יְחֶזְקֵאל 42

1 וַיֹּוצִאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצֹונָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפֹ֑ון וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֹֽון׃

So let han meg ganga ut i den ytre fyregarden den vegen som gjekk nordetter. Og han let meg koma til den kovebygnaden som låg midt framfor det fråskilde tunet og beint imot bygnaden i nord,

2 אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמֹּ֣ות הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפֹ֑ון וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמֹּֽות׃

til langsida som var på hundrad alner, med inngang i nord, men breiddi var femti alner.

3 נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצֹונָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃

Beint imot eit stykke på tjuge alner av den indre fyregarden og midt framfor steingolvet i den ytre fyregarden, var det sval mot sval i tri høgder.

4 וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכֹ֜ות מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמֹּ֥ות רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֹֽון׃

Og framanfor kovarne var det ein ti alner breid gang innetter, ein veg på ei aln; og dørerne deira snudde i nord.

5 וְהַלְּשָׁכֹ֥ות הָעֶלְיֹונֹ֖ת קְצֻרֹ֑ות כִּֽי־יֹוכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנֹ֛ות וּמֵהַתִּֽכֹנֹ֖ות בִּנְיָֽן׃

Og dei øvste kovarne var dei minste, for svalerne tok burt meir rom frå deim enn frå dei nedste og dei millomste i bygnaden.

6 כִּ֤י מְשֻׁלָּשֹׁות֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵרֹ֑ות עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתֹּונֹ֛ות וּמֵהַתִּֽיכֹנֹ֖ות מֵהָאָֽרֶץ׃

For dei låg i tri høgder, men hadde ikkje stolpar so som dei i fyregarden; difor smalkast det meir for dei øvste kovarne enn for dei nedste og millomste, frå jordi og uppetter.

7 וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכֹ֔ות דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִֽצֹונָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכֹ֑ות אָרְכֹּ֖ו חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃

Og ein mur som var utanfor, frammed kovarne, imot den ytre fyregarden, gjekk framanfor kovarne. Han var femti alner lang.

8 כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכֹ֗ות אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצֹונָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃

For lengdi på dei kovarne som låg imot den ytre fyregarden, var femti alner, men sjå, mot templet: hundrad alner.

9 וּמִתַּחֲתָה לְּשָׁכֹות (וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכֹ֣ות) הָאֵ֑לֶּה הַמָּבֹוא (הַמֵּבִיא֙) מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹאֹ֣ו לָהֵ֔נָּה מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃

Og nedunder desse kovarne var inngangen mot aust, når ein gjekk inn i deim frå den ytre fyregarden.

10 בְּרֹ֣חַב ׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֹֽות׃

Der fyregardsmuren imot aust var på det tjukkaste, framanfor det fråskilde tunet og framanfor bygnaden, var det kovar.

11 וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכֹ֗ות אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפֹ֔ון כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מֹוצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃

Og ein veg gjekk framanfor deim. Dei såg ut som dei kovarne som låg mot nord, like lange og like breide; likeins alle utgangar og tilskipnader elles og dørgap.

12 וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכֹ֗ות אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּרֹ֔ום פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבֹואָֽן׃

Og likeins dørerne på dei kovarne som låg mot sud; det var ei dør der som vegen tok til, vegen frammed den muren som høyrde til, vegen austetter når ein gjekk inn i deim.

13 וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכֹ֨ות הַצָּפֹ֜ון לִֽשְׁכֹ֣ות הַדָּרֹום֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכֹ֣ות הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרֹובִ֥ים לַֽיהוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּקֹ֖ום קָדֹֽשׁ׃

So sagde han med meg: «Kovarne mot nord og kovarne mot sud, som ligg innmed det fråskilde tunet, dei er heilage kovar, der prestarne som er nær Herren skal eta det høgheilage. Der skal dei leggja det høgheilage, både grjonofferet og syndofferet og skuldofferet, for staden er heilag.

14 בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצֹונָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה יִלְבְּשׁוּ (וְלָבְשׁוּ֙) בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם׃

Når prestarne gjeng inn, so skal dei ikkje ganga ut att or heilagdomen og ut i den ytre fyregarden, men der skal dei leggja av seg klædi som dei hev gjort tenesta i, for dei er heilage. Dei skal taka på seg andre klæde og so ganga dit der folket må vera.»

15 וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדֹּות֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהֹוצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָדֹ֖ו סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃

Og då han hadde gjort mælingi frå seg i det indre huset, fylgde han meg ut gjenom den porten som hadde framsida mot aust, og der mælte han rundt ikring.

16 מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־אֵמֹות (מֵאֹ֥ות) קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃

Han mælte austsida med mælestongi: fem hundrad stenger etter mælestongi rundt ikring.

17 מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפֹ֑ון חֲמֵשׁ־מֵאֹ֥ות קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃

Han mælte nordsida: fem hundrad stenger etter mælestongi rundt ikring.

18 אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּרֹ֖ום מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵאֹ֥ות קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃

Sudsida mælte han: fem hundrad stenger etter mælestong.

19 סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵאֹ֥ות קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃

Han snudde og gjekk mot vestsida; han mælte fem hundrad stenger etter mælestong.

20 לְאַרְבַּ֨ע רוּחֹ֜ות מְדָדֹ֗ו חֹ֤ומָה לֹו֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֔ות וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֑ות לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃

På dei fire sidorne mælte han det. Det hadde ein mur rundt ikring: fem hundrad stenger lang og fem hundrad breid, til å skilja det heilage frå det som var uhelga.