אֵל־נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ׃ | 1 |
אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ |
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִֽים׃ | 2 |
הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ |
עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהֹוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ׃ | 3 |
עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ |
יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ | 4 |
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ |
עַמְּךָ יְהֹוָה יְדַכְּאוּ וְֽנַחֲלָתְךָ יְעַנּֽוּ׃ | 5 |
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ |
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ׃ | 6 |
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ |
וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ | 7 |
ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ |
בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ׃ | 8 |
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ |
הֲנֹטַֽע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִֽם־יֹצֵֽר עַיִן הֲלֹא יַבִּֽיט׃ | 9 |
הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ |
הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַֽמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת׃ | 10 |
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ |
יְֽהֹוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָֽבֶל׃ | 11 |
יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ |
אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ | 12 |
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ |
לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת׃ | 13 |
להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ |
כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹֽב׃ | 14 |
כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ |
כִּֽי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ | 15 |
כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ |
מִֽי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ | 16 |
מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ |
לוּלֵי יְהֹוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִֽׁי׃ | 17 |
לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ |
אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵֽנִי׃ | 18 |
אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ |
בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְֽשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִֽׁי׃ | 19 |
ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ |
הַֽיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹֽק׃ | 20 |
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ |
יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ׃ | 21 |
יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ |
וַיְהִי יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִֽי׃ | 22 |
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ |
וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃ | 23 |
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ |