בְּרֵאשִׁית 40

1 וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃

Bu ixlardin keyin Misir padixaⱨining saⱪiysi wǝ bax nawiyi Misir padixaⱨining zitiƣa tegip gunaⱨkar bolup ⱪaldi.

2 וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאֹופִֽים׃

Xuning bilǝn Pirǝwn uning bu ikki mǝnsǝpdariƣa, yǝni bax saⱪiy wǝ bax nawayƣa ƣǝzǝplinip,

3 וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יֹוסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃

ularni pasiban bexining sariyiƣa, Yüsüp solaⱪliⱪ munarliⱪ zindanƣa solap ⱪoydi.

4 וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יֹוסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃

Pasiban bexi Yüsüpni ularning hizmitidǝ bolup ularni kütüxkǝ tǝyinlidi. Ular solaⱪta birnǝqqǝ kün yetip ⱪaldi.

5 וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲלֹ֨ום שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמֹו֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְרֹ֣ון חֲלֹמֹ֑ו הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃

Ular ikkisi — Misir padixaⱨining saⱪiysi wǝ nawiyi gundihanida solaⱪliⱪ turƣan bir keqidǝ qüx kɵrdi. Ⱨǝrbirining qüxining ɵzigǝ has tǝbiri bar idi.

6 וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃

Ətisi ǝtigǝndǝ, Yüsüp ularning ⱪexiƣa kiriwidi, ularning ƣǝmkin olturƣinini kɵrdi;

7 וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתֹּ֧ו בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיֹּֽום׃

xunga u ɵzi bilǝn billǝ hojisining sariyida solaⱪliⱪ yatⱪan Pirǝwnning bu ikki mǝnsǝpdaridin: — Nemixⱪa qirayinglar bügün xunqǝ solƣun? — dǝp soridi.

8 וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא לֽ͏ֵאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃

Ular uningƣa jawab berip: — Ikkimiz bir qüx kɵrduⱪ; ǝmma qüximizning tǝbirini yexip beridiƣan kixi yoⱪ, dedi. Yüsüp ularƣa: — Qüxkǝ tǝbir berix Hudadin bolidu ǝmǝsmu? Qüxünglarni manga eytip beringlar, — dedi.

9 וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמֹ֖ו לְיֹוסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו בַּחֲלֹומִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃

Buning bilǝn bax saⱪiy Yüsüpkǝ qüxini eytip: — Qüxümdǝ aldimda bir üzüm teli turƣudǝk;

10 וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃

bu üzüm telining üq xehi bar ikǝn. U bih urup qeqǝklǝp, saplirida uzum pixip ketiptudǝk;

11 וְכֹ֥וס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כֹּ֣וס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃

Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨi ⱪolumda ikǝn; mǝn üzümlǝrni elip Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨigǝ siⱪip, ⱪǝdǝⱨni uning ⱪoliƣa sunuptimǝn, dedi.

12 וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ יֹוסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃

Yüsüp uningƣa jawabǝn: Qüxning tǝbiri xudurki, bu üq xah üq künni kɵrsitidu.

13 בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כֹוס־פַּרְעֹה֙ בְּיָדֹ֔ו כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃

Üq kün iqidǝ Pirǝwn ⱪǝddingni ruslitip, seni mǝnsipinggǝ ⱪaytidin tǝyinlǝydu. Buning bilǝn sǝn burun uningƣa saⱪiy bolƣandǝk Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨini uning ⱪoliƣa sunidiƣan bolisǝn.

14 כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהֹוצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃

Lekin ixliring onguxluⱪ bolƣanda meni yadingƣa yǝtküzüp, manga xapaǝt kɵrsitip Pirǝwnning aldida mening toƣramda gǝp ⱪilip, meni bu ɵydin qiⱪartⱪaysǝn.

15 כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבֹּֽור׃

Qünki mǝn ⱨǝⱪiⱪǝtǝn ibraniylarning zeminidin naⱨǝⱪ tutup elip kelindim; bu yǝrdimu meni zindanƣa salƣudǝk bir ix ⱪilmidim, — dedi.

16 וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י טֹ֣וב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלֹומִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃

Bax naway Yüsüpning xundaⱪ yahxi tǝbir bǝrginini kɵrüp uningƣa mundaⱪ dedi: — Mǝnmu ɵzümni qüxümdǝ kɵrdüm; mana, beximda aⱪ nan bar üq sewǝt bar ikǝn.

17 וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיֹו֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָעֹ֗וף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃

Əng üstünki sewǝttǝ nawaylar Pirǝwngǝ pixurƣan ⱨǝrhil nazunemǝtlǝr bar ikǝn; lekin ⱪuxlar beximdiki u sewǝttiki nǝrsilǝrni yǝp ketiptudǝk, — dedi.

18 וַיַּ֤עַן יֹוסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃

Yüsüp jawabǝn: — Qüxning tǝbiri xudurki: — Bu üq sewǝt üq künni kɵrsitidu.

19 בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֹותְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָעֹ֛וף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃

Üq kün iqidǝ Pirǝwn sening bexingni kesip, jǝsitingni dǝrǝhkǝ asidikǝn. Xuning bilǝn uqarⱪanatlar kelip gɵxüngni yǝydikǝn, — dedi.

20 וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י יֹ֚ום הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּתֹ֥וךְ עֲבָדָֽיו׃

Üqinqi küni xundaⱪ boldiki, Pirǝwnning tuƣulƣan küni bolƣaqⱪa, u ⱨǝmmǝ hizmǝtkarliri üqün bir ziyapǝt ⱪilip bǝrdi, xundaⱪla dǝrwǝⱪǝ hizmǝtkarlirining arisida bax saⱪiyning bexini kɵtürdi wǝ bax nawayning bexini aldi;

21 וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃

u bax saⱪiyni ⱪaytidin ɵz mǝnsipigǝ tǝyinlidi; xuning bilǝn u Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨini uning ⱪoliƣa ⱪaytidin sunidiƣan boldi.

22 וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יֹוסֵֽף׃

Lekin bax nawayni bolsa Yüsüp ularƣa tǝbir bǝrgǝndǝk esiwǝtti.

23 וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

Əmma bax saⱪiy Yüsüpni ⱨeq ǝslimǝy, ǝksiqǝ uni untup ⱪaldi.