שְׁמֹות 22

1 כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שֹׁ֣ור אֹו־שֶׂ֔ה וּטְבָחֹ֖ו אֹ֣ו מְכָרֹ֑ו חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשֹּׁ֔ור וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃

“人若偷牛或羊，无论是宰了，是卖了，他就要以五牛赔一牛，四羊赔一羊。

2 אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין לֹ֖ו דָּמִֽים׃

人若遇见贼挖窟窿，把贼打了，以至于死，就不能为他有流血的罪。

3 אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים לֹ֑ו שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין לֹ֔ו וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֹֽו׃

若太阳已经出来，就为他有流血的罪。贼若被拿，总要赔还。若他一无所有，就要被卖，顶他所偷的物。

4 אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָדֹ֜ו הַגְּנֵבָ֗ה מִשֹּׁ֧ור עַד־חֲמֹ֛ור עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃ ס

若他所偷的，或牛，或驴，或羊，仍在他手下存活，他就要加倍赔还。

5 כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אֹו־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בְּעִירָה (בְּעִירֹ֔ו) וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמֹ֖ו יְשַׁלֵּֽם׃ ס

“人若在田间或在葡萄园里放牲畜，任凭牲畜上别人的田里去吃，就必拿自己田间上好的和葡萄园上好的赔还。

6 כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ אֹ֥ו הַקָּמָ֖ה אֹ֣ו הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ ס

“若点火焚烧荆棘，以致将别人堆积的禾捆，站着的禾稼，或是田园，都烧尽了，那点火的必要赔还。

7 כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֹֽו־כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃

“人若将银钱或家具交付邻舍看守，这物从那人的家被偷去，若把贼找到了，贼要加倍赔还；

8 אִם־לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־הַבַּ֖יִת אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָדֹ֖ו בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃

若找不到贼，那家主必就近审判官，要看看他拿了原主的物件没有。

9 עַֽל־כָּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שֹׁ֡ור עַל־חֲ֠מֹור עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כָּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ ס

“两个人的案件，无论是为什么过犯，或是为牛，为驴，为羊，为衣裳，或是为什么失掉之物，有一人说：‘这是我的’，两造就要将案件禀告审判官，审判官定谁有罪，谁就要加倍赔还。

10 כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ חֲמֹ֨ור אֹו־שֹׁ֥ור אֹו־שֶׂ֛ה וְכָל־בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אֹו־נִשְׁבַּ֥ר אֹו־נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃

“人若将驴，或牛，或羊，或别的牲畜，交付邻舍看守，牲畜或死，或受伤，或被赶去，无人看见，

11 שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָדֹ֖ו בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃

那看守的人要凭着耶和华起誓，手里未曾拿邻舍的物，本主就要罢休，看守的人不必赔还。

12 וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמֹּ֑ו יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃

牲畜若从看守的那里被偷去，他就要赔还本主；

13 אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ פ

若被野兽撕碎，看守的要带来当作证据，所撕的不必赔还。

14 וְכִֽי־יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אֹו־מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־עִמֹּ֖ו שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃

“人若向邻舍借什么，所借的或受伤，或死，本主没有同在一处，借的人总要赔还；

15 אִם־בְּעָלָ֥יו עִמֹּ֖ו לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֹֽו׃ ס

若本主同在一处，他就不必赔还；若是雇的，也不必赔还，本是为雇价来的。”

16 וְכִֽי־יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לֹּ֖ו לְאִשָּֽׁה׃

“人若引诱没有受聘的处女，与她行淫，他总要交出聘礼，娶她为妻。

17 אִם־מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ לֹ֑ו כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃ ס

若女子的父亲决不肯将女子给他，他就要按处女的聘礼，交出钱来。

18 מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃ ס

“行邪术的女人，不可容她存活。

19 כָּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מֹ֥ות יוּמָֽת׃ ס

“凡与兽淫合的，总要把他治死。

20 זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יָֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהוָ֖ה לְבַדֹּֽו׃

“祭祀别神，不单单祭祀耶和华的，那人必要灭绝。

21 וְגֵ֥ר לֹא־תֹונֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

“不可亏负寄居的，也不可欺压他，因为你们在埃及地也作过寄居的。

22 כָּל־אַלְמָנָ֥ה וְיָתֹ֖ום לֹ֥א תְעַנּֽוּן׃

不可苦待寡妇和孤儿；

23 אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹתֹ֑ו כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֹֽו׃

若是苦待他们一点，他们向我一哀求，我总要听他们的哀声，

24 וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנֹ֔ות וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃ פ

并要发烈怒，用刀杀你们，使你们的妻子为寡妇，儿女为孤儿。

25 אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה לֹ֖ו כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃

“我民中有贫穷人与你同住，你若借钱给他，不可如放债的向他取利。

26 אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֹֽו׃

你即或拿邻舍的衣服作当头，必在日落以先归还他；

27 כִּ֣י הִ֤וא כְסוּתָה (כְסוּתֹו֙) לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָתֹ֖ו לְעֹרֹ֑ו בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ ס

因他只有这一件当盖头，是他盖身的衣服，若是没有，他拿什么睡觉呢？他哀求我，我就应允，因为我是有恩惠的。

28 אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃

“不可毁谤 神；也不可毁谤你百姓的官长。

29 מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכֹ֥ור בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִּֽי׃

“你要从你庄稼中的谷和酒榨中滴出来的酒拿来献上，不可迟延。 “你要将头生的儿子归给我。

30 כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמֹּ֔ו בַּיֹּ֥ום הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנֹו־לִֽי׃

你牛羊头生的，也要这样；七天当跟着母，第八天要归给我。

31 וְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֹֽו׃ ס

“你们要在我面前为圣洁的人。因此，田间被野兽撕裂牲畜的肉，你们不可吃，要丢给狗吃。”