תהילים 33
| רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּֽיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃ | 1 |
Psalmus David. Exultate iusti in Domino: rectos decet collaudatio.
| הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ | 2 |
Confitemini Domino in cithara: in psalterio decem chordarum psallite illi.
| שִֽׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָֽה׃ | 3 |
Cantate ei canticum novum: bene psallite ei in vociferatione.
| כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהֹוָה וְכׇל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ | 4 |
Quia rectum est verbum Domini, et omnia opera eius in fide.
| אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃ | 5 |
Diligit misericordiam et iudicium: misericordia Domini plena est terra.
| בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל־צְבָאָֽם׃ | 6 |
Verbo Domini cæli firmati sunt: et spiritu oris eius omnis virtus eorum.
| כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ | 7 |
Congregans sicut in utre aquas maris: ponens in thesauris abyssos.
| יִֽירְאוּ מֵיְהֹוָה כׇּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כׇּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵֽל׃ | 8 |
Timeat Dominum omnis terra: ab eo autem commoveantur omnes inhabitantes orbem.
| כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הֽוּא־צִוָּה וַֽיַּעֲמֹֽד׃ | 9 |
Quoniam ipse dixit, et facta sunt: ipse mandavit, et creata sunt.
| יְֽהֹוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּֽים׃ | 10 |
Dominus dissipat consilia gentium: reprobat autem cogitationes populorum, et reprobat consilia principum.
| עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹֽר׃ | 11 |
Consilium autem Domini in æternum manet: cogitationes cordis eius in generatione et generationem.
| אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֽוֹ׃ | 12 |
Beata gens, cuius est Dominus, Deus eius: populus, quem elegit in hereditatem sibi.
| מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶֽת־כׇּל־בְּנֵי הָאָדָֽם׃ | 13 |
De cælo respexit Dominus: vidit omnes filios hominum.
| מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כׇּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ | 14 |
De præparato habitaculo suo respexit super omnes, qui habitant terram.
| הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כׇּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ | 15 |
Qui finxit sigillatim corda eorum: qui intelligit omnia opera eorum.
| אֵֽין־הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָיִל גִּבּוֹר לֹא־יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ׃ | 16 |
Non salvatur rex per multam virtutem: et gigas non salvabitur in multitudine virtutis suæ.
| שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃ | 17 |
Fallax equus ad salutem: in abundantia autem virtutis suæ non salvabitur.
| הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל־יְרֵאָיו לַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃ | 18 |
Ecce oculi Domini super metuentes eum: et in eis, qui sperant super misericordia eius.
| לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָֽב׃ | 19 |
Ut eruat a morte animas eorum: et alat eos in fame.
| נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַֽיהֹוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הֽוּא׃ | 20 |
Anima nostra sustinet Dominum: quoniam adiutor et protector noster est.
| כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ׃ | 21 |
Quia in eo lætabitur cor nostrum: et in nomine sancto eius speravimus.
| יְהִי־חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ׃ | 22 |
Fiat misericordia tua Domine super nos: quemadmodum speravimus in te.
