שֹׁפְטִים 6

1 וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד־מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

Isarelnaw ni BAWIPA mithmu vah hno kahawihoehe a sak awh, hatdawkvah, BAWIPA ni Midian kut dawk kum 7 touh san a toung sak.

2 וַתָּ֥עָז יַד־מִדְיָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ לָהֶ֣ם ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּנְהָרֹות֙ אֲשֶׁ֣ר בֶּֽהָרִ֔ים וְאֶת־הַמְּעָרֹ֖ות וְאֶת־הַמְּצָדֹֽות׃

Midiannaw ni Isarelnaw teh a rektap dawkvah, Isarelnaw ni kâhro nahanlah mon dawk talai kâkhu ka cak poung lah a tai awh.

3 וְהָיָ֖ה אִם־זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֑ל וְעָלָ֨ה מִדְיָ֧ן וֽ͏ַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם וְעָל֥וּ עָלָֽיו׃

Bangkongtetpawiteh, Isarelnaw ni law a sak awh nah tangkuem koe Midiannaw, Amaleknaw, hoi Kanîtholae taminaw ni pou a tho sin awh teh, pou a tuk awh.

4 וַיַּחֲנ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם וַיַּשְׁחִ֙יתוּ֙ אֶת־יְב֣וּל הָאָ֔רֶץ עַד־בֹּואֲךָ֖ עַזָּ֑ה וְלֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִֽחְיָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְשֶׂ֥ה וָשֹׁ֖ור וַחֲמֹֽור׃

Isarel ram thungvah tungpup rim a sak awh teh, talai dawk e ka paw e caticamu pueng Gaza totouh a raphoe pouh awh. Isarelnaw ni kâkawknae banghai tat pout laipalah, tu, maito, la totouh pek pouh awh hoeh.

5 כִּ֡י הֵם֩ וּמִקְנֵיהֶ֨ם יַעֲל֜וּ וְאָהֳלֵיהֶ֗ם יָבֹאוּ (וּבָ֤אוּ) כְדֵֽי־אַרְבֶּה֙ לָרֹ֔ב וְלָהֶ֥ם וְלִגְמַלֵּיהֶ֖ם אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר וַיָּבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ לְשַׁחֲתָֽהּ׃

Bangkongtetpawiteh, ahnimouh ni saring hoi rim khuehoi samtong yit touh ka phat lah a tho awh. Amamouh hoi kalauknaw teh touk thai lah awm hoeh. Isarel ram raphoe hanelah a tho awh.

6 וַיִּדַּ֧ל יִשְׂרָאֵ֛ל מְאֹ֖ד מִפְּנֵ֣י מִדְיָ֑ן וַיִּזְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ פ

Midian kecu dawk Isarel teh puenghoi roedeng a khang awh dawkvah, BAWIPA a kaw awh.

7 וַיְהִ֕י כִּֽי־זָעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה עַ֖ל אֹדֹ֥ות מִדְיָֽן׃

Midiannaw kecu dawk Isarel ni BAWIPA a kaw toteh,

8 וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אִ֥ישׁ נָבִ֖יא אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֥ר יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י הֶעֱלֵ֤יתִי אֶתְכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וָאֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

Isarelnaw koe BAWIPA ni profet buet touh a tha pouh.

9 וָאַצִּ֤ל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּ֖ד כָּל־לֹחֲצֵיכֶ֑ם וָאֲגָרֵ֤שׁ אֹותָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וָאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם אֶת־אַרְצָֽם׃

Na ka rektap e Izip kut dawk hoi thoseh, na ka pacekpahleknaw kut dawk hoi thoseh, nangmanaw na taran ahawi awh teh, ahnimanaw hah nangmouh hmalah ka pâlei vaiteh, a ram roup na poe awh han.

10 וָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹושְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹולִֽי׃ פ

Kai teh nangmae BAWIPA Cathut doeh. Nangmouh na onae dawk kaawm e Amonnaw e cathutnaw hah taket awh hanh, ka ti eiteh, ka lawk hah na ngai awh hoeh atipouh.

11 וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַיֵּ֙שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיֹואָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְעֹ֣ון בְּנֹ֗ו חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃

Hahoi BAWIPA e kalvantami a tho pouh teh, Ophrah kho, Abiezrit capa Joash e kathen kung rahim vah a tahung. Joash e capa Gideon teh amae cang hah Midiannaw ni a pâphawng hoeh nahanelah, misur katinnae teng vah a katin pouh.

12 וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֥ה עִמְּךָ֖ גִּבֹּ֥ור הֶחָֽיִל׃

BAWIPA e kalvantami ni ahni koe a kamphawng pouh teh, athakaawme ransa, BAWIPA teh nang koe ao atipouh navah,

13 וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעֹון֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבֹותֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף־מִדְיָֽן׃

Oe BAWIPA Cathut teh maimouh koe awm pawiteh, bangkongmaw hete hnonaw teh maimouh koe a pha sak vaw. Mintoenaw teh BAWIPA ni Izip ram hoi a tâco sak awh nahoehmaw, kai koe ouk a dei awh e kângairuhnonaw te nâne. Hatei, atuteh BAWIPA ni na pahnawt teh, Midian kut dawk na poe toe khe telah a ti.

14 וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהֹושַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃

Hahoi Bawipa ni a kamlang sin teh, atu na tawn e thaonae kâuep hoi cet haw, Midian kut dawk hoi Isarel teh rasat haw, Kai ni na patoun e nahoehmaw atipouh.

15 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אֹושִׁ֖יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי׃

Hahoi teh Gideon ni, BAWIPA kaimouh ni Isarelnaw bangtelah hoi maw ka rasa thai awh han vaw. Ka miphun teh Manasseh thung dawk hoe ka mathoe e, kama hai thoseh ka hmaunawngha thung dawk kathoungpounge lah ka o.

16 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃

Hahoi BAWIPA ni a pato teh, hatei nang koe ka o han, Midiannaw teh tami buet touh na thei e patetlah na thei han doeh atipouh.

17 וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ אֹ֔ות שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃

Gideon ni nang koehoi minhmai kahawi ka hmawt pawiteh, nang hoi atu kâpatonae panue nahanelah, kamnuenae hno buet touh na hmawt sak haw.

18 אַל־נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַד־בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת־מִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ׃

Hno buetbuet touh ka sin vaiteh, na hmalah ka thokhai hoehroukrak hete hmuen koehoi na kampuen pouh hanh ei a telah ka kâhei navah ahni ni, na ban hoehroukrak ka o han a ti.

19 וְגִדְעֹ֣ון בָּ֗א וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי־עִזִּים֙ וְאֵיפַת־קֶ֣מַח מַצֹּ֔ות הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖ק שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּר וַיֹּוצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶל־תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ׃ ס

Gideon ni a cei teh, hmaeca buet touh, tavai ephah buet touh, tonphuenhoehe vaiyeinaw hah a sin teh, hmae moi hah tangthung dawk a pâseng teh, hmae moi hang teh hlaam dawk a ta teh, kalvantami aonae koe bengkengkung rahim a sin teh a poe.

20 וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת־הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת־הַמַּצֹּות֙ וְהַנַּח֙ אֶל־הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת־הַמָּרַ֖ק שְׁפֹ֑וךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃

Hahoi Cathut e kalvantami ni ahni koe, moi hoi tonphuenhoehe hah lat loe, hete talung van hrueng loe, a hang hoi awi loe atipouh. Hottelah a sak pouh.

21 וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֹ֔ו וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצֹּ֑ות וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁ מִן־הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת־הַבָּשָׂר֙ וְאֶת־הַמַּצֹּ֔ות וּמַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הָלַ֖ךְ מֵעֵינָֽיו׃

Hahoi teh, BAWIPA e kalvantami ni a kut dawk a sin e sonron a dâw teh, moi hoi tonphuenhoehe vaiyei hah a nep. Hahoi talung thung hoi a tâco teh, moi hoi tonphuenhoehe vaiyei hmai he a kak pouh. BAWIPA e kalvantami teh yout a kahma pouh.

22 וַיַּ֣רְא גִּדְעֹ֔ון כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא ס וַיֹּ֣אמֶר גִּדְעֹ֗ון אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן רָאִ֙יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃

Hat torei teh, Gideon ni BAWIPA e kalvantami tie a panue. Hahoi teh, Oe Bawipa Jehovah, atuteh BAWIPA e kalvantami minhmai rek ka hmu toe a ti.

23 וַיֹּ֨אמֶר לֹ֧ו יְהוָ֛ה שָׁלֹ֥ום לְךָ֖ אַל־תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת׃

BAWIPA ni na lungpuen hanh. Yawhawinae awmseh. Nang teh na dout mahoeh.

24 וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְעֹ֤ון מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָא־לֹ֥ו יְהוָ֖ה שָׁלֹ֑ום עַ֚ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ה עֹודֶ֕נּוּ בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָעֶזְרִֽי׃ פ

Hote hmuen koe Gideon ni Bawipa hanlah thuengnae a sak teh, BAWIPA teh roumnae (Jehovah-shaloam) telah a phung. Abiezrit capa e hmuen koe Ophrah kho dawk sahnin ditouh ao.

25 וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר לֹ֣ו יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת־פַּר־הַשֹּׁור֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת׃

Hote hnin tangmin vah BAWIPA ni na poe e maito matawng hoi apâhni e kum sari touh e maitotan hah sin nateh, na pa ni a sak e Baal cathut thuengnae khoungroe hah raphoe nateh, khoungroe teng kaawm e Asherah thing hah tâtueng loe.

26 וּבָנִ֨יתָ מִזְבֵּ֜חַ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ עַ֣ל רֹ֧אשׁ הַמָּעֹ֛וז הַזֶּ֖ה בַּמַּֽעֲרָכָ֑ה וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י וְהַעֲלִ֣יתָ עֹולָ֔ה בַּעֲצֵ֥י הָאֲשֵׁרָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תִּכְרֹֽת׃

Kai ni ka dei e patetlah hete talung van vah, BAWIPA hanlah thuengnae khoungroe na sak hnukkhu, na tâtueng e thing hoi apâhni e maito hah hmaisawi thuengnae lah sak loe atipouh.

27 וַיִּקַּ֨ח גִּדְעֹ֜ון עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת־בֵּ֨ית אָבִ֜יו וְאֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵעֲשֹׂ֥ות יֹומָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָה׃

Gideon ni amae sannaw 10 touh a kaw teh, BAWIPA ni a dei e patetlah a sak, a na pa e imthungkhunaw thoseh, khocanaw thoseh a taki teh, kanîthun vah a sak ngam hoeh dawkvah tangmin vah a sak.

28 וַיַּשְׁכִּ֜ימוּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ בַּבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֤ה נֻתַּץ֙ מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְהָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו כֹּרָ֑תָה וְאֵת֙ הַפָּ֣ר הַשֵּׁנִ֔י הֹֽעֲלָ֔ה עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ הַבָּנֽוּי׃

Amom khocanaw a thaw awh navah, Baal cathut e khoungroe peng a kâraphoe teh, ateng kaawm e Asherah thing hai a rawp teh, a hnukkhu sak e thuengnae khoungroe van vah, apâhni e maitotan thueng e hah a hmu awh.

29 וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעֹון֙ בֶּן־יֹואָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

Hat toteh, hete hno heh apimouh ka sak telah buet touh hoi buet touh akung a kâkhei awh navah, hete hno teh Joash capa Gideon ni a sak telah tami tangawn ni ati awh.

30 וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־יֹואָ֔שׁ הֹוצֵ֥א אֶת־בִּנְךָ֖ וְיָמֹ֑ת כִּ֤י נָתַץ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח הַבַּ֔עַל וְכִ֥י כָרַ֖ת הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃

Hattoteh khocanaw ni Joash koe, nange capa ni Baal cathutnaw e khoungroe peng a raphoe teh, ateng kaawm e Asherahkung hah a tâtueng dawkvah, ahni teh thei hanelah tâcawt sak hottelah atipouh awh.

31 וַיֹּ֣אמֶר יֹואָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר־עָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם ׀ תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם־אַתֶּם֙ תֹּושִׁיע֣וּן אֹותֹ֔ו אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב לֹ֛ו יוּמַ֖ת עַד־הַבֹּ֑קֶר אִם־אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב לֹ֔ו כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֹֽו׃

Hateiteh, Joash ni ahnimouh koe nangmouh teh Baal cathut koelah maw na kampang awh han, hotnaw na rungngang awh han, ahni koelah kampang e tami teh, khodai hoehnahlan dout lawiseh. Baal teh cathut katang pawiteh, ahnie thuengnae khoungroe a raphoe kecu dawk, ama ni a sak e teh amamouh ni khang na lawiseh, telah bout atipouh.

32 וַיִּקְרָא־לֹ֥ו בַיֹּום־הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בֹּו֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֹֽו׃ פ

Hottelah Baal cathut e khoungroe ka raphoe e tami teh, amamouh ni a sak e patetlah ahni ni khang sak lawiseh, ati teh, amae capa hah hat hnin vah, Jerubbaal telah a min a phung.

33 וְכָל־מִדְיָ֧ן וַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי־קֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃

Hattoteh Midian tami, Amalek tami, Kanîtholae tami pueng a kamkhueng awh teh, Jezreel yawn tanghling dawk a roe awh.

34 וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶת־גִּדְעֹ֑ון וַיִּתְקַע֙ בַּשֹּׁופָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו׃

BAWIPA e Muitha teh Gideon koe a pha. Gideon ni mongka a ueng teh, Abiezer capanaw ni a hnuk a kâbang awh.

35 וּמַלְאָכִים֙ שָׁלַ֣ח בְּכָל־מְנַשֶּׁ֔ה וַיִּזָּעֵ֥ק גַּם־ה֖וּא אַחֲרָ֑יו וּמַלְאָכִ֣ים שָׁלַ֗ח בְּאָשֵׁ֤ר וּבִזְבֻלוּן֙ וּבְנַפְתָּלִ֔י וַֽיַּעֲל֖וּ לִקְרָאתָֽם׃

A patounenaw hah Manasseh ram pueng dawk a patoun teh, Manasseh miphun pueng ni a kâbang awh. Asher ram, Zebulun ram, Naphtali ram koe lahai a patounenaw bout a patoun teh, ahnimanaw hai kamkhuengnae koe a tho awh.

36 וַיֹּ֥אמֶר גִּדְעֹ֖ון אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים אִם־יֶשְׁךָ֞ מֹושִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

Gideon ni Cathut koe nang ni na dei e patetlah Isarel miphunnaw hah kaie kut dawk hoi na hlout sak katang han na pawiteh,

37 הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י מַצִּ֛יג אֶת־גִּזַּ֥ת הַצֶּ֖מֶר בַּגֹּ֑רֶן אִ֡ם טַל֩ יִהְיֶ֨ה עַֽל־הַגִּזָּ֜ה לְבַדָּ֗הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֙רֶץ֙ חֹ֔רֶב וְיָדַעְתִּ֗י כִּֽי־תֹושִׁ֧יעַ בְּיָדִ֛י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

kai ni tu buet touh e muen hah thongma dawk ka ta han. Hote tumuen teh tadamtui cukruk bawm boilah, talai remphui pawiteh, na dei e patetlah Isarel miphunnaw kaie kut dawk hoi na rungngang han tie hah ka panue han.

38 וַיְהִי־כֵ֕ן וַיַּשְׁכֵּם֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֖זַר אֶת־הַגִּזָּ֑ה וַיִּ֤מֶץ טַל֙ מִן־הַגִּזָּ֔ה מְלֹ֥וא הַסֵּ֖פֶל מָֽיִם׃

Hatteh ka hei e patetlah ao. Amom a thaw teh, tumuen a kasu boteh tadamtui kawlung buet touh yikkawi.

39 וַיֹּ֤אמֶר גִּדְעֹון֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אַל־יִ֤חַר אַפְּךָ֙ בִּ֔י וַאֲדַבְּרָ֖ה אַ֣ךְ הַפָּ֑עַם אֲנַסֶּ֤ה נָּא־רַק־הַפַּ֙עַם֙ בַּגִּזָּ֔ה יְהִי־נָ֨א חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ יִֽהְיֶה־טָּֽל׃

Gideon ni na lung khuek sak hanh ei, vai touh bout ka dei einei. Tu buet touh e muen hoi atu vai touh dueng na tanouk sak ei. Talai pueng tadamtui a duk vaiteh, tumuen remphui naseh, telah Cathut koe a hei e patetlah,

40 וַיַּ֧עַשׂ אֱלֹהִ֛ים כֵּ֖ן בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיְהִי־חֹ֤רֶב אֶל־הַגִּזָּה֙ לְבַדָּ֔הּ וְעַל־כָּל־הָאָ֖רֶץ הָ֥יָה טָֽל׃ פ

hote karum hai Cathut ni a sak pouh teh, talai pueng a duk teh tumuen remphui lah ao.