< תהילים 33 >

רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּֽיהֹוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃ 1
Jubler i HERREN, I retfærdige, for de oprigtige sømmer sig Lovsang;
הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ 2
lov HERREN med Citer, tak ham til tistrenget Harpe;
שִֽׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָֽה׃ 3
en ny Sang synge I ham, leg lifligt paa Strenge til Jubelraab!
כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהֹוָה וְכׇל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ 4
Thi sandt er HERRENS Ord, og al hans Gerning er trofast;
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃ 5
han elsker Retfærd og Ret, af HERRENS Miskundhed er Jorden fuld.
בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל־צְבָאָֽם׃ 6
Ved HERRENS Ord blev Himlen skabt og al dens Hær ved hans Munds Aande.
כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ 7
Som i Vandsæk samled han Havets Vand, lagde Dybets Vande i Forraadskamre.
יִֽירְאוּ מֵיְהֹוָה כׇּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כׇּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵֽל׃ 8
Al Jorden skal frygte for HERREN, Alverdens Beboere skælve for ham;
כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הֽוּא־צִוָּה וַֽיַּעֲמֹֽד׃ 9
thi han talede, saa skete det, han bød, saa stod det der.
יְֽהֹוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּֽים׃ 10
HERREN kuldkasted Folkenes Raad, gjorde Folkeslags Tanker til intet;
עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹֽר׃ 11
HERRENS Raad staar fast for evigt, hans Hjertes Tanker fra Slægt til Slægt.
אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֽוֹ׃ 12
Saligt det Folk, der har HERREN til Gud, det Folkefærd, han valgte til Arvelod!
מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶֽת־כׇּל־בְּנֵי הָאָדָֽם׃ 13
HERREN skuer fra Himlen, ser paa alle Menneskens Børn;
מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כׇּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ 14
fra sit Højsæde holder han Øje med alle, som bor paa Jorden;
הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כׇּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ 15
han, som danned deres Hjerter til Hobe, gennemskuer alt deres Værk.
אֵֽין־הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָיִל גִּבּוֹר לֹא־יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ׃ 16
Ej frelses en Konge ved sin store Stridsmagt, ej fries en Helt ved sin store Kraft;
שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃ 17
til Frelse slaar Stridshesten ikke til, trods sin store Styrke redder den ikke.
הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל־יְרֵאָיו לַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃ 18
Men HERRENS Øje ser til gudfrygtige, til dem, der haaber paa Naaden,
לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָֽב׃ 19
for at fri deres Sjæl fra Døden og holde dem i Live i Hungerens Tid.
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַֽיהֹוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הֽוּא׃ 20
Paa HERREN bier vor Sjæl, han er vor Hjælp og vort Skjold;
כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ׃ 21
thi vort Hjerte glæder sig i ham, vi stoler paa hans hellige Navn.
יְהִי־חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ׃ 22
Din Miskundhed være over os, HERRE, saa som vi haaber paa dig.

< תהילים 33 >