< שְׁמֹות 9 >
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ | 1 |
Anante Ra Anumzamo'a Mosesena asmino, Feronte vunka amanage hunka ome asamio, Ra Anumzana Hibru vahe'mokizmi Anumzamo amanage hie, zmatrege'za vahe'niamo'za vu'za, monora ome hunanteho hu'ne.
כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃ | 2 |
Hagi kagrama huo zmantenkama kazigazi hunkama zamazeri sanana,
הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ | 3 |
antahi'o, Ra Anumzamofo aza'mo'a tusi knazanteti, hosi afu'tamine tonki afu'tamine, kemori afu'tamine kao afu'tamine meme afu'tamine sipisipi afu'tminka'a zamazeri havi'za hugahie.
וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃ | 4 |
Hianagi Israeli vahe'mokizmi sipisipiraminte'ene meme afutmimofone, Isipi vahe'mokizmi afutamimofo amu'nompina mago avame'zama eri fore'ma hanuana, Israeli vahe'mokizmi afu tamimo'za magore hu'za ofrigahaze.
וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ | 5 |
Ra Anumzamo'a e'i ana zama hania kna huhamprinteno anage hu'ne, oki ana zana Isipi mopafina hugahue.
וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃ | 6 |
Kema hu'nea kante, anteno, ana knarera Ra Anumzamo'a anazana higeno, maka Isipi vahe'mokizmi afu kevumo'za fri'nazanagi, Israeli vahe'mokizmi afu kevumo'za magore hu'za ofri'naze.
וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ פ | 7 |
Fero'a vahe'a huzmantege'za vu'za ome kazana, magore huno Israeli vahe'mokizmi afu kevumo'za ofri'nazanagi, Fero antahintahimo'a hanavetigeno zmatrege'za ovu'naze.
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃ | 8 |
Anante Ra Anumzamo'a Mosesene Aronigiznia anage huno znasmi'ne, Brikima kre teve tampinti tanefara ome kateta, Fero'a negenkeno ana tanefara Mosese'a matevu nagamu atreno.
וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ | 9 |
Ana tanefamo'a mika Isipi mopa'afina kugusopage fore huno, Isipi vahete'ene agigu'agigu afu'zagamofo zmavufarera usge namu propru huno Isipi mopafina zamazeri haviza hugahie.
וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ | 10 |
Higeke zanagra brikima kre tampinti tanefa kateke, Fero avure vuke, Mosese'a ana tanefara matevu anagamu atregeno, Isipi vahe'ene agigu'agigu afuzmimofo zmufarera usage namuntami propru huno fore hu'ne.
וְלֹֽא־יָכְל֣וּ הַֽחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־מִצְרָֽיִם׃ | 11 |
Isipi kumate havige kaguvazama nehaza vahe'mo'za Mosese avuga otigara osu'naze. Na'ankure zamagri zmavufgare'ene, maka Isipi vahe'mokizmi zmavufgare'enena usagentmi fore huno propru hu'ne
וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ ס | 12 |
Hianagi Ra Anumzamo'ma ko'ma Mosesema asmi'nea kante anteno, Fero antahintahia Agra'a eri hanavetigeno, Mosesene Aroni'gizni kea ontahi'ne.
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ | 13 |
Anante Ra Anumzamo'a Mosesena asmino, Nanterame otinka Fero avure uhanatinka amanage huo, Ra Anumzana Hibru vahe'mokizmi Anumzamo amanage huno hie, vahe'nia zmatrege'za vu'za monora ome hunanteho hu'ne.
כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ | 14 |
Anama osnanke'na Nagra menina eri'za vaheka'are'ene, vahekafinena, Nagra tusi'a knaza zami'na zamazeri haviza hanugenka, kagra antahinka kenkama hananana magore huno Nagri kna anumzana, maka mopafina omani'ne hunka antahigahane.
כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ | 15 |
Na'ankure ama knare'ma ehanatiana Nagra nazana rusute'na knazanteti tmazeri havizana hugetma ama mopafina omanizasine.
וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ | 16 |
Hianagi tamage hu'na ama agafare kagrira katrogenka mani'nane, hihamu hankveni'a kagrite eri'ama nehanugeno, maka mopafi vahe'mo'za nege'za Nagri Nagi'a huama hugahaze.
עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃ | 17 |
Kagra kazikzi hunka kagi'a erisga nehunka, vahe'ni'a ha' rezmantenka zmatranke'za novaze.
הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה׃ | 18 |
E'ina hanku antahio, okina ama ana knarera, Isipi kuma'ma fore huno meno menima e'neregatira oru'nea kna ko'mopa ko hunta'nenkeno rugahie.
וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ | 19 |
Ana hu'negu menina ame hunka huzmantege'za sipisipine meme afu zagaka'ane fegu'ama kegavama nehanana zagaraminka'a ana maka zmavre nomofo agu'a zmanteho, na'ankure ko'mopa ko aruno fegu'ama mani'nesnaza vahe'ene sipisipine meme afutamina zamahe frigahie.
הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ | 20 |
Fero eri'za vahe'mo'za Ra Anumzamofo kegu'ma kore'ma hzamo'za, ame hu'za vu'za kazokzo eri'za vahe'zmine, sipisipine meme afu zminena zmavre nogu'a zmante'naze.
וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ פ | 21 |
Hianagi Ra Anumzamofo kema nentahi'za zmefi'ma humi'za eri'za vahe'mo'za kazokzo eri'za vahe'zmine sipisipine meme afu'zmia zmatrage'za fegu'a mani'naze.
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ | 22 |
Anante Ra Anumzamo'a Mosesena asmino, Kazana rusute anagamu atregeno, vahete'ene zagagafare ene, ana maka Isipi hozaramipi hageno mane'nesnia zantera ko'mopa kora herafiramino runteno.
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ | 23 |
Mosese'a azompa'ama rusute nagamu atregeno'a, Ra Anumzamo atregeno monagea nehuno, ko'mopa kora herfineramigeno, kopsinamo'enena evuramino mika mopafina ru'ne. E'ina huno Ra Anumzamo'a atregeno ko'mopa kora Isipi mopa'afina ru'ne.
וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃ | 24 |
Hagi Ko'mopa komo'ene herfi'neramigeno tusi kopsina eri'ne. Isipi kuma'ma fore huno e'neretira e'inahu ko'mopa kora oru'neankna ko ru'ne.
וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר׃ | 25 |
Ana maka Isipi mopa'afina ko'mopa komo'a, vahete ene zagagafanena, zamahe haviza nehuno, hozaramimpima nehagea zantamina, ana maka zamahe haviza nehuno zafaramina rukrara krarupe atre'ne.
רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃ | 26 |
Magoke kumatfama ko'mopa ko'mo'ma ruonte'neana, Goseni mopafi Israeli vahe'mo'zama nemaniza kumate ruonte'ne.
וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃ | 27 |
Anante Fero'a Mosesene Aronikizni ke higeke vakeno amanage huno znasmi'ne, Menina hago nagra kumi hu'noe. Na'ankure Ra Anumzana Agrake fatgo hu'ne. Nagrane vahe'nianena kefo avu'ava nehuna vahe mani'none.
הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃ | 28 |
Hagi Ra Anumzamofontega nunamu ome hikeno, ko'mopa ko'ene monagenena eri amane hinke'na tamatra'nena viho.
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃ | 29 |
Mosese'a kenona huno, Kumapinti'ma ufegu'ama nevanu'na Ra Anumzamofonte nazana erintesaga hu'na nunamuna hanugeno, monagema nehiazana vagarenkeno ko'mopago'ma neria ko'mo'a rusenkenka, maka mopa Ra Anumzamofo mope hunka antahigahane.
וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ | 30 |
Hianagi nagra antahinoe, kagrane eri'za vahe ka'anena Ra Anumzamofonkura korora hunontaze.
וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃ | 31 |
Hagi e'i ana knafina (flax) kafinamo'ene balimo'enena, havizantfa hu'ne. Na'ankure bali ragamo'za ko' uzate'nazageno kafinamo'a amosre ahe'naze.
וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃ | 32 |
Hianagi witine speltie nehaza zamo'za havizana osu'naze.
וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃ | 33 |
Anante Mosese'a Ferona atreno ra kumamofo fegu'a vuno, Ra Anumzamofontega azantrena omeri antesga higeno, monagemo'a vagaregeno, ko'mopa komo'enena ruse'ne.
וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃ | 34 |
Fero'ma kegeno monagene ko'mopa ko'enema rusegeno'a, Agrane eri'za vahe'amo'za antahintahizmimo'a hanavetigeno Fero'a mago'ane kumi hu'ne.
וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ | 35 |
Ra Anumzamo'ma Mosese agipima huvazino hu'nea kante anteno, Fero antahi'zamo'a hanavetigeno Israeli vahera zmatrege'za ovu'naze.