תְהִלִּים 136
| הֹוד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־טֹ֑וב כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 1 |
Danket dem HERRN, denn er ist freundlich, ja, ewiglich währt seine Gnade!
| הֹ֭ודוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 2 |
Danket dem Gott der Götter – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| הֹ֭ודוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 3 |
Danket dem Herrn der Herren – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָאֹ֣ות גְּדֹלֹ֣ות לְבַדֹּ֑ו כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 4 |
Ihm, der große Wunder tut, er allein: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 5 |
der den Himmel mit Weisheit geschaffen: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 6 |
der die Erde über den Wassern ausgebreitet: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְ֭עֹשֵׂה אֹורִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 7 |
der die großen Lichter geschaffen: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| אֶת־הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיֹּ֑ום כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 8 |
die Sonne zur Herrschaft am Tage: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| אֶת־הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כֹוכָבִים לְמֶמְשְׁלֹ֣ות בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 9 |
den Mond und die Sterne zur Herrschaft bei Nacht: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְמַכֵּ֣ה מִ֭צְרַיִם בִּבְכֹורֵיהֶ֑ם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 10 |
Ihm, der Ägypten schlug an seinen Erstgeburten: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וַיֹּוצֵ֣א יִ֭שְׂרָאֵל מִתֹּוכָ֑ם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 11 |
und Israel aus ihrer Mitte führte: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| בְּיָ֣ד חֲ֭זָקָה וּבִזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 12 |
mit starker Hand und hocherhobnem Arm: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 13 |
der das Schilfmeer in zwei Teile zerschnitt: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וְהֶעֱבִ֣יר יִשְׂרָאֵ֣ל בְּתֹוכֹ֑ו כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 14 |
und Israel mitten hindurchziehen ließ: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וְנִ֘עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵילֹ֣ו בְיַם־ס֑וּף כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 15 |
und den Pharao und sein Heer ins Schilfmeer stürzte: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְמֹולִ֣יךְ עַ֭מֹּו בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 16 |
Ihm, der sein Volk durch die Wüste führte: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְ֭מַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 17 |
der große Könige schlug: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וֽ͏ַ֭יַּהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 18 |
und mächtige Könige tötete: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| לְ֭סִיחֹון מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֑י כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 19 |
Sihon, den König der Amoriter: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וּ֭לְעֹוג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 20 |
und Og, den König von Basan: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַחֲלָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 21 |
und ihr Land als Erbbesitz hingab: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| נַ֭חֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדֹּ֑ו כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 22 |
als Erbbesitz seinem Knechte Israel: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 23 |
ihm, der in unsrer Erniedrigung unser gedachte: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 24 |
und uns von unsern Drängern befreite: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 25 |
der Nahrung allen Geschöpfen gibt: – ja, ewiglich währt seine Gnade!
| הֹ֭ודוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ | 26 |
Danket dem Gott des Himmels: ja, ewiglich währt seine Gnade!
