שְׁמֹות 10
| וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבֹּו֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבֹּו׃ | 1 |
Andin Pǝrwǝrdigar Musaƣa: — Pirǝwnning aldiƣa barƣin; qünki ularning arisida bu mɵjizilik alamǝtlǝrni kɵrsitixim üqün Pirǝwnning kɵnglini wǝ ǝmǝldarlirining kɵnglini ⱪattiⱪ ⱪilip ⱪoydum.
| וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ | 2 |
Bu ix bilǝn Mening misirliⱪlarni ⱪandaⱪ rǝswa ⱪilƣanliⱪim wǝ ularning arisida kɵrsǝtkǝn mɵjizilik alamǝtlirimni sǝn oƣlungning andin nǝwrǝngning ⱪuliⱪiƣa yǝtküzisǝn. Buning bilǝn Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilisilǝr, dedi.
| וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ | 3 |
Xuning bilǝn Musa bilǝn Ⱨarun Pirǝwnning aldiƣa berip, uningƣa: — Ibraniylarning Hudasi Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Ɵzüngni aldimda tɵwǝn tutuxni ⱪaqanƣiqǝ rǝt ⱪilisǝn? Manga ibadǝt ⱪilix üqün ⱪowmimni ⱪoyup bǝr.
| כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃ | 4 |
Qünki ǝgǝr sǝn ⱪowmimni ⱪoyup berixni rǝt ⱪilsang, mana, Mǝn ǝtǝ sening yurtungƣa qekǝtkǝ ǝwǝtimǝn.
| וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל ׀ אֶת־יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־כָּל־הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־הַשָּׂדֶֽה׃ | 5 |
Ular silǝr zemin yüzini kɵrmigüdǝk ⱪilip yepiwetidu, silǝrning mɵldürdin aman ⱪalƣan nǝrsiliringlarnimu, dalalarda ɵskǝn ⱨǝmmǝ dǝl-dǝrǝhliringlarnimu yǝp ketidu.
| וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲבֹ֣ות אֲבֹתֶ֔יךָ מִיֹּ֗ום הֱיֹותָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃ | 6 |
Ular orda-sarayliringƣa, ǝmǝldarliringning sarayliri, xundaⱪla barliⱪ misirliⱪlarning ɵylirigǝ tolup ketidu; bundaⱪ apǝtni ata-bowangliring wǝ ata-bowiliringning ata-bowilirimu yǝr yüzidǝ apiridǝ bolƣandin tartip kɵrüp baⱪmiƣan» — dedi-dǝ, burulup Pirǝwnning aldidin qiⱪip kǝtti.
| וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמֹוקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃ | 7 |
Pirǝwnning ǝmǝldarliri uningƣa: — Bu adǝm bizgǝ ⱪaqanƣiqǝ tuzaⱪ bolar? Ɵz Hudasi Pǝrwǝrdigarƣa ibadǝt ⱪilixⱪa bu adǝmlǝrni ⱪoyup bǝrgǝyla! Misirning harab bolƣinini tehiqǝ kɵrmǝywatamdila? — dedi.
| וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃ | 8 |
Xuning bilǝn Musa bilǝn Ⱨarun Pirǝwnning aldiƣa yǝnǝ qaⱪiritip kelindi. U ularƣa: — Pǝrwǝrdigarƣa ibadǝt ⱪilix üqün beringlar; lekin baridiƣanlar zadi kimlǝr? — dedi.
| וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנֹותֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃ | 9 |
Musa jawab berip: — Yaxlirimiz wǝ ⱪeri-qürilǝr bilǝn, oƣullirimiz wǝ ⱪizlirimiz bilǝn, ⱪoy wǝ kala padilirimizni elip ⱨǝmmimiz barimiz; qünki biz Pǝrwǝrdigar üqün ⱨeyt ɵtküzüximiz kerǝk, dedi.
| וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃ | 10 |
U ularƣa: — Silǝrni bala-qaⱪanglar bilǝn ⱪoxup ⱪoyup bǝrginimdǝ, Pǝrwǝrdigar silǝr bilǝn billǝ bolƣay! Mana, aldinglarda balayi’apǝt turuptu!
| לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פ | 11 |
Yoⱪsu, bundaⱪ ⱪilixinglarƣa bolmaydu! Pǝrwǝrdigarƣa ibadǝt ⱪilixⱪa pǝⱪǝt aranglardin ǝr kixilǝrla barsun! Qünki silǝrning tǝlipinglar dǝl xu ǝmǝsmidi! — dedi-dǝ, ular Pirǝwnning aldidin ⱪoƣlap qiⱪirildi.
| וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד׃ | 12 |
Andin Pǝrwǝrdigar Musaƣa: — Misir zeminining üstigǝ ⱪolungni uzatⱪin. Xundaⱪ ⱪilsang, qekǝtkilǝr Misir zeminini besip, zemindiki ⱨǝrhil otyaxlarni, yǝni mɵldürdin aman ⱪalƣanning ⱨǝmmisini yǝp ketidu, dedi.
| וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וֽ͏ַיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־הַיֹּ֥ום הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־הָאַרְבֶּֽה׃ | 13 |
Musa ⱨasisini Misir zeminining üstigǝ uzatti; Pǝrwǝrdigar xu küni wǝ keqisi zemin üstigǝ xǝrⱪ xamili qiⱪardi. Sǝⱨǝrdǝ, xǝrⱪ xamili qekǝtkilǝrni uqurup kǝldi.
| וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃ | 14 |
Qekǝtkilǝr Misirning pütkül zeminiƣa yeyilip, Misirning pütün qegrisinimu basti. Apǝt intayin eƣir boldi; ilgiri bundaⱪ qekǝtkǝ apiti bolup baⱪmiƣan, mundin keyinmu uningdǝk bolmaydu.
| וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין כָּל־הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הֹותִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־נֹותַ֨ר כָּל־יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ | 15 |
Ular pütkül zeminning yüzini ⱪaplidi, yǝr ⱪarangƣulixip kǝtti; ular mɵldürdin aman ⱪalƣan zemindiki ⱨǝmmǝ otyaxlarni wǝ dǝl-dǝrǝhlǝrning barliⱪ mewilirini yǝp kǝtti. Xuning bilǝn pütkül Misir zemini tǝwǝsidiki dǝl-dǝrǝhlǝrdǝ yaki daladiki gül-giyaⱨlarda ⱨeq yexilliⱪ ⱪalmidi.
| וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃ | 16 |
Andin Pirǝwn aldirap-tenǝp Musa bilǝn Ⱨarunni qaⱪirtip ularƣa: — Mǝn ⱨǝm Hudayinglar Pǝrwǝrdigar aldida ⱨǝm silǝrning aldinglarda gunaⱨ ⱪildim.
| וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃ | 17 |
Əmdi muxu bir ⱪetim gunaⱨimdin ɵtüp Pǝrwǝrdigar Hudayinglardin bu ɵlümni mǝndin elip ketixini iltija ⱪilixinglarni ɵtünimǝn, — dedi.
| וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־יְהוָֽה׃ | 18 |
Xuning bilǝn Musa Pirǝwnning aldidin qiⱪip Pǝrwǝrdigarƣa iltija ⱪildi.
| וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃ | 19 |
Xuning bilǝn Pǝrwǝrdigar xamalni burap ƣǝrb tǝrǝptin intayin küqlük boran qiⱪirip, qekǝtkilǝrni uqurup, Ⱪizil Dengizƣa ƣǝrⱪ ⱪildi; Misirning pütkül tǝwǝsidǝ bir talmu qekǝtkǝ ⱪalmidi.
| וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ | 20 |
Lekin Pǝrwǝrdigar Pirǝwnning kɵnglini ⱪattiⱪ ⱪilip ⱪoyƣini üqün u Israillarni ⱪoyup bǝrmidi.
| וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃ | 21 |
Andin Pǝrwǝrdigar Musaƣa: — Ⱪolungni asmanƣa ⱪaritip uzatⱪin; xuning bilǝn ⱪattiⱪ bir ⱪarangƣuluⱪ bolidu, ⱨǝtta adǝm silisa ⱪoliƣa tuyulƣudǝk ⱪoyuⱪ ⱪarangƣuluⱪ Misir zeminini ⱪaplaydu, — dedi.
| וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדֹ֖ו עַל־הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ | 22 |
Andin Musa ⱪolini asmanƣa ⱪaritip uzitiwidi, ⱪoyuⱪ bir ⱪarangƣuluⱪ Misir zeminini üq küngiqǝ ⱪaplap turdi.
| לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה אֹ֖ור בְּמֹושְׁבֹתָֽם׃ | 23 |
Üq küngiqǝ biri yǝnǝ birini kɵrǝlmǝs wǝ ya ⱨeqkim ɵz jayidin ⱪozƣilalmas boldi; lekin barliⱪ Israillar olturƣan jaylarda yoruⱪluⱪ bar idi.
| וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃ | 24 |
Pirǝwn Musani qaⱪirtip uningƣa: — Berip, Pǝrwǝrdigarƣa ibadǝt ⱪilinglar. Pǝⱪǝt ⱪoy wǝ kala padiliringlar ⱪalsun; bala-qaⱪiliringlarnimu elip barsanglar bolidu, dedi.
| וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ות וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ | 25 |
Musa jawabǝn: — Undaⱪta Hudayimiz Pǝrwǝrdigarƣa ⱪurbanliⱪ ⱪilixⱪa [inaⱪliⱪ] ⱪurbanliⱪi wǝ kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪiƣa lazimliⱪ qarpaylarni sǝn bizgǝ berǝmsǝn?
| וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃ | 26 |
Ɵzimizning qarpaylirimiz biz bilǝn birgǝ ketixi kerǝk, bir tuyiⱪimu kǝynidǝ ⱪalsa bolmaydu; qünki Hudayimiz Pǝrwǝrdigarƣa ibadǝt ⱪilixⱪa ⱪurbanliⱪ ⱪilidiƣinimizni bulardin talliximiz lazim. U yǝrgǝ yetip barmiƣuqǝ, Pǝrwǝrdigarƣa ⱪaysi ⱪurbanliⱪlar bilǝn ibadǝt ⱪilidiƣinimizni bilmǝymiz, — dedi.
| וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃ | 27 |
Lekin Pǝrwǝrdigar Pirǝwnning kɵnglini ⱪattiⱪ ⱪildi; u ularni yǝnila ⱪoyup bǝrmidi.
| וַיֹּֽאמֶר־לֹ֥ו פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל־תֹּ֙סֶף֙ רְאֹ֣ות פָּנַ֔י כִּ֗י בְּיֹ֛ום רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃ | 28 |
Pirǝwn Musaƣa: — Aldimdin yoⱪal! Ⱨezi bol, ikkinqi manga kɵrüngüqi bolma! Qünki yüzümni yǝnǝ kɵrgǝn kününg jeningdin ayrilisǝn, — dedi.
| וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף עֹ֖וד רְאֹ֥ות פָּנֶֽיךָ׃ פ | 29 |
Musa uningƣa: — Rast eytting! Mǝn sening yüzüngni ikkinqi kɵrgüqi bolmaymǝn, — dedi.
