< בְּמִדְבַּר 15 >
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ | 1 |
Chu in Pakaiyin Mose henga thu aseijin ahi.
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֙רֶץ֙ מֹושְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ | 2 |
Israel mite chu hiche thuhil hohi seipeh in, keiman ka peh ding gam Leiset mun chu na lhun teng ule,
וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אֹו־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ אֹ֣ו בִנְדָבָ֔ה אֹ֖ו בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֞ות רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה מִן־הַבָּקָ֖ר אֹ֥ו מִן־הַצֹּֽאן׃ | 3 |
Nangman pumgo maichamn thiltoh gimnamtui sellah Pathen heng nga napeh ding ahiye. Na gancha hon bong, kelngoi hon lah chule kelchal ho lah ajong ahoicheh pumgo maicham thiltoh kumlhunsih akibol banga chu napeh diu ahiye.
וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנֹ֖ו לַֽיהוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂרֹ֔ון בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃ | 4 |
Nangma hiche maicham hohi bol ding tia na gel teng Pathen Pakai chu mim le chang a kon na chang bong chu gopni hi ding chule Olive thao chu Hopkhat hi ding ahi.
וְיַ֤יִן לַנֶּ֙סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־הָעֹלָ֖ה אֹ֣ו לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ | 5 |
Kelngoi chu khat pumgo maicham thiltoa na kat diu pumgo maicham thil to na dia lengpi tui jong hop khat maicham na hin to ding ahi.
אֹ֤ו לָאַ֙יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃ | 6 |
Pumgo thilto chu kelngoi ahile chang bong kipe dol chu gal la Pathen’a dinga gim namtui tah hi ding ahiye.
וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ | 7 |
Chule lengpi thei tui chu khon thum tabang tuija maicham din sem in hichu Pathen adinga gimnam tui tah ahi.
וְכִֽי־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אֹו־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אֹֽו־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֽה׃ | 8 |
Nangman bongchal nou pumgo maicham thilto nabol teng Pathen’na dia kipana maicham kisuh thengna na bol ji ding ahi.
וְהִקְרִ֤יב עַל־בֶּן־הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃ | 9 |
Nangman mim le changbonga kisem hop gup hi ding chule Olive thao jaona hi ding ahi.
וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ | 10 |
Chule nangman hopni lengpitwi na peh ding hichu Pakai, Pathen adia gimnamtui tah hi ding ahi.
כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשֹּׁור֙ הָֽאֶחָ֔ד אֹ֖ו לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֹֽו־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים אֹ֥ו בָעִזִּֽים׃ | 11 |
Pumgo maicham jouse aboncha Kelchal hihen, Kelpi hihen, Kelnou hihen, chule adang jong hitia chu na bolsoh kei diu ahi.
כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃ | 12 |
Nangman pumgo thilto napeh teng hiche thupeh hohi najui ding ahi.
כָּל־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ | 13 |
Nang ho Israel mite hiche mumna peng jousen Pathen heng nga gimnamtui maicham, napeh teng ule hiche thupeh hohi najui’u angaiye.
וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר אֹ֤ו אֲשֶֽׁר־בְּתֹֽוכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃ | 14 |
Koi tobang nangho kom a kholjin mi aum ham ahi lou leh acheng den aum khah jong leh Amaho jong chun hiche dan hi ajui cheh diu ahi.
הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ | 15 |
Israel mite agam leiset muna peng dan hihen gampam ma kon hung pemlut mi hijong leh Pakai mitmu’a thakhat cheh ahiuve. Hijeh’a chu Dan khat noija um cheh ahiuve. Hiche hi nang ho dia tonsotna jui dinga dan kisem ahin hichu najui diuva kipe ahi tai.
תֹּורָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ פ | 16 |
Nangho ding hihen gamchom mi hung pemlut ho hiu jong leh, Hiche thupeh jui ding’a kigong hohi na bolcheh diu ahi.
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ | 17 |
PakaiyinMose heng ah asei be kit in.
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ | 18 |
Israelte chu anoija thupeh thuhil ho hi seipeh tan, nangho ka pehna gam nalhun uva,
וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃ | 19 |
Hiche gamsung gasoh ho naneh teng ule Pathen maicham ding jong na khen doh cheh cheh diu ahi.
רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ | 20 |
Na lousoh mim le chang aga masa penchu changbong a na suhdi ding changlhah lumma na sem ding hichu Pathen a dinga gamasa pen ahi jeh’a napeh doh ding ahi.
מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ ס | 21 |
Ahung lhung ding khonung khang geija hiche maicham atheng Pathen hengnga pehdoh ding hi a kumsih leh najui ding na lou gasoh amasa pen chu na koidoh jing ding ahiye.
וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ | 22 |
I-ham tia Pakaiyin Mose henga athupeh chengse hi nahsahmo jeh hilouva, hetthem lou jeh joh’a na suhmil khah uva,
אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ | 23 |
Khonung’a Na chilhah ho jeng in jong Pathen thupeh ho a suhmil khah uva,
וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתֹ֥ו וְנִסְכֹּ֖ו כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃ | 24 |
Hiche suhkhelna chu mipi jousen ana hetthem lou jeh ahi khah tahleh Israel mipi techun Bongchal nou khat Pathen heng’a gim namtui thilto dia ato diu ahi. Chuleh Anneh ding thilto leh don ding thil to toh, chonset thilto adia kelnou khat ato tha diu ahi.
וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם׃ | 25 |
Hiche ho jouse toh hin thempupan Israel mipiho chu Pakai ma-sang’a a suhtheng ding chu teng amaho chu ngaidam ma umdiu ahi. Ajeh chu amahon achonset nau chu ana hetlou jeh’u ahin, a maicham thilto jal uva, kingaidam diu ahi. Pathen heng’a chonset thilto leh kilhaina abol jal uva chu ngaidam kichan diu ahi.
וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ ס | 26 |
Israel mipite leh gampam mi abonchauva ngaidam a um nahi tauve.
וְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃ | 27 |
Koi tobang khat nin hethem louva chonset na ahin bol tah leh, amapa chun kelpi kumkhat lhingset khat a chonset thilto ahin tohdoh ding ahi.
וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֹֽו׃ | 28 |
Thempu chun hiche Pasal chu Pakai masanga asuh theng ding chu teng amapa chu ngaidam ma um ding ahitai.
הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֑ם תֹּורָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃ | 29 |
Hiche thuhil hin nangma ho Israel chilhah ho na hiuvin chule mi dang, chi dang nam dang nagam uva khopem ho jouse jong ahopsoh kei ahi.
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ | 30 |
Hinlah nangho lah a koitobang ahe nasa’a Pathen deilam bollou vang chu Pathen taitom kiti ding chule amaho chu Isarelte lah a pat’a chomkhen’a um ding ahiuve.
כִּ֤י דְבַר־יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָתֹ֖ו הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֹנָ֥ה בָֽהּ׃ פ | 31 |
Amahon Pathen thupeh chu he nasa a khohsah louva akoitah jeh un amaho jouse chu pum noa no mang ding ahi tauve chule achonset nau jeh’a gim gentheina a thoh diu ahi.
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּיֹ֥ום הַשַּׁבָּֽת׃ | 32 |
Israel mite nikhat gamthip akhosah laitah uchun mipi hochun pasal khat nin Sabbath nikhoa na atoh a thing achom pettah ahin tohkha tauvin ahi.
וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹתֹ֔ו הַמֹּצְאִ֥ים אֹתֹ֖ו מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־הָעֵדָֽה׃ | 33 |
Israelte lah’a pasalpa thilbol mudoh jouse chun amapa chu Mose le Aaron chule mipi lah ahin puiyun ahi.
וַיַּנִּ֥יחוּ אֹתֹ֖ו בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֹֽו׃ ס | 34 |
Amahon ipi lo ding ham atheilou jeh uvin munkhat na aumsah un ahi.
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָגֹ֨ום אֹתֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ | 35 |
Hichun Pakaiyin Mose chu a houlimpi tan “Hiche Pasalpa hi thina channa gotna chang ding ama chu khopi pam lamma mipin song’a ase lih ding ahi,” ati.
וַיֹּצִ֨יאוּ אֹתֹ֜ו כָּל־הָעֵדָ֗ה אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹתֹ֛ו בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ | 36 |
Hichun mipi’n amapa chu ngahmun pam lam’a akai doh un song in asep lih tauve, hichu PakaiyinMose henga thu apeh bang banga abol’u ahi.
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ | 37 |
Chu in Pakaiyin Mose henga thu aseiyin ahi.
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ | 38 |
Israelte chu anoiya thuchang kihil na ding hohi seipeh kit tan. A ponmang jouse’u chu alum khat aba diu ahi. alum laichu ajem adum a na boldiu ahi. hichu akhang akhang a akivon diu ahi.
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹתֹ֗ו וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ | 39 |
“Nangman hiche pon mangjem chu namu teng na Pathen thupeh sang’a tahsa ngaichat na joh nasuh bukim nomlou na diu ahi” ati.
לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם׃ | 40 |
Hiche pon dum chun thupeh jui ding’a umho chu na hin tilkhou diu Pathen a theng’a umpa toh na kinai sah jing diu ahi, ati.
אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הֹוצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ות לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ | 41 |
Keima na Pakai na Pathen Egypt gamma petna na hin puidoh pachu kahi ati.