תהילים 61

1 לַמְנַצֵּחַ ׀ עַֽל־נְגִינַת לְדָוִֽד׃ שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִֽי׃

To the victorie on orgun, to Dauid hym silf. God, here thou my biseching; yyue thou tent to my preyer.

2 מִקְצֵה הָאָרֶץ ׀ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר־יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵֽנִי׃

Fro the endis of the lond Y criede to thee; the while myn herte was angwischid, thou enhaunsidist me in a stoon.

3 כִּֽי־הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל־עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵֽב׃

Thou laddest me forth, for thou art maad myn hope; a tour of strengthe fro the face of the enemye.

4 אָגוּרָה בְאׇהׇלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּֽלָה׃

I schal dwelle in thi tabernacle in to worldis; Y schal be keuered in the hilyng of thi wengis.

5 כִּֽי־אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶֽךָ׃

For thou, my God, hast herd my preier; thou hast youe eritage to hem that dreden thi name.

6 יָמִים עַל־יְמֵי־מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ־דֹר וָדֹֽר׃

Thou schalt adde daies on the daies of the king; hise yeeris til in to the dai of generacioun and of generacioun.

7 יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻֽהוּ׃

He dwellith with outen ende in the siyt of God; who schal seke the merci and treuthe of hym?

8 כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד לְֽשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם ׀ יֽוֹם׃

So Y schal seie salm to thi name in to the world of world; that Y yelde my vowis fro dai in to dai.