לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִֽד׃ יְֽהֹוָה בְּעׇזְּךָ יִשְׂמַח־מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה־[יָּגֶל] (יגיל) מְאֹֽד׃ | 1 |
למנצח מזמור לדוד יהוה בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד׃ |
תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל־מָנַעְתָּ סֶּֽלָה׃ | 2 |
תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה׃ |
כִּֽי־תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּֽז׃ | 3 |
כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז׃ |
חַיִּים ׀ שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶֽד׃ | 4 |
חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד׃ |
גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָֽיו׃ | 5 |
גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו׃ |
כִּֽי־תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃ | 6 |
כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך׃ |
כִּֽי־הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּיהֹוָה וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃ | 7 |
כי המלך בטח ביהוה ובחסד עליון בל ימוט׃ |
תִּמְצָא יָדְךָ לְכׇל־אֹיְבֶיךָ יְמִֽינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶֽיךָ׃ | 8 |
תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך׃ |
תְּשִׁיתֵמוֹ ׀ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ יְהֹוָה בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְֽתֹאכְלֵם אֵֽשׁ׃ | 9 |
תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃ |
פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָֽם׃ | 10 |
פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃ |
כִּי־נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה חָֽשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל־יוּכָֽלוּ׃ | 11 |
כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו׃ |
כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵֽיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ | 12 |
כי תשיתמו שכם במיתריך תכונן על פניהם׃ |
רוּמָה יְהֹוָה בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּֽנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃ | 13 |
רומה יהוה בעזך נשירה ונזמרה גבורתך׃ |