2 מְלָכִים 18

1 וַֽיְהִי֙ בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ חִזְקִיָּ֥ה בֶן־אָחָ֖ז מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

Israel siangpahrang Elah capa Hoshea saning thumto haih naah, Judah siangpahrang Ahaz capa Hezekiah to siangpahrang ah oh amtong.

2 בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִ֖י בַּת־זְכַרְיָֽה׃

Siangpahrang ah oh naah anih loe saning pumphae pangato oh boeh; Jerusalem ah saning pumphae takawtto thung siangpahrang ah oh. Amno ih ahmin loe Zekariah canu Abi.

3 וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃

Ampa David mah sak ih hmuen baktih toengah, anih loe Angraeng mikhnukah hmuen kahoih to sak.

4 ה֣וּא ׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃

Anih loe hmuensangnawk, krangnawk to vah boih moe, Asherah thingnawk to pakhruk; canghniah Israel kaminawk mah hmuihoih thlaek haih, Mosi mah sum kamling hoiah sak ih, Nehushtan, tiah ahmin kaom pahui krang to boh phaeng.

5 בַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּטָ֑ח וְאַחֲרָ֞יו לֹא־הָיָ֣ה כָמֹ֗הוּ בְּכֹל֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַאֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃

Hezekiah loe Israel Angraeng Sithaw to oep baktih toengah, anih pacoengah, anih hmaa ah, anih baktih kaom Judah siangpahrang mi doeh om ai.

6 וַיִּדְבַּק֙ בַּֽיהוָ֔ה לֹא־סָ֖ר מֵאַֽחֲרָ֑יו וַיִּשְׁמֹר֙ מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

Anih loe Angraeng to kacakah patawnh, caehtaak ai, anih hnukah bang poe; Angraeng mah Mosi khaeah paek ih lokpaekhaih to pazui.

7 וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִמּ֔וֹ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֖א יַשְׂכִּ֑יל וַיִּמְרֹ֥ד בְּמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וְלֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃

Angraeng mah anih to oh thuih moe, a sak ih hmuennawk boih ah athaih taaksak; Assyria siangpahrang to misa ah a suek, anih ih toksak hanah angmak pae.

8 הֽוּא־הִכָּ֧ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֛ים עַד־עַזָּ֖ה וְאֶת־גְּבוּלֶ֑יהָ מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃ פ

Philistinnawk to misa a tuk, Gaza vangpui ramri, misatoephaih imsang hoi sipae thungh ih vangpui khoek to praenawk to a lak.

9 וַֽיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הָֽרְבִיעִית֙ לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֔ית לְהוֹשֵׁ֥עַ בֶּן־אֵלָ֖ה מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל עָלָ֞ה שַׁלְמַנְאֶ֧סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר עַל־שֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃

Hezekiah siangpahrang ah ohhaih saning palito, Israel siangpahrang Elah capa Hoshea siangpahrang ah ohhaih saning sarihto haih naah, Assyria siangpahrang Shalmaneser loe Samaria vangpui ah caeh moe, takui khoep.

10 וַֽיִּלְכְּדֻ֗הָ מִקְצֵה֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים בִּשְׁנַת־שֵׁ֖שׁ לְחִזְקִיָּ֑ה הִ֣יא שְׁנַת־תֵּ֗שַׁע לְהוֹשֵׁ֙עַ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל נִלְכְּדָ֖ה שֹׁמְרֽוֹן׃

Saning thumto boenghaih saning, Hezekiah siangpahrang ah ohhaih saning tarukto haih, Israel siangpahrang saning takawtto haih naah, Assyria kaminawk mah Samaria vangpui to lak o.

11 וַיֶּ֧גֶל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֛וּר אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיַּנְחֵ֞ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי׃

Assyria siangpahrang mah Israel kaminawk to, Assyria prae thungah misong ah hoih moe, Gozan vapui taeng, Medes prae ih Halah hoi Habor vangpui ah ohsak.

12 עַ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־שָׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעַבְרוּ֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ וְלֹ֥א עָשֽׂוּ׃ פ

Nihcae loe angmacae Angraeng Sithaw ih lok to tahngai o ai; a lokmaihaihnawk hoi Angraeng ih tamna Mosi mah paek ih loknawk boih to tahngai o ai moe, sah doeh sah o ai.

13 וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗ה עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם׃

Hezekiah siangpahrang ah ohhaih saning hatlaipalito naah, Assyria siangpahrang Sennakerib mah sipae thungh ih Judah vangpuinawk boih to tuk moe, lak.

14 וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֩ ׀ לָכִ֨ישָׁה ׀ לֵאמֹ֤ר ׀ חָטָ֙אתִי֙ שׁ֣וּב מֵֽעָלַ֔י אֵ֛ת אֲשֶׁר־תִּתֵּ֥ן עָלַ֖י אֶשָּׂ֑א וַיָּ֨שֶׂם מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר עַל־חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁלֹשִׁ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃

Judah siangpahrang Hezekiah mah, Lakish ah Assyria siangpahrang khaeah, Hmuen ka sakpazae moeng boeh; kai hae na caehtaak halat ah; nang hnik sarui kang paek han hmang, tiah a naa. Assyria siangpahrang mah Judah siangpahrang khaeah, phoisa talent cumvai thumto hoi sui talent quithumto hnik.

15 וַיִּתֵּן֙ חִזְקִיָּ֔ה אֶת־כָּל־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בֵית־יְהוָ֑ה וּבְאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃

To pongah Hezekiah mah Angraeng ih im hoi siangpahrang im ah suek ih phoisa to paek boih.

16 בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ פ

Judah siangpahrang Hezekiah mah Angraeng tempul ih sui hoi pazut ih thok hoi thok tungnawk pong ih sui to khok moe, Assyria siangpahrang hanah paek.

17 וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר אֶת־תַּרְתָּ֥ן וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס ׀ וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ חִזְקִיָּ֛הוּ בְּחֵ֥יל כָּבֵ֖ד יְרוּשָׁלִָ֑ם וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיָּבֹ֣אוּ יְרוּשָׁלִַ֔ם וַיַּעֲל֣וּ וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֕ר בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃

Assyria siangpahrang mah Tartan, Rabsaris hoi Rabshakeh cae to angmah ih kalen koek misatuh angraeng hoi nawnto Lakish vangpui hoiah Hezekiah siangpahrang khaeah Jerusalem ah patoeh. Nihcae loe Jerusalem ah angzoh o tahang moe, kahni pasuk kami ih lawk bang caehhaih loklam ranui ih kangbuem tuili taengah anghak o.

18 וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם אֶלְיָקִ֥ים בֶּן־חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָה֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן־אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר׃

Nihcae mah siangpahrang to kawk o naah, siangpahrang im ukkung Hilkiah capa Eliakim, ca tarikkung Shebna, hmuenmae pakuemkung Asaph capa Joah cae loe nihcae khaeah caeh o.

19 וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רַב־שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃

RabShakeh mah nihcae khaeah, Hezekiah khaeah hae tiah thui pae oh; Lensawk, Assyria siangpahrang mah, Tih hmuen maw nang oep o haih?

20 אָמַ֙רְתָּ֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי׃

Misatuk kophaih hoi thacakhaih ka tawnh, tiah amsawnlok na thuih o; kai tuk hanah mi maw nang oep o haih?

21 עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃

Vaihiah khenah, nangcae loe angkhaek thaih sakrungkung, tiah thuih ih, Izip kaminawk nuiah ni nam ha o; to sakrungkung nuiah amha kami loe, sakrungkung mah ban quk puet moe, ahmaa caaksak baktiah ni na om o tih; Izip siangpahrang Faro mah, anih nuiah amha kaminawk boih loe to tiah sah tih.

22 וְכִי־תֹאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

Toe nangcae mah kai khaeah, Kaicae loe kaimacae ih Angraeng Sithaw khaeah ni kam ha o, tiah na thuih o nahaeloe, anih ih hmuensangnawk hoi hmaicamnawk loe, Hezekiah mah phraek boih boeh; Judah hoi Jerusalem kaminawk khaeah, Nangcae loe Jerusalem vangpui ah hae ih hmaicam hmaa ah sithaw to bok oh, tiah ang thuih o na ai maw?

23 וְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת־אֲדֹנִ֖י אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם־תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם׃

To pongah vaihi angzo oh loe, kai ih angraeng Assyria siangpahrang khaeah hmuenmae to ap oh; hrang angthueng kami na tawnh o nahaeloe, hrang sang hnetto kang paek han.

24 וְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְּטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל־מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים׃

Ka angraeng ih tamnanawk thung ih kathoeng koek misatuh angraeng mataeng doeh kawbangmaw na pazawk o thai tih? Izip prae hoiah hrang lakok hoi hrang angthueng kaminawk abomhaih ka hnu tih, tiah oephaih na tawnh o maw?

25 עַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַשְׁחִת֑וֹ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃

Angraeng ih lok om ai ah, hae prae paro hanah kang zoh maw? Angraeng mah hae prae hae tuk moe, phraek hanah lok ang thuih boeh, tiah a naa.

26 וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִ֠לְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָ֨ה וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר עִמָּ֙נוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחֹמָֽה׃

To pacoengah Hilkiah capa Eliakim, Shebna hoi Joah cae mah, misatuh angraeng RabShakeh khaeah, Kaicae loe Syria lok ka thaih o kop pongah, tahmenhaih hoiah na tamnanawk khaeah, Syria lok hoiah na thui ah; sipae nuiah kaom kaminawk kangthaih ah Hebru lok hoiah na thui hmah, tiah a naa o.

27 וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַב־שָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת צוֹאָתָ֗ם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־מימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם עִמָּכֶֽם׃

Toe misatuh angraeng mah, Nangcae hoi nangcae ih angraeng khae khue ah thuih han ih maw ka angraeng mah kai hae ang patoeh? Sipae nuiah anghnu kaminawk doeh nangcae hoi nawnto, angmacae ih aek to caak o moe, angmacae ih tamzuntui to naek o hanah, sipae nuiah anghnu kaminawk khaeah doeh thuih hanah ang patoeh na ai maw? tiah a naa.

28 וַֽיַּעֲמֹד֙ רַב־שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל־גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיְדַבֵּ֣ר וַיֹּ֔אמֶר שִׁמְע֛וּ דְּבַר־הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

To pacoengah misatuh angraeng loe angdoet, Hebru lok hoiah hangh moe, angraeng, Assyria siangpahrang ih lok hae tahngai oh!

29 כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־יַשִּׁ֥יא לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי־לֹ֣א יוּכַ֔ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

Siangpahrang mah hae tiah thuih; Hezekiah mah ang ling o hmah nasoe; anih ban thung hoiah anih mah pahlong thai tang mak ai.

30 וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תִנָּתֵן֙ אֶת־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

Hezekiah mah nangcae khaeah, Angraeng mah aicae pahlong tangtang tih; hae vangpui hae Assyria siangpahrang ban ah paek mak ai, tiah ang thuih o ih lok hoiah Angraeng to oep o hmah.

31 אַֽל־תִּשְׁמְע֖וּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ־אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ־גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵֽנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵֽי־בוֹרֽוֹ׃

Hezekiah ih lok to tahngai pae o hmah; Assyria siangpahrang mah, Angzo oh loe, kai hoi angdaehhaih sah oh; to tiah nahaeloe kaminawk boih mah angmah ih takha thung ih misurthaih to caa o tih, kami boih mah angmah ih thaiduet thaih to caa ueloe, kami boih mah angmah ih tuikhaw thung ih tui to nae o tih;

32 עַד־בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶרֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ׃

nangmacae prae hoi kanghmong, cang hoi misurthaih, takaw hoi misur takha, olive situi hoi khoitui ohhaih prae ah, suek hanah kang zo ai karoek to, na dueh o mak ai, na hing o tih; anih mah nangcae khaeah, Angraeng mah nangcae pahlong tih, tiah Hezekiah mah zoek ih lok to tahngai pae o hmah.

33 הַהַצֵּ֥ל הִצִּ֛ילוּ אֱלֹהֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אִ֣ישׁ אֶת־אַרְצ֑וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

Acaeng kaminawk ih sithawnawk mah Assyria siangpahrang ban thung hoiah prae to pahlong o vai maw?

34 אַיֵּה֩ אֱלֹהֵ֨י חֲמָ֜ת וְאַרְפָּ֗ד אַיֵּ֛ה אֱלֹהֵ֥י סְפַרְוַ֖יִם הֵנַ֣ע וְעִוָּ֑ה כִּֽי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃

Hamath hoi Arpad ih sithawnawk loe naa ah maw oh o? Sepharvaim, Hena hoi Ivah sithawnawk loe naa ah maw oh o? Nihcae mah Samaria vangpui to ka ban thung hoi pahlong o vai boeh maw?

35 מִ֚י בְּכָל־אֱלֹהֵ֣י הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־הִצִּ֥ילוּ אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּי־יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃

To acaeng kaminawk ih sithawnawk thungah kawbaktih sithaw mah maw a praenawk to ka ban thung hoiah pahlong vaih? To tiah om nahaeloe kawbangmaw Angraeng mah ka ban thung hoiah Jerusalem to pahlong tih? tiah thuih, tiah a naa.

36 וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ הָעָ֔ם וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃

Toe siangpahrang mah, Anih ih lok pathim pae o hmah, tiah lokpaek pongah, anih ih lok to mi mah doeh pathim pae o ai; anghngai o taak duem.

37 וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִלְקִיָּ֣ה אֲשֶׁר־עַל־הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן־אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ דִּבְרֵ֖י רַב־שָׁקֵֽה׃

To pacoengah siangpahrang imthung ukkung Hilkiah capa Eliakim, ca tarikkung Shebna hoi hmuenmae pakuemkung Asaph capa Joah cae loe Hezekiah khaeah caeh o moe, angmacae ih kahni to asih o pacoengah, misatuh angraeng RabShakeh mah thuih ih lok to thuih pae o.