1 מְלָכִים 20
| וּבֶן־הֲדַ֣ד מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם קָבַץ֙ אֶת־כָּל־חֵיל֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֨ים וּשְׁנַ֥יִם מֶ֛לֶךְ אִתּ֖וֹ וְס֣וּס וָרָ֑כֶב וַיַּ֗עַל וַיָּ֙צַר֙ עַל־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃ | 1 |
Hagi ana knafina Aramu vahe kini ne' Ben-hadati'a maka sondia vahe'a zamavare atru nehuno, 32'a kini vahetamine erihagerafino hosi afutamine, karisiraminena eri anteraro hu'ne. Hagi ana'ma hutege'za ana maka'moza vu'za Sameria kumate vahera hara ome huzmante'naze.
| וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֶל־אַחְאָ֥ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל הָעִֽירָה׃ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ כֹּ֚ה אָמַ֣ר בֶּן־הֲדַ֔ד | 2 |
Hagi ana'ma nehuno'a Ben-hadati'a amanage huno Israeli kini ne' Ahapuntega kea atregeno ana rankumapina ufre'ne. Amanage huno kini ne' Ben-hadati'a hie,
| כַּסְפְּךָ֥ וּֽזְהָבְךָ֖ לִֽי־ה֑וּא וְנָשֶׁ֧יךָ וּבָנֶ֛יךָ הַטּוֹבִ֖ים לִי־הֵֽם׃ | 3 |
Silvane golinema ante'nanana nagri su'a megeno, hentofa a'neka'ane mofavreraminka'anena nagri su'a mani'naze.
| וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר כִּדְבָרְךָ֖ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְךָ֥ אֲנִ֖י וְכָל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ | 4 |
Hagi anagema higeno'a, Israeli kini ne'mo'a amanage huno kenona hu'ne, kema hana kante ranimoka kagri suza manugeno, maka zama ante'noana kagri su'a me'ne.
| וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּֽה־אָמַ֥ר בֶּן־הֲדַ֖ד לֵאמֹ֑ר כִּֽי־שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כַּסְפְּךָ֧ וּזְהָבְךָ֛ וְנָשֶׁ֥יךָ וּבָנֶ֖יךָ לִ֥י תִתֵּֽן׃ | 5 |
Hagi Ben-hadati'ma kema erino vuno eno'ma hu vahe'mo'a, ete mago'ane eno amanage eme hu'ne, Ben-hadati'a amanage huno hie, Nagra ko amanage hu'na huntogeno vu'ne, silvane golinema antenanana nagri su'a megeno, maka a'neraminka'ane mofavreraminka'anena nagri su'a mani'naze.
| כִּ֣י ׀ אִם־כָּעֵ֣ת מָחָ֗ר אֶשְׁלַ֤ח אֶת־עֲבָדַי֙ אֵלֶ֔יךָ וְחִפְּשׂוּ֙ אֶת־בֵּ֣יתְךָ֔ וְאֵ֖ת בָּתֵּ֣י עֲבָדֶ֑יךָ וְהָיָה֙ כָּל־מַחְמַ֣ד עֵינֶ֔יךָ יָשִׂ֥ימוּ בְיָדָ֖ם וְלָקָֽחוּ׃ | 6 |
Hianagi oki'na ama ana knarera, eri'za vahe'ni'aramina huzmantenuge'za vu'za nonka'afinti'ene eri'za vaheka'amofo nontmimpinti'enena maka knare'nare zantamina ome erigahaze.
| וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ לְכָל־זִקְנֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֹּ֙אמֶר֙ דְּעֽוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ כִּ֥י רָעָ֖ה זֶ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ כִּֽי־שָׁלַ֨ח אֵלַ֜י לְנָשַׁ֤י וּלְבָנַי֙ וּלְכַסְפִּ֣י וְלִזְהָבִ֔י וְלֹ֥א מָנַ֖עְתִּי מִמֶּֽנּוּ׃ | 7 |
Anagema higeno'a, Israeli kini ne'mo'a maka Israeli ranra vahetmina kehutru huno amanage huno zamasami'ne, ama ne'mo'ma hazenkema eri fore'ma nehiana keho! Kema hirera Nagra i'o osu'na, ko hu izo huntena silvane goline a'neramini'ane, mofavre naga'nianena amigahue, hu'na hu'noe.
| וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֛יו כָּל־הַזְּקֵנִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם אַל־תִּשְׁמַ֖ע וְל֥וֹא תֹאבֶֽה׃ | 8 |
Hagi anagema hige'za maka ranra vahetamine, maka vahe'mo'za amanage hu'za antahintahia ami'naze, kezmia ontahio.
| וַיֹּ֜אמֶר לְמַלְאֲכֵ֣י בֶן־הֲדַ֗ד אִמְר֞וּ לַֽאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ כֹּל֩ אֲשֶׁר־שָׁלַ֨חְתָּ אֶל־עַבְדְּךָ֤ בָרִֽאשֹׁנָה֙ אֶעֱשֶׂ֔ה וְהַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹ֥א אוּכַ֖ל לַעֲשׂ֑וֹת וַיֵּֽלְכוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיְשִׁבֻ֖הוּ דָּבָֽר׃ | 9 |
Hagi anagema hazageno'a, Ahapu'a amanage huno Ben-hadati'ma hianke'ma erino vuno eno'ma hu vahera zamasami'ne, ranimo kini ne'mo'ma, ese'ma nantahigea zantamina kamigahue hu'na hu'noe. Hianagi henkama nantahigeno huoma hiazana osugahue. Hige'za ana vahe'mo'za Ahapu'ma zamasamia kea Ben-hadatina ome asami'naze.
| וַיִּשְׁלַ֤ח אֵלָיו֙ בֶּן־הֲדַ֔ד וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־יַעֲשׂ֥וּן לִ֛י אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑פוּ אִם־יִשְׂפֹּק֙ עֲפַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן לִשְׁעָלִ֕ים לְכָל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽי׃ | 10 |
Anagema hazageno'a, Ben-hadati'a amanage huno kea atregeno ete vu'ne. Nagrama Sameria kuma'ma eri haviza hanugeno'ma kugusopanema fananema osanigeno'a, anumzantmimo'za nahe frigahaze.
| וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֣אמֶר דַּבְּר֔וּ אַל־יִתְהַלֵּ֥ל חֹגֵ֖ר כִּמְפַתֵּֽחַ׃ | 11 |
Hagi anagema higeno'a, Israeli kini ne' Ahapu'a amanage huno kea atregeno vu'ne, zahufama ha' kukenama eri renehankrea ne'mo'a, ko'ma ha'ma hugatere'nenia vahe'mo'ma, ha kukenama nehate'noma hiankna kea huno puhaha agerura orugahie.
| וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְה֥וּא שֹׁתֶ֛ה ה֥וּא וְהַמְּלָכִ֖ים בַּסֻּכּ֑וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ שִׂ֔ימוּ וַיָּשִׂ֖ימוּ עַל־הָעִֽיר׃ | 12 |
Hagi Ben-hadati'a mago'a kini vahetamine seli nompi aka ti neneno mani'nere Ahapu'ma hiankea eri'za uhanati'naze. Hagi Ben-hadati'ma anankema nentahino'a, sondia vahe'araminkura amanage hu'ne, Ha' hugahunanki retro hiho, hige'za ana Sameria kumapi vahe ha' huzmante'naku retrotra hu'naze.
| וְהִנֵּ֣ה ׀ נָבִ֣יא אֶחָ֗ד נִגַּשׁ֮ אֶל־אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הְֽרָאִ֔יתָ אֵ֛ת כָּל־הֶהָמ֥וֹן הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה הִנְנִ֨י נֹתְנ֤וֹ בְיָֽדְךָ֙ הַיּ֔וֹם וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ | 13 |
Hagi ana'ma nehazageno'a kasnampa ne'mo'a Israeli kini ne' Ahapunte erava'o huno amanage eme hu'ne, Ra Anumzamo'a amanage huno hie, ha' vahekamo'za tusi'a vahe'ma mani'nazana kagra ke'nano? Menina Nagra ana maka ha' vaheka'aramina kazampi zamavarentenugenka nezamahenka Nagrikura Ra Anumza mani'ne hunka kenka antahinka hugahane.
| וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ בְּמִ֔י וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנַעֲרֵ֖י שָׂרֵ֣י הַמְּדִינ֑וֹת וַיֹּ֛אמֶר מִֽי־יֶאְסֹ֥ר הַמִּלְחָמָ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽתָּה׃ | 14 |
Anagema higeno'a, Ahapu'a kasnampa nera amanage huno antahige'ne, inankna huno anara hugahie, higeno ana kasnampa ne'mo'a amanage huno kenona hu'ne. Magoke magoke provinsifi sondia vahete'ma kvama hu'naza kasefa sondia vahe'mo'za anara hugahaze. Higeno, iza ana hara agafa hugahie, huno higeno, kagra agafa hugahane huno hu'ne.
| וַיִּפְקֹ֗ד אֶֽת־נַעֲרֵי֙ שָׂרֵ֣י הַמְּדִינ֔וֹת וַיִּהְי֕וּ מָאתַ֖יִם שְׁנַ֣יִם וּשְׁלֹשִׁ֑ים וְאַחֲרֵיהֶ֗ם פָּקַ֧ד אֶת־כָּל־הָעָ֛ם כָּל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים׃ | 15 |
Hagi anankema Ahapu'ma nentahino'a maka ana provinsiramima kvama hu'naza vahetmimofo kasefa sondia vahetmina kehutru higeno, 232'a vahetami atru hu'naze. Hagi ana amefira 7tauseni'a Israeli vahetmina kehuno eritru hu'ne.
| וַיֵּצְא֖וּ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וּבֶן־הֲדַד֩ שֹׁתֶ֨ה שִׁכּ֜וֹר בַּסֻּכּ֗וֹת ה֧וּא וְהַמְּלָכִ֛ים שְׁלֹשִֽׁים־וּשְׁנַ֥יִם מֶ֖לֶךְ עֹזֵ֥ר אֹתֽוֹ׃ | 16 |
Hagi ferutregema segeno Ben-hadati'a 32'a kini vahetaminena seli nompi mani'ne'za aka tina nene'za agafa hu'za neginagi hu'za mani'naze.
| וַיֵּצְא֗וּ נַעֲרֵ֛י שָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וַיִּשְׁלַ֣ח בֶּן־הֲדַ֗ד וַיַּגִּ֤ידוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר אֲנָשִׁ֕ים יָצְא֖וּ מִשֹּׁמְרֽוֹן׃ | 17 |
Hagi ana'ma nehu'za mani'nageno'a, provinsifima kvama hu'naza vahetmimofo sondia vahetamimo'za hahunaku esera Sameria rankumapintira atirami'za erimpi hu'za e'naze. Hagi anama neageno'a, Ben-hadati'ma huzmantege'za kankavama hu'naza, vahe'mo'za sondia vahetamina Sameria ra kumapintira atirami'za neaze hu'za Ben-hadati'na ome asami'naze.
| וַיֹּ֛אמֶר אִם־לְשָׁל֥וֹם יָצָ֖אוּ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֑ים וְאִ֧ם לְמִלְחָמָ֛ה יָצָ֖אוּ חַיִּ֥ים תִּפְשֽׂוּם׃ | 18 |
Hagi anagema hazageno'a, Ben-hadati'a amanage hu'ne, ha hunaku ege, amnema ege'ma nehanazana zamahe ofri amne zamazeriho.
| וְאֵ֙לֶּה֙ יָצְא֣וּ מִן־הָעִ֔יר נַעֲרֵ֖י שָׂרֵ֣י הַמְּדִינ֑וֹת וְהַחַ֖יִל אֲשֶׁ֥ר אַחֲרֵיהֶֽם׃ | 19 |
Hagi provinsima kvama hu'nea vahetmimofo sondia vahetmimo'za egota hazageno, ana zamefira Israeli sondia vahetami e'naze.
| וַיַּכּוּ֙ אִ֣ישׁ אִישׁ֔וֹ וַיָּנֻ֣סוּ אֲרָ֔ם וַֽיִּרְדְּפֵ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמָּלֵ֗ט בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם עַל־ס֖וּס וּפָרָשִֽׁים׃ | 20 |
Hagi ha'ma agafama higeno'a mago mago Israeli sondia vahe'mo'a mago mago ha' vahezmimo'ma ha'ma eme huzmantaza vahetmina zamahe vagare'naze. Ana'ma hazageno'a, Siria sondia vahe'mo'za atre'za frazageno, Israeli sondia vahe'mo'za zamavariri'naze. Hianagi Siria kini ne' Ben-hadati'ene karisima eri'za ha'ma nehaza vahe'mo'zanena hosi agumpi mareri'za fre'naze.
| וַיֵּצֵא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥ךְ אֶת־הַסּ֖וּס וְאֶת־הָרָ֑כֶב וְהִכָּ֥ה בַאֲרָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה׃ | 21 |
Hianagi Israeli sondia vahetmimo'za vu'za hosi afutamine karisiramine, Siria sondia vahetaminena tusi'a vahe zamahe fri'naze.
| וַיִּגַּ֤שׁ הַנָּבִיא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לֵ֣ךְ הִתְחַזַּ֔ק וְדַ֥ע וּרְאֵ֖ה אֵ֣ת אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֑ה כִּ֚י לִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֔ה מֶ֥לֶךְ אֲרָ֖ם עֹלֶ֥ה עָלֶֽיךָ׃ ס | 22 |
Hagi ana'ma hutazageno'a kasnampa ne'mo'a kini ne' Ahapunte erava'o huno amanage hu'ne, menima ha'ma hanana antahintahia retro nehunka manio. Na'ankure Siria kini ne'mo'a anaga'a kafufima tra'zamo'ma ete hage knare eno hara eme hugantegahie.
| וְעַבְדֵ֨י מֶֽלֶךְ־אֲרָ֜ם אָמְר֣וּ אֵלָ֗יו אֱלֹהֵ֤י הָרִים֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם עַל־כֵּ֖ן חָזְק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ וְאוּלָ֗ם נִלָּחֵ֤ם אִתָּם֙ בַּמִּישׁ֔וֹר אִם־לֹ֥א נֶחֱזַ֖ק מֵהֶֽם׃ | 23 |
Hagi anagema hutege'za Siria kini ne'mofo eri'za vahe'mo'za amanage hu'naze, Israeli vahe anumzantmimo'za agonafi anumzantami mani'nazankiza hankavezmimo'a tagri hankavea azeri agatere'za hara tagateraze. Hianagi agupofima ha'ma hanunana zamagateregahune.
| וְאֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עֲשֵׂ֑ה הָסֵ֤ר הַמְּלָכִים֙ אִ֣ישׁ מִמְּקֹמ֔וֹ וְשִׂ֥ים פַּח֖וֹת תַּחְתֵּיהֶֽם׃ | 24 |
Hagi amana huo, esera 32'a kini vahetmina zamazeri atrenka, zamagri nontera sondia vahetmimofo kva vahetami zamavarento.
| וְאַתָּ֣ה תִֽמְנֶה־לְךָ֣ ׀ חַ֡יִל כַּחַיִל֩ הַנֹּפֵ֨ל מֵאוֹתָ֜ךְ וְס֣וּס כַּסּ֣וּס ׀ וְרֶ֣כֶב כָּרֶ֗כֶב וְנִֽלָּחֲמָ֤ה אוֹתָם֙ בַּמִּישׁ֔וֹר אִם־לֹ֥א נֶחֱזַ֖ק מֵהֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֥ע לְקֹלָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן׃ פ | 25 |
Ana nehunka zamahe hana'ma hu'nazankna sondia vahetami nezamavarenka, hapima zamahe'nazankna hosi afutamine, karisiramine tamigeta agupofi hara ome huzmantamneno. Hazageno Ben-hadati'a ana antahintahima amiza antahintahirera, knarera huno anaza hu'ne.
| וַֽיְהִי֙ לִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֔ה וַיִּפְקֹ֥ד בֶּן־הֲדַ֖ד אֶת־אֲרָ֑ם וַיַּ֣עַל אֲפֵ֔קָה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ | 26 |
Hagi ete mago kafufima trazama hage knarera, Ben-hadati'a Siria sondia vahetmina zamavareno Afeki kumate Israeli vahe ha' huzmante'naku vu'ne.
| וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הָתְפָּקְדוּ֙ וְכָלְכְּל֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַיַּחֲנ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל נֶגְדָּ֗ם כִּשְׁנֵי֙ חֲשִׂפֵ֣י עִזִּ֔ים וַאֲרָ֖ם מִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ | 27 |
Hagi ana'ma hazageno'a, Israeli sondia vahetami ke hutru hu'za keonke zazmia retro hute'za Siria sondia vahe'mokizmi ha' huzmante'naku vu'naze. Israeli vahe'mo'za osi'a sipisipi afu kevumoza eri atruma nehazaza hu'za tarefi seli no ome ki'za mani'naze. Hianagi Siria sondia vahe'mo'za ana agupofina mani vite'naze.
| וַיִּגַּ֞שׁ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים וַיֹּאמֶר֮ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֜אמֶר כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ אֲרָם֙ אֱלֹהֵ֤י הָרִים֙ יְהוָ֔ה וְלֹֽא־אֱלֹהֵ֥י עֲמָקִ֖ים ה֑וּא וְ֠נָתַתִּי אֶת־כָּל־הֶהָמ֨וֹן הַגָּ֤דוֹל הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ | 28 |
Hagi ana'ma hazageno'a, Anumzamofo eri'za ne'mo'a Israeli kini ne' tava'onte eno amanage eme hu'ne, amanage huno Ra Anumzamo'a hie, Siria sondia vahe'mo'za amanage haze, Ra Anumzamo'a agupofi anumza omani'neanki, agonafi anumza mani'ne hu'za hazankina, ama tusi'a sondia vahera zamahe hana hanugenka, Nagrikura Ra Anumzane hunka kenka antahinka hugahane huno hu'ne.
| וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַתִּקְרַב֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיַּכּ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־אֲרָ֛ם מֵאָה־אֶ֥לֶף רַגְלִ֖י בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ | 29 |
Hagi 7ni'a knamofo agu'afina Siria sondia vahe'mo'za kantu kaziga seli nona ki'za manizageno, Israeli sondia vahe'mo'za kama kaziga seli nona kiza mani'naze. Hagi namba 7nima hiankna zupa hara agafa higeno, Israeli sondia vahe'mo'za mopafima nevu'za ha'ma nehaza Siria sondia vahera 100 tauseni'a zamahe fri'naze.
| וַיָּנֻ֨סוּ הַנּוֹתָרִ֥ים ׀ אֲפֵקָה֮ אֶל־הָעִיר֒ וַתִּפֹּל֙ הַחוֹמָ֔ה עַל־עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁבְעָ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ הַנּוֹתָרִ֑ים וּבֶן־הֲדַ֣ד נָ֔ס וַיָּבֹ֥א אֶל־הָעִ֖יר חֶ֥דֶר בְּחָֽדֶר׃ ס | 30 |
Hagi mago'a sondia vahe'mo'za fre'za Afeki rankumapi ufrazageno, ana kumate'ma vihuma hu'za mareri'naza havemo fraguvaziramino 27 tauseni'a sondia vahera zamahe vagare'ne. Hagi Ben-hadati'enena freno viazamo ana kumapina mago nomofona, vahe frakizane huno agu'afinka hunaragintenefi ome fraki'ne.
| וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָיו֮ עֲבָדָיו֒ הִנֵּֽה־נָ֣א שָׁמַ֔עְנוּ כִּ֗י מַלְכֵי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־מַלְכֵ֥י חֶ֖סֶד הֵ֑ם נָשִׂ֣ימָה נָּא֩ שַׂקִּ֨ים בְּמָתְנֵ֜ינוּ וַחֲבָלִ֣ים בְּרֹאשֵׁ֗נוּ וְנֵצֵא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אוּלַ֖י יְחַיֶּ֥ה אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ | 31 |
Hagi Ben-hadatina ugota eri'za vahetmimo'za amanage hu'za asami'naze, Israeli kini vahetmina vaheku zamasunku hu kini vahe mani'naze hu'za hazageta antahinone. E'ina hu'negu tagra zmasunkuma hu'zama nentaniza atafa kukena tafafafina ruganegita tanuntera nofi ruganegita Israeli kini netera vanune. Hagi e'ina'ma hanunkeno'a ontahe tatrenigeta manigahune.
| וַיַּחְגְּרוּ֩ שַׂקִּ֨ים בְּמָתְנֵיהֶ֜ם וַחֲבָלִ֣ים בְּרָאשֵׁיהֶ֗ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ עַבְדְּךָ֧ בֶן־הֲדַ֛ד אָמַ֖ר תְּחִֽי־נָ֣א נַפְשִׁ֑י וַיֹּ֛אמֶר הַעוֹדֶ֥נּוּ חַ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ | 32 |
Anage nehu'za zamasunku'ma nehu'zama nentaniza atafa kukena zmafafafina rugagi'za nentaniza, zamanuntera nofi ruganegi'za Israeli kini nete vu'za amanage ome hu'naze, Ben-hadati'a eri'za neka'amo'a amanage hie, muse hugantoanki onahenka natregena mani'neno huno hie. Anagema hazageno'a Israeli kini ne'mo'a amanage hu'ne, Agra nenfuki ofri amne mani'negeta eme nehazo? huno zamantahige'ne.
| וְהָאֲנָשִׁים֩ יְנַחֲשׁ֨וּ וַֽיְמַהֲר֜וּ וַיַּחְלְט֣וּ הֲמִמֶּ֗נּוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אָחִ֣יךָ בֶן־הֲדַ֔ד וַיֹּ֖אמֶר בֹּ֣אוּ קָחֻ֑הוּ וַיֵּצֵ֤א אֵלָיו֙ בֶּן־הֲדַ֔ד וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ עַל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃ | 33 |
Hagi anankema nentahiza e'i knare ke hie hu'za nehu'za amanage hu'naze, Izo Ben-hadati'a negafu'e, hu'za hazageno amanage huno Israeli kini ne'mo'a hu'ne. Hagi vuta ome avreta eho, huno huzmante'ne. Hagi Ben-hadati'ma atiramino egeno'a, (Ahapu'a) higeno karisifi mareri'ne.
| וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֡יו הֶעָרִ֣ים אֲשֶׁר־לָֽקַח־אָבִי֩ מֵאֵ֨ת אָבִ֜יךָ אָשִׁ֗יב וְ֠חוּצוֹת תָּשִׂ֨ים לְךָ֤ בְדַמֶּ֙שֶׂק֙ כַּאֲשֶׁר־שָׂ֤ם אָבִי֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וַאֲנִ֖י בַּבְּרִ֣ית אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיִּכְרָת־ל֥וֹ בְרִ֖ית וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃ ס | 34 |
Hagi ana karisifi mareriteno'a amanage huno Israeli kini nera asami'ne, Nenfa'ma kagri negafama aheno hanare'nea kumatmina ete maka kaminugenka, nenfa'ma Sameria kumate'ma hu'neaza hunka fenoma mizaseno ete fenoma zagore'ma atre kumara Damaskasi kumate ana zana tro hugahane. Anagema higeno'a, Ahapu'a amanage huno asami'ne, E'ima kema hana antahintahire menina katresugenka vugahane. Anage nehuno erihagerafike manisa'a huvempagea huteno, atreno vu'ne.
| וְאִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֗ים אָמַ֧ר אֶל־רֵעֵ֛הוּ בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיְמָאֵ֥ן הָאִ֖ישׁ לְהַכֹּתֽוֹ׃ | 35 |
Hagi ana'ma hutakeno'a, kasnampa vahe kevufinti Ra Anumzamo'a mago kasnampa ne' asamigeno otino mago kasnampa nekura naho huno hu'neanagi, ana ne'mo'a ohe'ne.
| וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־שָׁמַ֙עְתָּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה הִנְּךָ֤ הוֹלֵךְ֙ מֵֽאִתִּ֔י וְהִכְּךָ֖ הָאַרְיֵ֑ה וַיֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאֶצְל֔וֹ וַיִּמְצָאֵ֥הוּ הָאַרְיֵ֖ה וַיַּכֵּֽהוּ׃ | 36 |
Ana'ma higeno'a ana kasnampa ne'mo'a kema ontahia kasnampa nekura amanage hu'ne, na'ankure kagra Ra Anumzamofo kea ontahi'nankino, menima amareti'ma atrenkama nevnankeno'a laionimo kahe frigahie. Anagema higeno, ana ne'mo'a nevigeno laionimo ahe fri'ne.
| וַיִּמְצָא֙ אִ֣ישׁ אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיַּכֵּ֥הוּ הָאִ֖ישׁ הַכֵּ֥ה וּפָצֹֽעַ׃ | 37 |
Hagi ana'ma hutegeno'a, ete ana kasnampa ne'mo'a mago ne' ome keno amanage hu'ne, Naho, huno higeno ana nera ahe kuzafa hu'ne.
| וַיֵּ֙לֶךְ֙ הַנָּבִ֔יא וַיַּעֲמֹ֥ד לַמֶּ֖לֶךְ עַל־הַדָּ֑רֶךְ וַיִּתְחַפֵּ֥שׂ בָּאֲפֵ֖ר עַל־עֵינָֽיו׃ | 38 |
Hagi ana'ma higeno'a ana kasnampa ne'mo'a vahe'mo'ma kezankura tavravenu avugosafina anakino antene hananeno kante kini ne avega ome anteno mani'ne.
| וַיְהִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ עֹבֵ֔ר וְה֖וּא צָעַ֣ק אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֜אמֶר עַבְדְּךָ֣ ׀ יָצָ֣א בְקֶֽרֶב־הַמִּלְחָמָ֗ה וְהִנֵּֽה־אִ֨ישׁ סָ֜ר וַיָּבֵ֧א אֵלַ֣י אִ֗ישׁ וַיֹּ֙אמֶר֙ שְׁמֹר֙ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה אִם־הִפָּקֵד֙ יִפָּקֵ֔ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשׁ֔וֹ א֥וֹ כִכַּר־כֶּ֖סֶף תִּשְׁקֽוֹל׃ | 39 |
Hagi kini ne'ma eneviana ana kasnampa ne'mo'a amanage huno asami'ne, Eri'za vahekamo'na tusi'a hapi mani'nogeno mago sondia ne'mo'a mago ha' ne' azerino avreno eme nenamino amanage hu'ne, Ama nera kegava huso'e huo. Hagi kegava huso'e osnankeno'ma katreno'ma fresige'na eme kahe frige, hanugenka kna'amo'a 30 tauseni'a kilo hu'nesnia silva zago mizasegahane,
| וַיְהִ֣י עַבְדְּךָ֗ עֹשֵׂ֥ה הֵ֛נָּה וָהֵ֖נָּה וְה֣וּא אֵינֶ֑נּוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֧יו מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל כֵּ֥ן מִשְׁפָּטֶ֖ךָ אַתָּ֥ה חָרָֽצְתָּ׃ | 40 |
Hagi anagema higena ke'onke zamofoma urimete erimetema nehuama'a, ana ne'mo'a natreno fre'ne. Anagema higeno'a, Israeli vahe' kini ne'mo'a amanage hu'ne. E'ina hu'negu anazamofo mizama'a kagrama kema hana kante antenka erigahane.
| וַיְמַהֵ֕ר וַיָּ֙סַר֙ אֶת־הָ֣אֲפֵ֔ר מֵעֲלֵ֖י עֵינָ֑יו וַיַּכֵּ֤ר אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י מֵֽהַנְּבִאִ֖ים הֽוּא׃ | 41 |
Anagema nehigeno'a, ana kasnampa ne'mo'a ame'ama huno ana tavaravea avugosafintira eritregeno, Israeli vahe kini ne'mo'a kasnampa vahetmimpinti mago zamimo'e huno keni hu'ne.
| וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה יַ֛עַן שִׁלַּ֥חְתָּ אֶת־אִישׁ־חֶרְמִ֖י מִיָּ֑ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשׁ֔וֹ וְעַמְּךָ֖ תַּ֥חַת עַמּֽוֹ׃ | 42 |
Hagi kini ne'mo'ma ana kasnampa ne'ma keni'ma higeno'a amanage huno asami'ne, Ra Anumzamo'a amanage huno hie. Ahe frio hu'nama hua nera amne atrankeno vu'ne. E'ina hu'negu agri no erinka kagra frisankeno, vahekamo'za agri vahe'mokizmi no eri'za haviza hugahaze.
| וַיֵּ֧לֶךְ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־בֵּית֖וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֑ף וַיָּבֹ֖א שֹׁמְרֽוֹנָה׃ פ | 43 |
Hagi Israeli vahe' kini ne'mo'ma anankema nentahino'a, avugosamo'a evuramigeno tusi rimpagna nehuno noma'arega Sameria vu'ne.
