תהילים 33

1 רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּֽיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃

Fagna dykk høgt i Herren, de rettferdige! For de trurøkne sømer seg lovsong.

2 הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃

Prisa Herren med strengeleik, lovsyng honom til tistrengja harpa!

3 שִֽׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָֽה׃

Syng honom ein ny song, rør strengen fagert med fagnadljod.

4 כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהֹוָה וְכׇל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃

For Herrens ord er ærleg meint, og all hans gjerning er trufast.

5 אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃

Han elskar rettferd og rett; av Herrens nåde er jordi full.

6 בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל־צְבָאָֽם׃

Himlarne er skapte ved Herrens ord, og all deira her ved hans munns ande.

7 כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמֽוֹת׃

Han samlar havsens vatn som ei muga, legg dei djupe vatn i upplagshus.

8 יִֽירְאוּ מֵיְהֹוָה כׇּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כׇּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵֽל׃

All jordi må ottast for Herren, for honom ræddast alle som bur i mannheimen.

9 כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הֽוּא־צִוָּה וַֽיַּעֲמֹֽד׃

For han tala, og so vart det; han baud, og so stod det der.

10 יְֽהֹוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּֽים׃

Herren spiller heidningefolks råd, gjer folkeslags tankar til inkjes.

11 עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹֽר׃

Herrens råd stend ved lag i all æva, hans hjartans tankar frå ætt til ætt.

12 אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֽוֹ׃

Sælt er det folk som hev Herren til sin Gud, det folk som han valde ut til sin arv.

13 מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶֽת־כׇּל־בְּנֵי הָאָדָֽם׃

Frå himmelen skodar Herren ned, han ser alle menneskjeborni.

14 מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כׇּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃

Frå den staden der han bur, ser han ned til alle som bur på jordi,

15 הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כׇּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃

han som lagar deira hjarto alle saman, han som merkar alle deira gjerningar.

16 אֵֽין־הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָיִל גִּבּוֹר לֹא־יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ׃

Ein konge vert ikkje frelst ved sin store styrke, ei kjempa ikkje berga ved si store kraft.

17 שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃

Hesten er sviksam hjelp til frelsa, og med sin store styrke bergar han ikkje.

18 הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל־יְרֵאָיו לַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃

Sjå, Herrens auga ser til deim som ottast honom, som ventar på hans nåde

19 לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָֽב׃

til å fria deira sjæl frå dauden og halda deim i live i hungersnaud.

20 נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַֽיהֹוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הֽוּא׃

Vår sjæl stundar på Herren; han er vår hjelp og vår skjold.

21 כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ׃

For i honom gled vårt hjarta seg, for me set vår lit til hans heilage namn.

22 יְהִי־חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ׃

Di nåde, Herre, vere yver oss, so som me vonar på deg!