< תהילים 34 >

לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת־טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַֽךְ׃ אֲבָרְכָה אֶת־יְהֹוָה בְּכׇל־עֵת תָּמִיד תְּֽהִלָּתוֹ בְּפִֽי׃ 1
Af David, da han lod afsindig for Abimelek, og denne jog ham fra sig, og han drog bort.
בַּיהֹוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָֽחוּ׃ 2
Jeg vil love HERREN til hver en Tid, hans Pris skal stadig fylde min Mund;
גַּדְּלוּ לַיהֹוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּֽו׃ 3
min Sjæl skal rose sig af HERREN, de ydmyge skal høre det og glæde sig.
דָּרַשְׁתִּי אֶת־יְהֹוָה וְעָנָנִי וּמִכׇּל־מְגוּרוֹתַי הִצִּילָֽנִי׃ 4
Hylder HERREN i Fællig med mig, lad os sammen ophøje hans Navn!
הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃ 5
Jeg søgte HERREN, og han svarede mig og friede mig fra alle mine Rædsler.
זֶה עָנִי קָרָא וַיהֹוָה שָׁמֵעַ וּמִכׇּל־צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעֽוֹ׃ 6
Se hen til ham og straal af Glæde, eders Aasyn skal ikke beskæmmes.
חֹנֶה מַלְאַךְ־יְהֹוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃ 7
Her er en arm, der raabte, og HERREN hørte, af al hans Trængsel frelste han ham.
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּֽי־טוֹב יְהֹוָה אַֽשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃ 8
HERRENS Engel slaar Lejr om dem, der frygter ham, og frier dem.
יְראוּ אֶת־יְהֹוָה קְדֹשָׁיו כִּי־אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָֽיו׃ 9
Smag og se, at HERREN er god, salig den Mand, der lider paa ham!
כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה לֹא־יַחְסְרוּ כׇל־טֽוֹב׃ 10
Frygter HERREN, I hans hellige, thi de, der frygter ham, mangler intet.
לְֽכוּ־בָנִים שִׁמְעוּ־לִי יִֽרְאַת יְהֹוָה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃ 11
Unge Løver lider Nød og sulter, men de, der søger HERREN, dem fattes intet godt.
מִֽי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טֽוֹב׃ 12
Kom hid, Børnlille, og hør paa mig, jeg vil lære jer HERRENS Frygt.
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָֽה׃ 13
Om nogen attraar Liv og ønsker sig Dage for at skue Lykke,
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵֽהוּ׃ 14
saa var din Tunge for ondt, dine Læber fra at tale Svig;
עֵינֵי יְהֹוָה אֶל־צַדִּיקִים וְאׇזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃ 15
hold dig fra ondt og øv godt, søg Fred og jag derefter.
פְּנֵי יְהֹוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָֽם׃ 16
paa retfærdige hviler hans Øjne, hans Ører hører deres Raab;
צָעֲקוּ וַיהֹוָה שָׁמֵעַ וּמִכׇּל־צָרוֹתָם הִצִּילָֽם׃ 17
Mod dem, der gør ondt, er HERRENS Aasyn for at slette deres Minde af Jorden;
קָרוֹב יְהֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־רוּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ 18
naar de skriger, hører HERREN og frier dem af al deres Trængsel.
רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהֹוָֽה׃ 19
HERREN er nær hos dem, hvis Hjerte er knust, han frelser dem, hvis Aand er brudt.
שֹׁמֵר כׇּל־עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּֽרָה׃ 20
Den retfærdiges Lidelser er mange, men HERREN frier ham af dem alle;
תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָֽׁמוּ׃ 21
han vogter alle hans Ledemod, ikke et eneste brydes.
פֹּדֶה יְהֹוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כׇּֽל־הַחֹסִים בּֽוֹ׃ 22
Ulykke bringer de gudløse Død, og bøde skal de, der hader retfærdige. HERREN forløser sine Tjeneres Sjæl, og ingen, der lider paa ham, skal bøde.

< תהילים 34 >