אִיּוֹב 23

1 וַיַּ֥עַן אִיֹּ֗וב וַיֹּאמַֽר׃

ヨブこたへて曰く

2 גַּם־הַ֭יֹּום מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃

我は今日にても尚つぶやきて服せず わが禍災はわが嘆息よりも重し

3 מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝בֹ֗וא עַד־תְּכוּנָתֹֽו׃

ねがはくは神をたづねて何處にか遇まつるを知り其御座に參いたらんことを

4 אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תֹוכָחֹֽות׃

我この愁訴をその御前に陳べ口を極めて辨論はん

5 אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי׃

我その我に答へたまふ言を知り また其われに言たまふ所を了らん

6 הַבְּרָב־כֹּ֖חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃

かれ大なる能をもて我と爭ひたまはんや 然らじ反つて我を眷みたまふべし

7 שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נֹוכָ֣ח עִמֹּ֑ו וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי׃

彼處にては正義人かれと辨爭ふことを得 斯せば我を鞫く者の手を永く免かるべし

8 הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָחֹ֗ור וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֹֽו׃

しかるに我東に往くも彼いまさず 西に往くも亦見たてまつらず

9 שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂתֹ֣ו וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃

北に工作きたまへども遇まつらず 南に隱れ居たまへば望むべからず

10 כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃

わが平生の道は彼知たまふ 彼われを試みたまはば我は金のごとくして出きたらん

11 בַּ֭אֲשֻׁרֹו אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכֹּ֖ו שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־אָֽט׃

わが足は彼の歩履に堅く隨がへり 我はかれの道を守りて離れざりき

12 מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃

我はかれの唇の命令に違はず 我が法よりも彼の口の言語を重ぜり

13 וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשֹׁ֖ו אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃

かれは一に居る者にまします 誰か能かれをして意を變しめん 彼はその心に慾する所をかならず爲たまふ

14 כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבֹּ֣ות עִמֹּֽו׃

然ば我に向ひて定めし事を必らず成就たまはん 是のごとき事を多く彼は爲たまふなり

15 עַל־כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבֹּונֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃

是故に我かれの前に慄ふ 我考ふれば彼を懼る

16 וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃

神わが心を弱くならしめ 全能者われをして懼れしめたまふ

17 כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃

かく我は暗の來らぬ先わが面を黑暗の覆ふ前に打絶れざりき