תהילים 73

1 מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָֽב׃

神はイスラエルにむかひ心のきよきものに對ひてまことに惠あり

2 וַאֲנִי כִּמְעַט (נטוי) [נָטָיוּ] רַגְלָי כְּאַיִן (שפכה) [שֻׁפְּכוּ] אֲשֻׁרָֽי׃

然はあれどわれはわが足つまづくばかりわが歩すべるばかりにてありき

3 כִּֽי־קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶֽה׃

こはわれ惡きものの榮ゆるを見てその誇れる者をねたみしによる

4 כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָֽם׃

かれらは死るに苦しみなくそのちからは反てかたし

5 בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ וְעִם־אָדָם לֹא יְנֻגָּֽעוּ׃

かれらは人のごとく憂にをらず人のごとく患難にあふことなし

6 לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף־שִׁית חָמָס לָֽמוֹ׃

このゆゑに傲慢は妝飾のごとくその頸をめぐり強暴はころものごとく彼等をおほへり

7 יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָֽב׃

かれら肥ふとりてその目とびいで心の欲にまさりて物をうるなり

8 יָמִיקוּ ׀ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם יְדַבֵּֽרוּ׃

また嘲笑をなし惡をもて暴虐のことばをいだし高ぶりてものいふ

9 שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָֽרֶץ׃

その口を天におきその舌を地にあまねく往しむ

10 לָכֵן ׀ (ישיב) [יָשׁוּב] עַמּוֹ הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָֽמוֹ׃

このゆゑにかれの民はここにかへり水のみちたる杯をしぼりいだして

11 וְֽאָמְרוּ אֵיכָה יָדַֽע־אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיֽוֹן׃

いへらく神いかで知たまはんや至上者に知識あらんやと

12 הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל׃

視よかれらは惡きものなるに常にやすらかにしてその富ましくははれり

13 אַךְ־רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּֽי׃

誠に我はいたづらに心をきよめ罪ををかさずして手をあらひたり

14 וָאֱהִי נָגוּעַ כׇּל־הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִֽים׃

そはわれ終日なやみにあひ朝ごとに責をうけしなり

15 אִם־אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָֽדְתִּי׃

われもし斯ることを述んといひしならば我なんぢが子輩の代をあやまらせしならん

16 וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל (היא) [הוּא] בְעֵינָֽי׃

われこれらの道理をしらんとして思ひめぐらししにわが眼いたく痛たり

17 עַד־אָבוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃

われ神の聖所にゆきてかれらの結局をふかく思へるまでは然りき

18 אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃

誠になんぢはかれらを滑かなるところにおきかれらを滅亡におとしいれ給ふ

19 אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת׃

かれらは瞬間にやぶれたるかな彼等は恐怖をもてことごとく滅びたり

20 כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר ׀ צַלְמָם תִּבְזֶֽה׃

主よなんぢ目をさましてかれらが像をかろしめたまはんときは夢みし人の目さめたるがごとし

21 כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָֽן׃

わが心はうれへ わが腎はさされたり

22 וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּֽךְ׃

われおろかにして知覺なし聖前にありて獣にひとしかりき

23 וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי׃

されど我つねになんぢとともにあり汝わが右手をたもちたまへり

24 בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵֽנִי׃

なんぢその訓諭をもて我をみちびき後またわれをうけて榮光のうちに入たまはん

25 מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹֽא־חָפַצְתִּי בָאָֽרֶץ׃

汝のほかに我たれをか天にもたん地にはなんぢの他にわが慕ふものなし

26 כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָֽם׃

わが身とわが心とはおとろふ されど神はわがこころの磐わがとこしへの嗣業なり

27 כִּֽי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כׇּל־זוֹנֶה מִמֶּֽךָּ׃

視よなんぢに遠きものは滅びん 汝をはなれて姦淫をおこなふ者はみななんぢ之をほろぼしたまひたり

28 וַאֲנִי ׀ קִרְבַת אֱלֹהִים לִי ־ טוֹב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יֱהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כׇּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃

神にちかづき奉るは我によきことなり われは主ヱホバを避所としてそのもろもろの事跡をのべつたへん