< יְחֶזְקֵאל 42 >
וַיֹּוצִאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצֹונָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפֹ֑ון וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֹֽון׃ | 1 |
Og han førte mig ud til den ydre Forgaard ad Vejen imod Nord, og han førte mig til Cellebygningen, som laa tværs over for det afskaarne Rum, og som laa tværs over for Bygningen imod Nord,
אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמֹּ֣ות הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפֹ֑ון וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמֹּֽות׃ | 2 |
hen foran Længden paa de hundrede Alen, med Dør imod Nord, og hvis Bredde var halvtredsindstyve Alen,
נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצֹונָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃ | 3 |
tværs over for de tyve Alen, som hørte til den indre Forgaard, og tværs over for det tavlede Stengulv, som var i den ydre Forgaard, der var Omgang over for Omgang i tre Stokværk.
וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכֹ֜ות מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמֹּ֥ות רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֹֽון׃ | 4 |
Og foran Cellerne var der en Gang, ti Alen bred imod det indre, en Vej af een Alen, og deres Døre vare imod Nord.
וְהַלְּשָׁכֹ֥ות הָעֶלְיֹונֹ֖ת קְצֻרֹ֑ות כִּֽי־יֹוכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנֹ֛ות וּמֵהַתִּֽכֹנֹ֖ות בִּנְיָֽן׃ | 5 |
Og de øverste Celler vare snævrere; thi Omgangene toge noget bort fra dem, saa at de vare mindre end de nederste og de midterste i Bygning;
כִּ֤י מְשֻׁלָּשֹׁות֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵרֹ֑ות עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתֹּונֹ֛ות וּמֵהַתִּֽיכֹנֹ֖ות מֵהָאָֽרֶץ׃ | 6 |
thi de vare tre Loft høje og havde ikke Søjler som Søjlerne i Forgaardene; derfor vare de fra Gulvet af smallere end de nederste og de midterste.
וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכֹ֔ות דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִֽצֹונָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכֹ֑ות אָרְכֹּ֖ו חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃ | 7 |
Og en Mur udadtil, der løb lige med Cellerne hen imod den ydre Forgaard, gik foran Cellerne, dens Længde var halvtredsindstyve Alen;
כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכֹ֗ות אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצֹונָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ | 8 |
thi Længden paa Cellerne, som vare i den ydre Forgaard, var halvtredsindstyve Alen; og se, foran Templet vare de hundrede Alen.
וּמִתַּחֲתָה לְּשָׁכֹות (וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכֹ֣ות) הָאֵ֑לֶּה הַמָּבֹוא (הַמֵּבִיא֙) מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹאֹ֣ו לָהֵ֔נָּה מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃ | 9 |
Og neden for den laa disse Celler; Indgangen var fra Øst, naar man gik til dem, fra den ydre Forgaard.
בְּרֹ֣חַב ׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֹֽות׃ | 10 |
Paa Bredsiden af Forgaardens Mur, naar man gaar imod Øst, foran det afskaarne Rum og foran Bygningen var der Kamre.
וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכֹ֗ות אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפֹ֔ון כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מֹוצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃ | 11 |
Og der var en Vej foran dem, de havde samme Udseende som Cellerne imod Nord; som de havde disses Længde, saa havde de og disses Bredde og alle disses Udgange og disses Indretninger, og som disses Døre
וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכֹ֗ות אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּרֹ֔ום פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבֹואָֽן׃ | 12 |
saa vare og Dørene paa de Celler, som laa paa Sydsiden, en Dør, hvor Vejen begyndte, den Vej, som var over for den afmaalte Mur, imod Øst, naar man gik ind til dem.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכֹ֨ות הַצָּפֹ֜ון לִֽשְׁכֹ֣ות הַדָּרֹום֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכֹ֣ות הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרֹובִ֥ים לַֽיהוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּקֹ֖ום קָדֹֽשׁ׃ | 13 |
Og han sagde til mig: Cellerne imod Norden og Cellerne imod Sønden, der ligge foran det afskaarne Rum, disse ere Helligdommens Celler, hvor Præsterne, som staa Herren nær, skulle æde det højhellige; der skulle de lægge det højhellige og Madofferet og Syndofferet og Skyldofferet, thi Stedet er helligt.
בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצֹונָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה יִלְבְּשׁוּ (וְלָבְשׁוּ֙) בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם׃ | 14 |
Naar Præsterne gaa ind, da skulle de ikke gaa ud igen af Helligdommen i den ydre Forgaard, men der skulle de nedlægge deres Klæder, i hvilke de gjøre Tjeneste, thi disse ere hellige; og de skulle iføre sig andre Klæder og saa nærme sig til det, som hører Folket til.
וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדֹּות֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהֹוצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָדֹ֖ו סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ | 15 |
Og da han var færdig med Maalene i det indre Hus, førte han mig ud ad den Port, som vendte imod Østen, og han maalte der trindt omkring.
מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־אֵמֹות (מֵאֹ֥ות) קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃ | 16 |
Han maalte Østsiden med Maalestokken til fem Hundrede Maal med Maalestokken trindt omkring.
מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפֹ֑ון חֲמֵשׁ־מֵאֹ֥ות קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃ | 17 |
Han maalte Nordsiden til fem Hundrede Maal med Maalestokken trindt omkring.
אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּרֹ֖ום מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵאֹ֥ות קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃ | 18 |
Han maalte Sydsiden til fem Hundrede Maal med Maalestokken.
סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵאֹ֥ות קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃ | 19 |
Han gik om til Vestsiden og maalte fem Hundrede Maal med Maalestokken.
לְאַרְבַּ֨ע רוּחֹ֜ות מְדָדֹ֗ו חֹ֤ומָה לֹו֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֔ות וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֑ות לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃ | 20 |
Paa de fire Sider maalte han det; der var en Mur trindt omkring, fem Hundrede Maal i Længden og fem Hundrede i Bredden, til at gøre Skel imellem det Hellige og det almindelige.