תהילים 3
| מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי ׀ אַבְשָׁלוֹם בְּנֽוֹ׃ יְהֹוָה מָה־רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָֽי׃ | 1 |
Psalmus David, cum fugeret a facie Absalom filii sui. [Domine, quid multiplicati sunt qui tribulant me? Multi insurgunt adversum me;
| רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְֽשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶֽלָה׃ | 2 |
multi dicunt animæ meæ: Non est salus ipsi in Deo ejus.
| וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִֽׁי׃ | 3 |
Tu autem Domine, susceptor meus es, gloria mea, et exaltans caput meum.
| קוֹלִי אֶל־יְהֹוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ סֶֽלָה׃ | 4 |
Voce mea ad Dominum clamavi; et exaudivit me de monte sancto suo.
| אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵֽנִי׃ | 5 |
Ego dormivi, et soporatus sum; et exsurrexi, quia Dominus suscepit me.
| לֹֽא־אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָֽי׃ | 6 |
Non timebo millia populi circumdantis me. Exsurge, Domine; salvum me fac, Deus meus.
| קוּמָה יְהֹוָה ׀ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּֽי־הִכִּיתָ אֶת־כׇּל־אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ׃ | 7 |
Quoniam tu percussisti omnes adversantes mihi sine causa; dentes peccatorum contrivisti.
| לַֽיהֹוָה הַיְשׁוּעָה עַֽל־עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּֽלָה׃ | 8 |
Domini est salus; et super populum tuum benedictio tua.]
