9 בְּחֻקּוֹתַ֧י יְהַלֵּ֛ךְ וּמִשְׁפָּטַ֥י שָׁמַ֖ר לַעֲשׂ֣וֹת אֱמֶ֑ת צַדִּ֥יק הוּא֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

kasegeni'ane tra ke'ni'anema kegava huno amage'ma antesuno'a, agra fatgo vahe manigahiankino tamage huno ofri manigahie huno Miko'zama Kegava Hu'nea Ra Anumzamo'a hu'ne.

10 וְהוֹלִ֥יד בֵּן־פָּרִ֖יץ שֹׁפֵ֣ךְ דָּ֑ם וְעָ֣שָׂה אָ֔ח מֵאַחַ֖ד מֵאֵֽלֶּה׃

Hianagi e'inahu huno'ma fatgo avu'ava'ma nehania vahe'mofo mofavremo'ma vahe'ma aheno korama'a eri neragino, nefuma knare osu avu'ava'ma hunenteno,

11 וְה֕וּא אֶת־כָּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם אֶל־הֶֽהָרִים֙ אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃

nefa'a anara osugahianagi, agra havi anumzamofonte'ma kresramnama vuntesaza ne'zana neneno, ru vahe'mofo a'nene savri nehuno,

12 עָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנָ֔ה גְּזֵל֣וֹת גָּזָ֔ל חֲבֹ֖ל לֹ֣א יָשִׁ֑יב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים֙ נָשָׂ֣א עֵינָ֔יו תּוֹעֵבָ֖ה עָשָֽׂה׃

zamunte omne vahe'ene miko zankuma atupama nehaza vahera zamazeri savri huno fenozmia enerino, vahe'za musufa enerino, kamigahue huno'ma huvempa huno eri'nea zana nomino, havi anumzamofonte monora hunenteno, hi'mnage avu'ava nehuno,

13 בַּנֶּ֧שֶׁךְ נָתַ֛ן וְתַרְבִּ֥ית לָקַ֖ח וָחָ֑י לֹ֣א יִֽחְיֶ֗ה אֵ֣ת כָּל־הַתּוֹעֵב֤וֹת הָאֵ֙לֶּה֙ עָשָׂ֔ה מ֣וֹת יוּמָ֔ת דָּמָ֖יו בּ֥וֹ יִהְיֶֽה׃

zagoma nofi'ma hu'nea vahera rama'a agofetu huno zago agia ahenteno e'neria vahe'mo'a agra ofri amne manigahio? I'o. Agra amnea omanigahianki, frigahie. Na'ankure kasrino hi'mnage avu'ava zantmi hu'neankino, tamage huno kumi'amofo knazana agra'a erino frigahie.

14 וְהִנֵּה֙ הוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וַיַּ֕רְא אֶת־כָּל־חַטֹּ֥את אָבִ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּרְאֶ֕ה וְלֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה כָּהֵֽן׃

Hagi e'inahu kefo avu'ava'ene ne'mofo mofavremo'ma nefa'ma hu'nea kumi avu'avazama negeno, avaririno ana avu'avara osu mani koro huno mani'neno,

15 עַל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

havi anumzante'ma Kresramanama vuntesaza ne'zama onege, Israeli vahe'mofo kaza osu anumzante'ma mono huontege, ru vahe'mofo a'nene savri nosuno,

16 וְאִישׁ֙ לֹ֣א הוֹנָ֔ה חֲבֹל֙ לֹ֣א חָבָ֔ל וּגְזֵלָ֖ה לֹ֣א גָזָ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד׃

mago vahera havige hunteno keonke'zama'a eri havia nosuno, amigahue huno'ma eri'nesia zana ete nemino, musufa noseno, amunte omne vahera ne'zana nezamino, kukenagu atupa hu'naza vahera kukena hunezmanteno,

17 מֵעָנִ֞י הֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ נֶ֤שֶׁךְ וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א לָקָ֔ח מִשְׁפָּטַ֣י עָשָׂ֔ה בְּחֻקּוֹתַ֖י הָלָ֑ךְ ה֗וּא לֹ֥א יָמ֛וּת בַּעֲוֹ֥ן אָבִ֖יו חָיֹ֥ה יִחְיֶֽה׃

zamunte omane vahera zamazeri haviza nosuno, zagoma nofi'ma hu vahera agofetu huno zago agia ahenteno e'norino, kasegeni'ane tra ke'ni'anema kegava huno amage'ma antesuno'a, agra nefa'ma hu'nea kumi avu'avazamofo nona hunora ofrigahianki, tamage huno amne manigahie.

18 אָבִ֞יו כִּֽי־עָ֣שַׁק עֹ֗שֶׁק גָּזַל֙ גֵּ֣זֶל אָ֔ח וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־ט֛וֹב עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמָּ֑יו וְהִנֵּה־מֵ֖ת בַּעֲוֹנֽוֹ׃

Hagi nefa'a frigahie. Na'ankure agra havige huno vahe'mofo zantamina eri savri nehuno, musufa neseno, vahe'amofona knare avu'avara huozmante'neankino, ana kefo avu'va'zama hu'nea zantera frigahie.

19 וַאֲמַרְתֶּ֕ם מַדֻּ֛עַ לֹא־נָשָׂ֥א הַבֵּ֖ן בַּעֲוֹ֣ן הָאָ֑ב וְהַבֵּ֞ן מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה אֵ֣ת כָּל־חֻקּוֹתַ֥י שָׁמַ֛ר וַיַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם חָיֹ֥ה יִחְיֶֽה׃

Hagi mofavre'amo'ma knare huno fatgo avu'ava'ma nehuno, kasege'nine tra ke'ni'anema kegava huno amage'ma nenteno, ofrino amnema manisigeta, amanage huta nantahigegahaze, nahigeno nefa'ma hu'nea kumi'mofo mizama'a nemofo'a e'orie? huta hugahaze.

20 הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֣יא תָמ֑וּת בֵּ֞ן לֹא־יִשָּׂ֣א ׀ בַּעֲוֹ֣ן הָאָ֗ב וְאָב֙ לֹ֤א יִשָּׂא֙ בַּעֲוֹ֣ן הַבֵּ֔ן צִדְקַ֤ת הַצַּדִּיק֙ עָלָ֣יו תִּֽהְיֶ֔ה וְרִשְׁעַ֥ת הָרָשָׁ֖ע עָלָ֥יו תִּֽהְיֶֽה׃ ס

Hagi kumi'ma hania vahe'moke frigahie. Hagi mofavremo'a nefa'ma hu'nenia kumimofo nona'a knazana e'orisigeno, mago ne'mo'a mofavre'amo'ma hu'nesia kumimofo nona'a knazana e'origahie. Hagi fatgo avu'ava'ma nehania vahera agri fatgo avu'avate mizana nemino, kefo avu'ava'ma hania vahera, agri'a kefo avu'ava zante azeri haviza hugahie.

21 וְהָרָשָׁ֗ע כִּ֤י יָשׁוּב֙ מִכָּל־חַטֹּאתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְשָׁמַר֙ אֶת־כָּל־חֻקּוֹתַ֔י וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה חָיֹ֥ה יִחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃

Hianagi kefo avu'ava zama nehania vahe'mo'ma kefo avu'ava zama netreno agu'a rukrahe huno tra keni'a amage nenteno, knare avu'ava'ene fatgo avu'ava'enema hanuno'a, ofrigahianki amne manigahie.

22 כָּל־פְּשָׁעָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ל֑וֹ בְּצִדְקָת֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יִֽחְיֶֽה׃

Hagi magore hu'na mago kumi'agura nagesa ontahigosue. Na'ankure fatgo avu'avaza hugahiankino ofri amne manigahie.

23 הֶחָפֹ֤ץ אֶחְפֹּץ֙ מ֣וֹת רָשָׁ֔ע נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֲל֛וֹא בְּשׁוּב֥וֹ מִדְּרָכָ֖יו וְחָיָֽה׃ ס

Miko'zama Kegava Hu'nea Anumzamo'a huno, kefo avu'ava'ma nehia vahe'ma nefrigeta, tamagesama antahi'zana Nagrikura musena nehie huta nehazo? I'o. Nagra musena nosue. Hagi kefo avu'ava zama'a atreno amnema mani'zanku nave'nesie.

24 וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקָתוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל כְּכֹ֨ל הַתּוֹעֵב֜וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֧ה הָרָשָׁ֛ע יַעֲשֶׂ֖ה וָחָ֑י כָּל־צִדְקֹתָ֤יו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה בְּמַעֲל֧וֹ אֲשֶׁר־מָעַ֛ל וּבְחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א בָּ֥ם יָמֽוּת׃

Hianagi fatgo avu'ama nehania ne'mo'ma atreno'ma kefo avu'ava ome nehuno, kasrino hi'mnage avu'avazama ome haniana, agra manigahio? I'o. Agra omanigahianki frisigeno maka fatgo avu'ava'ma hu'nea zamo'a amnezankna hanige'na, Nagra ana zankura nagesa ontahigahue. Na'ankure kefo avu'ava huno kumi hu'neankino ana kumimofo nona'a omanigahianki frigahie.

25 וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י שִׁמְעוּ־נָא֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲדַרְכִּי֙ לֹ֣א יִתָּכֵ֔ן הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽנוּ׃

Hianagi amanage huta hugahaze, Ra Anumzamo'ma hia avu'ava zamo'a fatgo osie huta hugahaze. Hagi Israeli vahe'mota antahiho, Nagri navu'navamo fatgoa hunefi, tamagri tamavu tamava'mo fatgoa hu'ne?

26 בְּשׁוּב־צַדִּ֧יק מִצִּדְקָת֛וֹ וְעָ֥שָׂה עָ֖וֶל וּמֵ֣ת עֲלֵיהֶ֑ם בְּעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יָמֽוּת׃ ס

Hagi Fatgo avu'ava'ene vahe'mo'ma ana fatgo avu'ava'ama atreno kumi'ma haniana, agra kumi hugahiankino frigahie. Na'ankure fatgo osu avu'azama hania zanku huno agra frigahie.

27 וּבְשׁ֣וּב רָשָׁ֗ע מֵֽרִשְׁעָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה ה֖וּא אֶת־נַפְשׁ֥וֹ יְחַיֶּֽה׃

Hagi kefo avu'ava'ma nehania vahe'mo'ma ana kefo avu'ava'ma atreno agu'ama rukrahe huno'ma fatgo avu'ava zama haniana, agra'a agu'vazigahie.

28 וַיִּרְאֶ֣ה וַיָּ֔שָׁב מִכָּל־פְּשָׁעָ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה חָי֥וֹ יִחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃

Na'ankure agra maka kefo avu'ava'ma hu'nea zana keno antahino nehuno, ana avu'ava zana atreno agu'a rukrahe hu'neankino, tamage huno agra ofrino manigahie.

29 וְאָֽמְרוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י הַדְּרָכַ֞י לֹ֤א יִתָּֽכְנּוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽן׃

Hianagi Israeli vahe'mota huta, Ra Anumzamofo avu'avamo'a fatgo osu'ne huta nehaze. Hagi tamage huno Nagri navu'navamo'a fatgoa osu'nefi? I'o. Tamagri tamavu tamava'mo fatgoa osu'ne.

30 לָכֵן֩ אִ֨ישׁ כִּדְרָכָ֜יו אֶשְׁפֹּ֤ט אֶתְכֶם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה שׁ֤וּבוּ וְהָשִׁ֙יבוּ֙ מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם לְמִכְשׁ֖וֹל עָוֹֽן׃

E'ina hu'negu Israeli vahera, magoke magoke'mota tamagrama hu'nesaza avu'ava zante ante'na Nagra refko huramantegahue huno Mikozama Kegava Hu'nea Anumzamo'a hu'ne. Hagi aru tamagri kumi avu'ava zamo tamazeri haviza hanigi kefo avu'ava zana atreta tamagu'a rukrahe hiho.

31 הַשְׁלִ֣יכוּ מֵעֲלֵיכֶ֗ם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר פְּשַׁעְתֶּ֣ם בָּ֔ם וַעֲשׂ֥וּ לָכֶ֛ם לֵ֥ב חָדָ֖שׁ וְר֣וּחַ חֲדָשָׁ֑ה וְלָ֥מָּה תָמֻ֖תוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

Hagi kefo avu'avazama nehaza zana netreta tamagu'a rukrahe huta kasefa tamagu tamagesa enerita kasefa avamu eriho. Hagi Israeli vahe'mota nahanigeta tamagra frigahaze?

32 כִּ֣י לֹ֤א אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הַמֵּ֔ת נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהָשִׁ֖יבוּ וִֽחְיֽוּ׃ פ

Na'ankure vahe'ma nefrizage'na Nagra musena nosuanki, tamagu'a rukrahe huta ofri amne maniho hu'na Miko'zama Kegava Hu'noa Anumzamo'na nehue.