< תהילים 29 >
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיהֹוָה בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹֽז׃ | 1 |
En salme av David. Gi Herren, I Guds sønner, gi Herren ære og makt!
הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃ | 2 |
Gi Herren hans navns ære, tilbed Herren i hellig prydelse!
קוֹל יְהֹוָה עַל־הַמָּיִם אֵֽל־הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל־מַיִם רַבִּֽים׃ | 3 |
Herrens røst er over vannene, ærens Gud tordner, Herren over de store vann.
קוֹל־יְהֹוָה בַּכֹּחַ קוֹל יְהֹוָה בֶּהָדָֽר׃ | 4 |
Herrens røst lyder med kraft, Herrens røst med herlighet.
קוֹל יְהֹוָה שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְהֹוָה אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנֽוֹן׃ | 5 |
Herrens røst bryter sedrer, Herren sønderbryter Libanons sedrer,
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃ | 6 |
og han får dem til å hoppe som en kalv, Libanon og Sirjon som en ung villokse.
קוֹל־יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵֽשׁ׃ | 7 |
Herrens røst slynger ut kløvede ildsluer.
קוֹל יְהֹוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהֹוָה מִדְבַּר קָדֵֽשׁ׃ | 8 |
Herrens røst får ørkenen til å beve, Herren får Kades' ørken til å beve.
קוֹל יְהֹוָה ׀ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַֽיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבֽוֹד׃ | 9 |
Herrens røst får hindene til å føde og gjør skogene bare, og i hans tempel sier alt: Ære!
יְהֹוָה לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְהֹוָה מֶלֶךְ לְעוֹלָֽם׃ | 10 |
Herren tronte på vannflommens tid, og Herren troner som konge evindelig.
יְֽהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה ׀ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלֽוֹם׃ | 11 |
Herren skal gi sitt folk kraft, Herren skal velsigne sitt folk med fred.