לְדָוִד ׀ שׇׁפְטֵנִי יְהֹוָה כִּֽי־אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי וּבַיהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָֽד׃ | 1 |
לדוד שפטני יהוה-- כי-אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד |
בְּחָנֵנִי יְהֹוָה וְנַסֵּנִי (צרופה) [צׇרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּֽי׃ | 2 |
בחנני יהוה ונסני צרופה (צרפה) כליותי ולבי |
כִּֽי־חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃ | 3 |
כי-חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך |
לֹֽא־יָשַׁבְתִּי עִם־מְתֵי־שָׁוְא וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבֽוֹא׃ | 4 |
לא-ישבתי עם-מתי-שוא ועם נעלמים לא אבוא |
שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים וְעִם־רְשָׁעִים לֹא אֵשֵֽׁב׃ | 5 |
שנאתי קהל מרעים ועם-רשעים לא אשב |
אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת־מִזְבַּחֲךָ יְהֹוָֽה׃ | 6 |
ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את-מזבחך יהוה |
לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כׇּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ | 7 |
לשמע בקול תודה ולספר כל-נפלאותיך |
יְֽהֹוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ׃ | 8 |
יהוה--אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך |
אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם־אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּֽי׃ | 9 |
אל-תאסף עם-חטאים נפשי ועם-אנשי דמים חיי |
אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶם זִמָּה וִימִינָם מָלְאָה שֹּֽׁחַד׃ | 10 |
אשר-בידיהם זמה וימינם מלאה שחד |
וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחׇנֵּֽנִי׃ | 11 |
ואני בתמי אלך פדני וחנני |
רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְהֹוָֽה׃ | 12 |
רגלי עמדה במישור במקהלים אברך יהוה |