< תהילים 97 >
יְהֹוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּֽים׃ | 1 |
HERREN har vist, han er Konge! Jorden juble, lad glædes de mange Strande!
עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֽוֹ׃ | 2 |
Skyer og Mulm er om ham, Retfærd og Ret er hans Trones Støtte;
אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָֽיו׃ | 3 |
Ild farer frem foran ham og luer iblandt hans Fjender.
הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָֽרֶץ׃ | 4 |
Hans Lyn lyste op paa Jorderig, Jorden saa det og skjalv;
הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ | 5 |
Bjergene smelted som Voks for HERREN, for hele Jordens Herre;
הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כׇל־הָעַמִּים כְּבוֹדֽוֹ׃ | 6 |
Himlen forkyndte hans Retfærd, alle Folkeslag skued hans Herlighed.
יֵבֹשׁוּ ׀ כׇּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּֽתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ | 7 |
Til Skamme blev alle, som dyrkede Billeder, de, som var stolte af deres Afguder; alle Guder bøjed sig for ham.
שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח ׀ צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהֹוָֽה׃ | 8 |
Zion hørte det og glædede sig, og Judas Døtre jublede over dine Domme, HERRE!
כִּֽי־אַתָּה יְהֹוָה עֶלְיוֹן עַל־כׇּל־הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל־כׇּל־אֱלֹהִֽים׃ | 9 |
Thi du, o HERRE, er den Højeste over al Jorden, højt ophøjet over alle Guder!
אֹֽהֲבֵי יְהֹוָה שִׂנְאוּ ־ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵֽם׃ | 10 |
I, som elsker HERREN, had det onde! Han vogter sine frommes Sjæle og frier dem af de gudløses Haand;
אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָֽה׃ | 11 |
over de retfærdige oprinder Lys og Glæde over de oprigtige af Hjertet.
שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשֽׁוֹ׃ | 12 |
I retfærdige, glæd jer i HERREN, lovsyng hans hellige Navn!