תהילים 82

1 מִזְמוֹר לְאָסָף אֱֽלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּֽט׃

Ein Psalm Asaphs. Gott steht in der Gottesversammlung, inmitten der Götter richtet er:

2 עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה׃

«Wie lange wollt ihr ungerecht richten und die Person des Schuldigen ansehen? (Pause)

3 שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ׃

Schafft dem Geringen und Verwaisten Recht, rechtfertigt den Elenden und Armen!

4 פַּלְּטוּ־דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ׃

Lasset den Geringen und Dürftigen frei, errettet ihn aus der Hand der Gottlosen!»

5 לֹא יָדְעוּ ׀ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כׇּל־מוֹסְדֵי אָֽרֶץ׃

Aber sie wollen nichts merken und nichts verstehen, sondern wandeln in der Finsternis; es wanken alle Stützen des Landes!

6 אֲֽנִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶֽם׃

Ich habe gesagt: «Ihr seid Götter und allzumal Kinder des Höchsten;

7 אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּֽלוּ׃

dennoch sollt ihr sterben wie Menschen und fallen wie einer der Fürsten!»

8 קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ כִּֽי־אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל־הַגּוֹיִֽם׃

Mache dich auf, o Gott, richte die Erde; denn du bist Erbherr über alle Nationen!