< תהילים 61 >
לַמְנַצֵּחַ ׀ עַֽל־נְגִינַת לְדָוִֽד׃ שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִֽי׃ | 1 |
Psalmus In finem, In hymnis David. Exaudi Deus deprecationem meam: intende orationi meae.
מִקְצֵה הָאָרֶץ ׀ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר־יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵֽנִי׃ | 2 |
A finibus terrae ad te clamavi: dum anxiaretur cor meum, in petra exaltasti me. Deduxisti me,
כִּֽי־הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל־עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵֽב׃ | 3 |
quia factus es spes mea: turris fortitudinis a facie inimici.
אָגוּרָה בְאׇהׇלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּֽלָה׃ | 4 |
Inhabitabo in tabernaculo tuo in saecula: protegar in velamento alarum tuarum.
כִּֽי־אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶֽךָ׃ | 5 |
Quoniam tu Deus meus exaudisti orationem meam: dedisti hereditatem timentibus nomen tuum.
יָמִים עַל־יְמֵי־מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ־דֹר וָדֹֽר׃ | 6 |
Dies super dies regis adiicies: annos eius usque in diem generationis et generationis.
יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻֽהוּ׃ | 7 |
Permanet in aeternum in conspectu Dei: misericordiam et veritatem eius quis requiret?
כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְֽשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם ׀ יֽוֹם׃ | 8 |
Sic psalmum dicam nomini tuo in saeculum saeculi: ut reddam vota mea de die in diem.